גילוי מרצון 2026: ההזדמנות האחרונה להסדרת הכנסות לא מדווחות

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה באכיפת דיני המס בישראל, בישראל ומחוצה לה. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, שיתופי מידע בינלאומיים ולחץ תקציבי על המדינה, הפכו הכנסות לא מדווחות, גם אם בוצעו לפני שנים, לחשיפה משפטית ומיסויית ממשית.

על-רקע זה, רשות המיסים השיקה מחדש את נוהל גילוי מרצון, כהוראת שעה, המאפשרת עד אוגוסט 2026 להסדיר הכנסות שלא דווחו בישראל, בחו"ל ובתחום הקריפטו, וזאת, ללא הליך פלילי, כפוף לעמידה בתנאים ברורים.

מהו נוהל גילוי מרצון, ולמה הוא קריטי דווקא עכשיו?

נוהל גילוי מרצון נועד לאפשר לנישומים, יחידים, עצמאים, בעלי עסקים ובעלי הון, אשר לא דיווחו על הכנסותיהם כדין, להסדיר את הדיווח ולשלם את חבות המס המלאה, לרבות הצמדה וריבית, בתמורה להתחייבות המדינה שלא לנקוט הליכים פליליים.

ההליך אינו מיועד רק למי שפעל בזדון. בפועל, חלק ניכר מהפניות נוגעות למחדלי דיווח שנעשו בתום לב: הכנסות משכירות, השקעות בחו"ל, חשבונות בנק זרים, רווחי קריפטו או הכנסות חד־פעמיות שלא טופלו נכון.

הייחוד של ההליך הנוכחי הוא בעיתוי: המדינה מאותתת בצורה ברורה כי מדובר בהזדמנות מוגבלת בזמן, שנועדה להגדיל את הכנסותיה על-רקע הגירעון התקציבי שנוצר מאז אירועי אוקטובר 2023 והמערכה הביטחונית המתמשכת.

למדו עוד על מיסוי ומימוש קריפטו

תנאי הסף להגשת בקשה לגילוי מרצון

כדי ליהנות מההגנה הפלילית שמעניק ההליך, על הנישום לעמוד במספר תנאים מהותיים. הגילוי חייב להיות כן, מלא ומגובה במסמכים, תוך שיתוף פעולה מלא עם רשות המיסים. בנוסף, אסור שהחלה בדיקה או חקירה קודמת בעניינו של הנישום, ואסור שלרשות המיסים יהיה מידע מוקדם על ההכנסות שלא דווחו.

נקודה חשובה במיוחד:

היה ובקשת גילוי מרצון אינה מאושרת, רשות המיסים אינה רשאית לעשות שימוש במידע שנמסר במסגרת הבקשה. עם זאת, מידע שהגיע אליה ממקור אחר, או מקרה שבו הבקשה לא הוגשה בתום לב או ללא תשלום המס שנקבע, אינו מוגן.

צילום: [צילום: Shutterstock]

אילו הכנסות ניתן להסדיר במסגרת גילוי מרצון?

נוהל גילוי מרצון 2026 חל על מגוון רחב של מקורות הכנסה, ובהם:

* הכנסות משכירות דירות ונכסים, בישראל ובחו"ל, מעבר לתקרות הפטור הקבועות בחוק.

* הכנסות מהשקעות ונכסים פיננסיים מחוץ לישראל, לרבות חשבונות בנק זרים.

* רווחי הון שלא דווחו, ממכירת נכסים, ניירות ערך או השקעות.

* הכנסות חד־פעמיות, כגון ירושות, זכיות או תקבולים מיוחדים.

* היבט מרכזי במיוחד בשנים האחרונות: הכנסות ממטבעות קריפטוגרפיים וארנקים דיגיטליים.

גילוי מרצון וקריפטו: נקודת תורפה מרכזית באכיפה

רשות המיסים רואה במטבעות דיגיטליים נכס החייב במס רווח הון, ולא מטבע במובן המסורתי. משמעות הדבר היא שעליית ערך של ביטקוין, איתריום או מטבעות אחרים יוצרת חבות מס, גם אם לא הומרו מיידית לשקלים.

לנישומים רבים קיימים מספר ארנקים דיגיטליים, העברות פנימיות, המרות בין מטבעות ופעולות מורכבות, שלא תמיד תועדו כראוי. ללא ניתוח מקצועי, קיים סיכון לדיווח שגוי, או לאי־דיווח בכלל.

הליך גילוי מרצון מאפשר לא רק להסדיר את חבות המס, אלא גם להלבין את המקור הפיננסי ולאפשר הכנסת כספים למערכת הבנקאית בישראל, ללא חשש לחסימות או דיווחים חריגים.

צילום: [צילום: Shutterstock]

מסלולי גילוי מרצון: רגיל או ירוק

ההליך החדש כולל שני מסלולים עיקריים. המסלול השומתי (הרגיל) כולל דיון מלא מול פקיד השומה, עד לקביעת שומה סופית. המסלול הירוק נועד למקרים בהיקפים מוגבלים יחסית, כגון נכסים פיננסיים מחוץ לישראל עד תקרות מוגדרות, הכנסות משכירות בסכומים שאינם עולים על רף מסוים, או הכנסות מקריפטו בהיקף מוגבל.

ההחלטה באיזה מסלול תטופל הבקשה נתונה לשיקול דעת רשות המיסים, גם אם הוגשה כבקשה למסלול הירוק.

צילום: [צילום: באדיבות: רו"ח שטיינמץ עמינח ושות']

למה ניסיון מקצועי הוא קריטי בהליך גילוי מרצון

הליך גילוי מרצון אינו טופס טכני, אלא מהלך משפטי־מיסויי רגיש. ניסוח שגוי, חישוב לא מדויק או בחירת מסלול לא מתאים עלולים לפגוע בתוצאה הסופית, ולעיתים אף להביא לדחיית הבקשה.

משרדים בעלי ניסיון מוכח בתחום, כגון פירמת שטיינמץ עמינח ושות', טיפלו במאות הליכי גילוי מרצון בעבר, לרבות מבצעים קודמים בשנים 2016 ו־2019, וכן בהליכים מורכבים הכוללים מיסוי בינלאומי וקריפטו. ניסיון זה מאפשר ניהול נכון של ההליך, משלב האבחון, דרך ההגשה ועד לסגירת התיק מול הרשויות. וכמובן עם אחוזי הצלחה משמעותיים.

נצלו את חלון ההזדמנויות של שנת 2026, צרו קשר עם משרד שטיינמץ עמינח ושות'