תקציב ועדת הבחירות תפח ל-740 מיליון שקל - הכנסת עצרה: "קצצו כ-200 מיליון שקל"

הכסף לא עבר. ועדת הכספים עצרה את תקציב ועדת הבחירות המרכזית לאחר שחבריה קבעו כי הבקשה - 740 מיליון שקל - חורגת במידה ניכרת מהביצוע בפועל במערכות קודמות, והודיעו כי יאשרו רק הצעה "מהודקת וסבירה יותר".

הדיון עסק בהצעת התקציב לשנת 2026, הכוללת הן את פעילות השגרה של הוועדה והן את מימון הבחירות לכנסת ה־26. לפי הנתונים שהוצגו, 629 מיליון שקל מיועדים למערכת הבחירות עצמה ועוד 111 מיליון שקל להפעלה השוטפת.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, הבהיר כבר בפתח הדיון כי מבחינתו הפערים גדולים מדי: "מדובר בפער גדול מאוד בין התקציב לבין הביצוע בפועל בעבר. אם מה שמאושר לא ממוצה עד הסוף - איך מבקשים גם תוספות? אתם מבקשים כמעט 200 מיליון שקל יותר, זה כמעט 30 אחוז מהתקציב".

הבקשה: זינוק חד לעומת הבחירות הקודמות

מנכ"ל ועדת הבחירות, אורלי עדס, הציגה תקציב כולל של כ־740 מיליון שקל. לדבריה, 629 מיליון שקל נדרשים לקיום הבחירות לכנסת ה־26 ו־111 מיליון שקל לפעילות השוטפת, לרבות השלמת ההיערכות.

עדס הדגישה כי התקציב מבוסס על לקחי חמש מערכות הבחירות האחרונות, ומגלם "רשת ביטחון תקציבית" לאירוע שמתרכז ביום אחד ללא אפשרות תיקון. עוד ציינה כי נכללות בו השקעות בטוהר הבחירות, בהגנת סייבר ובהתמודדות עם בינה מלאכותית וחדשות כזב, וכן מענה להצבעת מפונים נוכח המצב הביטחוני.

לפי הנתונים, התקציב לבחירות לכנסת הקודמת עמד על כ־538 מיליון שקל. הפער מוסבר, לשיטתה, בהתייקרויות מצטברות של המדד ובהערכת התייקרות עתידית. בנוסף, בתקציב השגרה יש קפיצה מ־81 ל־111 מיליון שקל, בין היתר בשל פיתוח מערכת מחשוב חדשה בהיקף עשרות מיליונים.

הכנסת: המספרים לא מתיישבים עם הביצוע

מילביצקי לא השתכנע. "בהשוואה לביצוע בפועל בבחירות הקודמות זה לא סביר. ההסברים לא מספקים נוכח פער של עשרות אחוזים. אני לא מתכוון לאשר את זה כך, במיוחד בימים של קיצוצים רוחביים ומצב כלכלי קשה".

לדבריו, אם בשנת הבחירות הקודמת והפעילות השוטפת מומשו בפועל כ־540 מיליון שקל בלבד, אין הצדקה לדרישה של 740 מיליון שקל. הוא העריך כי גם לאחר התייקרויות ניתן להסתפק בתוספת מתונה בהרבה: "אני מעריך שאנחנו לא צריכים לעמוד על מעל 150 מיליון שקל תוספת, כולל הכול".

ח"כ אחמד טיבי אימץ קו מאוזן יותר: "כולנו מעוניינים שמערכת הבחירות תהיה מתקדמת ועם פחות טעויות. לכן אנחנו בעד לבוא לקראת ועדת הבחירות, אבל יש שאלות לגבי הסעיפים - וצריך לקבל תשובות".

ח"כ ולדימיר בליאק, החבר בוועדת הבחירות המרכזית, הזכיר כי בחלק מהסעיפים כבר הותאמה ההצעה לביצוע בפועל בשנים קודמות, אך הודה שיש מקום לבחינה מדוקדקת של כל רכיב.

האוצר: אחריות פיסקלית וקיצוץ רוחבי

נציג אגף התקציבים באוצר, אלקנה ריקלין, הזכיר כי הממשלה פועלת בשנים של הידוק תקציבי: "רק השנה העברנו קיצוץ רוחבי של 15 אחוז על כלל המשרדים. מעבר לכך, יש גם תקציבים נוספים לבחירות - כמו מימון מפלגות - כך שבסך-הכל אנחנו מתקרבים לסביב מיליארד שקל".

עדס השיבה כי אין מדובר בתקציבי ועדת הבחירות עצמה, אלא ברכיבים חיצוניים, וטענה כי ראוי היה שהאוצר יפנה לוועדה בשאלות לפני הדיון.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

האיום: הקפאת היערכות לבחירות

הנקודה החריפה ביותר עלתה בסיום. עדס הזהירה כי ללא אישור תקציבי לא ניתן יהיה להמשיך בהיערכות: "אין לנו תקציב להשלמת ההכנות ולהתחייבויות. הוועדה תיאלץ להקפיא את פעילותה לקראת הבחירות".

לדבריה, הוועדה אף נמנעה מהפעלת פעימות שכר שתוכננו, כדי לצמצם עלויות: "אנחנו לא מוציאים כסף שאנחנו לא צריכים. מה שלא יוצא - מוחזר לאוצר".

מילביצקי חתם את הדיון בדרישה חד־משמעית: "תעשו כינוס מליאה כמה שיותר מהר, תביאו לפה תקציב נורמלי ולא מנופח. תביאו תקציב משקף יותר - ונאשר אותו מיד".