חוק התקשורת: מחלוקת חריפה סביב אי-הכללת יוטיוב במרשם ספקי התוכן

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת החלה השבוע להכין את פרק ג' בחוק, העוסק בניהול מרשמים לפי החוק, ובמרכזו הקמת שני מרשמים נפרדים: מרשם ספקי תכנים ומרשם ספקי חדשות. לפי ההצעה, מדובר ברישום קונסטיטוטיבי - ללא רישום לא תתאפשר פעילות בתחום המאוסדר.

עו"ד פנחס גורט מהייעוץ המשפטי לוועדה הסביר כי הפרק נפתח בהוראות טכניות הנוגעות למרשם, ולאחריהן סימן ב' העוסק בשחקנים שעליהם יחול החוק. סימן ג', הנוגע למרשם ספקי החדשות, יידחה לעת עתה בהתאם למתווה של היועץ המשפטי לכנסת, כאשר הדיון ייפתח תחילה בהגדרת הגופים החייבים ברישום ולאחר מכן יוחזר להוראות המבניות.

לפי ההצעה, חובת הרישום במרשם ספקי התכנים תחול על ספק תכנים ישראלי שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים. החובה תחול גם על הכנסות מעסקות פרסום שאינן בתמורה כספית ישירה, לרבות עסקות סחר חליפין. יו"ר המועצה יהיה אחראי לניהול המרשם.

בהגדרות החוק נקבע כי ספק תכנים ישראלי הוא מי שלפחות 50% מהכנסתו השנתית מתכני צפייה ושמע נובעת מאספקה בישראל, בעוד שספק תכנים בין־לאומי הוא מי שאינו עומד בתנאי זה.

יוטיוב מחוץ לחוק – לעת עתה

לשאלת תחולת החוק על ספקי אינטרנט ועל שחקנים בין־לאומיים, הבהיר מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, כי בתחום מרשם ספקי התכנים קיימים שני מישורים מצטברים: סוג הפעילות והיקף ההכנסות. לדבריו, פלטפורמות דוגמת יוטיוב ורשתות חברתיות אינן נכללות, משום שהתקבלה החלטה עקרונית שהחוק נועד לאסדר את שוק הטלוויזיה. המישור השני הוא רף הכנסות של 40 מיליון שקלים. מקדסי ציין כי הוראות החוק יחולו גם על פודקאסטים מצולמים.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, סיפרה כי בפגישה שקיימה עם נציגי נטפליקס עלה כי במדינות שבהן קיימת חובת השקעה בהפקות מקור מקומיות חלה ירידה בהיקף ההשקעה, בעוד שבמדינות הפועלות לפי מדיניות של שוק חופשי חלה עלייה משמעותית בתרומת הפלטפורמה להפקות מקומיות. לדבריה, הנתונים הועברו לבקשתה לצורך בחינה אמפירית.

מנגד, נציגי היצירה המקומית התריעו כי אי־הכללת יוטיוב בחוק עלולה להוביל לפעילות עתידית בלתי מפוקחת. לדבריהם, מדובר ב"עצימת עיניים" שתותיר מחוץ לאסדרה תחום שעשוי להפוך לשחקן מרכזי בשוק. עו"ד רז נזרי, המייצג את הוט, טען כי האבחנות הקיימות יוצרות פערים מהותיים באסדרה ופוגעות בשוויון בין השחקנים: "אי אפשר ליצור מצב שהאסדרה תחול באופן חלקי".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

הממשלה: שיקול תחרותי והרתעת שחקנים זרים

מקדסי השיב כי משרד התקשורת לא מצא לנכון להחיל את ההסדרה על גופים שעיקר פעילותם אינה בשוק הישראלי. לדבריו, שחקנים זרים אינם נתפסים כיום כמתחרים ישירים בשוק השידורים המקומי, זאת על בסיס ניתוח כלכלי־תחרותי ועבודת רשות התחרות מהשנה האחרונה. עם זאת, ציין כי נתונים אלה עשויים להשתנות בעתיד. בנוסף, הזהיר כי החלת חובות אסדרה מקומיות על שחקנים זרים עלולה ליצור תמריץ שלילי לכניסתם לפעילות בישראל.

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הציע לשקול מודל חלופי, שלפיו שחקנים בינלאומיים לא יחויבו בהפקת תוכן מקורי, אלא בהשקעה בהפקות כאלה.

בדיון על רף ההכנסות, תהתה יו"ר הוועדה מדוע נקבע הסכום על 40 מיליון שקלים. עו"ד נגה רובינשטיין, המייצגת את קשת ואת רשת, שאלה אם רף גבוה כזה עלול לגרום לגופים בעלי הכנסות נמוכות יותר להימנע מהשקעה בהפקות מקור. מקדסי השיב כי לעומת שיטת הרישוי הקודמת, שהייתה ממושכת ויקרה, השיטה החדשה מקלה על-כניסה לשוק. עוד ציין כי הרף שנקבע נמוך משמעותית מהמלצות ועדת פולקמן, שעמדו על 80 מיליון שקלים.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

בתום הדיון פנתה יו"ר הוועדה למנכ"ל משרד התקשורת ולמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד סומפולינסקי, בבקשה להגיע להסכמות על הפערים הקיימים בנוסח החוק בהתאם למתווה יועמ"שית הכנסת. דיסטל הבהירה: "שבו, תדברו ותגיעו להסכמות. אם לא – אגדיל על דעתי את מספר הדיונים בכל שבוע".