חוק התקשורת מתקדם: רף רישום של 40 מיליון שקל לספקי תוכן, מחלוקת על היקף הפיקוח

עיקרי ההצעה

• רף רישום: 40 מיליון ש"ח הכנסות שנתיות
• הצעה משלימה: דיווח כבר מ-30 מיליון ש"ח
• קביעת הכנסה: לפי דוח כספי אחרון וכללים שתקבע המועצה
• הודעה לספקים: עד 30 בספטמבר בכל שנה
• מחלוקת: ודאות תפעולית מול נטל אסדרה

הכנסת מתקרבת לעיצוב מחדש של שוק השידורים: הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת המשיכה (3.2.26) להכין את פרקי החוק העוסקים בהכנסות ספקי תכנים וברישומם, וקבעה כי החובה להירשם תחול על גופים בעלי מחזור משמעותי - אך היקף הפיקוח והקריטריונים המדויקים עדיין במחלוקת.

בדיון הושם דגש על פרקים ג' ו-ד' בהצעת חוק התקשורת (שידורים), המגדירים מי ייחשב "ספק תכנים" החייב ברישום, כיצד תחושב הכנסתו השנתית, ואילו חובות יחולו עליו. לפי נוסח ההצעה, ספק ישראלי שהכנסתו מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים בשנה לא יוכל לפעול ללא רישום במרשם.

ההצעה מבקשת להחליף את משטר הרישיונות הישן במודל רישום. ואולם בפועל, משמעות הרישום רחבה: ללא רישום - אין פעילות. בדיון הובהר כי המועצה תוכל לדרוש נתונים כספיים, לקבוע אם גוף מתקרב לרף, ולהחיל עליו חובות שונות.

פיצול החוק והתקדמות מדורגת

יו"ר הוועדה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן עדכנה כי בימים הקרובים תתקיים פגישה עם היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק במטרה לבחון פיצול של חלקי החוק. לדבריה: "כולי תקווה שעד סוף מושב החורף יעלו להצבעה החלקים העוסקים ביצירה המקומית והחלק העוסק בפתיחת השוק לתחרות. אם לא - נמשיך לדון בכל סעיפי החוק גם לאחר הפגרה".

מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי הוסיף כי מתנהלים מגעים בתוך הממשלה ובתיאום עם הייעוץ המשפטי לממשלה כדי לגבש הסכמות.

הקרב על הסף: 40 או 30 מיליון

אחת הסוגיות המרכזיות נגעה לרף ההכנסות. ההצעה קובעת חובת רישום החל ב-40 מיליון שקלים בשנה, אולם עלתה שאלה אם רף כזה יוצר "קפיצה חדה" מדי, שעלולה להשאיר את המאסדר עיוור לשחקנים המתקרבים אליו.

יו"ר הוועדה הציעה להטיל חובת דיווח כבר מ-30 מיליון שקלים, כדי לאפשר מעקב מוקדם ולזהות מי עומד לחצות את הסף. מנגד, משרד התקשורת הזהיר מפני העמסת דרישות דיווח על גופים בינוניים והוסיף כי כל חובת דיווח היא גם נטל אסדרה שיש לבחון בזהירות.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

איך מחשבים הכנסות

פרק ד' מגדיר את שיטת החישוב. לפי ההצעה, ההכנסה תיקבע על בסיס הדוח הכספי האחרון ותכלול הכנסות מאספקת תכנים, בניכוי תשלומים לספקי תכנים רשומים אחרים ובחלוקה יחסית כאשר התוכן נמכר כחלק מחבילת שירותים רחבה.

הכללים המעשיים ייקבעו על-ידי המועצה, שתודיע לכל ספק רשום עד 30 בספטמבר בכל שנה על היקף הכנסתו המחושב. ספק שאינו רשום אך נדרש למסור דוח יקבל הודעה בתוך שלושה חודשים ממועד המסירה.

לדברי מנכ"ל המשרד, המהלך "יגביר ודאות גם לגופים וגם לשוק כולו, כולל ליוצרים". אלא שנציגת רשת, עו"ד דבורה קמחי, התריעה כי לוחות הזמנים קצרים מדי: גופים לא יוכלו לתכנן השקעות והפקות כאשר ההיקף הכספי נקבע בדיעבד ובהתראה קצרה.

משמעות רחבה לשוק

מאחורי הוויכוח הטכני מסתתרת מחלוקת עקרונית: עד כמה צריכה המדינה להתערב בשוק השידורים. מצד אחד, משרד התקשורת מדבר על מעבר לאסדרה מצומצמת ואחידה לכל הפלטפורמות, לרבות שירותי אינטרנט. מצד שני, קביעת רף, חובת רישום, דרישות דיווח וכללי חישוב מפורטים - משמרים פיקוח הדוק על השחקנים הגדולים.

בפועל, הסעיפים שנדונו יקבעו מי ייחשב "גדול" ומי יישאר מחוץ למעגל הפיקוח, מי יידרש להשקעות בהפקות מקומיות ומי יפעל כמעט ללא חובות. עבור השוק - מדובר בהכרעה שתשפיע על מבנה התחרות, על-כניסת שחקנים חדשים ועל כדאיות כלכלית של פעילות תוכן מקומית.