ספקי גפ"ן מתריעים: קנסות בלי שימוע ובלי ערעור, דיווחים שלא תואמים את המציאות

• תקציב הגפ"ן: 2.8 מיליארד ש"ח
• תוכניות במסלול הירוק: כ-16,000
• ספקים במאגר: כ-8,000
• מפעילים שנכנסים למסגרות: יותר מ-22,000
• בקרים בשטח: כ-40
• קנסות בתשפ"ה: 152
• קנסות בשנה הנוכחית: 72
• טווח קנס שכיח לפי המשרד: 5,000–10,000 ש"ח

נציגי ספקי הגפ"ן הציגו השבוע בדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תמונת מצב קשה של מנגנון הבקרה שמפעיל משרד החינוך: קנסות שלטענתם מוטלים באופן שרירותי, היעדר אפשרות לערעור ושימוע, ומערכות דיווח שאינן תואמות את המציאות בשטח. במהלך הדיון עלה גם חשש להיעדר פיקוח מספק על עבירות מין של מדריכים חיצוניים שנכנסים לבתי הספר.

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, אמר כי הוא יוצא מהדיון אופטימי: "נעביר למשרד את רשימת הפערים שעלתה פה ובעוד שבועיים נקיים דיון מעקב כדי לשמוע פתרונות".

לילך אפלטון, האחראית על מכרז ספקי הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) במשרד החינוך, הציגה את היקפי המנגנון והצורך בבקרה: "כל מנהל בית ספר מקבל תקציב גפ"ן, כאשר 30% מהתקציב שלו גמיש וב-70% הוא מחויב לבחור בתוכניות מתוך המאגר, ואלו תוכניות שמחייבות בקרה הדוקה. תחת המסלול הירוק יש קרוב ל-16,000 תוכניות של 8,000 ספקים שונים, עם יותר מ-22,000 מפעילים שנכנסים למסגרות. תקציב הגפ"ן עומד על 2.8 מיליארד שקלים, המכרז הכי גדול בשירות הציבורי וקורה אחת לשנה, בחודש נובמבר. הספקים עברו בדיקה מנהלית ופדגוגית עמוקה שלנו".

ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) העלתה את היעדר הפיקוח על עבירות מין של המדריכים שנכנסים למסגרות החינוכיות: "ספקי גפ"ן רק חותמים על הצהרה שאין עבר של הטרדות מיניות ואין על זה כל בקרה של המשרד". אחד הספקים טען כי הוא מקבל אישור משטרה על היעדר עבירות מין לכל אחד מהעובדים אצלו. בעקבות הדברים שעלו בדיון הבטיחה נציגת המשרד להעמיק את הבקרה בנושא היעדר עבירות מין.

על הטענות לעודף ביורוקרטיה והטלת קנסות אמרה אפלטון: "תוקף הספקים הוא לשלוש שנים כדי להקל עליהם, ועדיין חייב שהם יעמדו בכל התנאים. זה כולל הרבה ביורוקרטיה, אבל היא אפשרית. חלקה מכוונת. מטרת משרד החינוך היא לא לספק פרנסה אלא להביא לחינוך טוב יותר של התלמידים".

נציג ספקי גפ"ן בתחום הטיפולי, ישי ארבל, תיאר את הפגיעה בשטח: "הפכנו להיות שק החבטות של הליך הבקרה. אם הגעתי לקבוצה בבית ספר שרשומים לה 25 ילדים ונכנסו חמישה ילדים נוספים, אני חוטף קנס. גם אם ביטלתי יותר מ-48 שעות לפני המועד, אני חוטף קנס ומונעים ממני זכות ערעור או שימוע". נציג אחר סיפר: "קיבלתי קנס בגובה 10,000 שקלים וכבר שבועיים אני מנסה להבין על מה. אין עם מי לדבר. אין הליך ערעורי. קורה שאני מקבל קנסות על החלטות של מנהל בית ספר שהחליף לי כיתה, שהיה עיכוב בפעילות כי הכיתה הייתה בתפילה או בהצגה".

על קנס שלא נכתב בגין מה הוטל, אמר נציג הייעוץ המשפטי במשרד החינוך, אביגדור דנן: "אני אומר לכם לא לשלם אותו". בעקבות הדברים אמרה אפלטון: "נוסיף לחצן לשליחת ערעור בתוך מכתב הבקרה. זה בהחלט ישים".

נציג נוסף מהספקים, אלעד ארנסט, תקף את אופן הבקרה ואת מערכות הדיווח: "מנגנון הבקרה עלינו הספקים בנוי עקום, כאילו תוכנן להכשיל אותנו. לא ייתכן שאנחנו נקנסים על מערכת טכנולוגית תקולה. לא ייתכן שאנחנו נדרשים להזין נתונים שקריים. מערכת הדיווח מחייבת אותי לדווח על פעילות של 60 דקות אבל בבתי הספר שיעור נמשך 45 דקות. זה לא תואם את המציאות".

מנהל אגף הבקרה במשרד החינוך, משה טשנדי, הדף את הטענות וטען לאכיפה רכה: "בכל רחבי הארץ יש כ-40 בקרים בשטח והאכיפה היא על קצה המזלג. על כל 20 התראות ששלחנו הוצאנו רק פיצוי מוסכם אחד. יש המון ערעורים שאנו מטפלים בהם. היו ספקים שעניינו להם ארבע פעמים לערעור". לדבריו, מאז שהחלה האכיפה, אחוזי הדיווח עלו ב-1,300%.

במשרד החינוך טענו כי בשנתיים הראשונות להפעלת הגפ"ן נשלחו התראות בלבד ולא הוטלו קנסות כלל. קנסות החלו רק בתשפ"ה, ומתוך אלפי התראות שנשלחו בתשפ"ה הוטלו 152 קנסות. בשנה הנוכחית הוטלו 72 קנסות בלבד, רובם בין 5,000 ל-10,000 שקלים, בעיקר בגין חוסר דיווח וחוסר פעילות בשטח.