נגיד בנק ישראל: מבצע הביפרים ועם כלביא דחפו את הבורסה קדימה, אבל החוב לא יורד

תקציב בנק ישראל 2026

• סה"כ תקציב: 1,333.3 מיליון ש"ח
• שיא כוח אדם: 976.4 משרות
• ללא הדפסת כסף, הקרן לאזרחי ישראל ושיתוף נתוני אשראי: 1,108.4 מיליון ש"ח
• הרשאה להתחייב לשנים הבאות: 762.0 מיליון ש"ח
• שיתוף נתוני אשראי: 89.5 מיליון ש"ח
• ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל: 10.6 מיליון ש"ח

מצב המשק לפי הנגיד

• התאוששות בפעילות: ▲
• פרמיית סיכון: ▼ לאחר צמתים ביטחוניים
• אינפלציה: סביב היעד, לפי ציפיות קדימה
• חוב לתוצר: תקוע, לא יורד מספיק
• מנועי צמיחה אזרחיים: דורשים תקציב, לא סיסמאות

ועדת הכספים קיימה (28.1.26) דיון במסגרת הצגת הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026. נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הציג סקירה שנתית על מצב המשק, השפעת המלחמה והאתגרים הכלכליים לשנים הקרובות.

בפתח דבריו אמר הנגיד כי ישראל נכנסה למלחמה במצב טוב: התוצר היה גבוה מהמגמה בקרב המדינות המובילות, שוק העבודה היה הדוק ויחס החוב לתוצר ירד. בהמשך אמר כי למרות שהמלחמה לאחר 7 באוקטובר הייתה “אירוע ענק” ביחס לאירועים קודמים, כבר ברבעון שאחריה נרשמה קפיצה והתקדמות בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות. לדבריו: “פער התוצר עומד על 3.5 אחוזים”, והוסיף כי התחזית לשנה הבאה היא “צמיחה יפה של 5.2 אחוז”, ולאחר מכן 4.3 בשנת 2027. הנגיד ציין גם כי ההוצאות בכרטיסי אשראי הן מעל המגמה.

הנגיד תיאר כי בתחילת המלחמה נרשמה ירידה משמעותית בפעילות, מחסור בעובדים, מחסור בחומרי גלם ופגיעה באשראי. לדבריו, המחסור בעובדים היה מרכיב משמעותי, אך מאז נרשמה התאוששות: האבטלה בממדים נמוכים, היקף שירות המילואים היה גבוה ביחס לתקופה שלפני המלחמה והביא לירידה במספר העובדים, ונרשמה ירידה בהיקף המילואים מאז הפסקת האש. הוא ציין גם פגיעה עקב היעדר עובדים שאינם ישראלים, פלשתינים וזרים, ואמר כי גם בפרמטר זה נרשם שיפור בהדרגה מאז הפסקת האש, וכך גם בשיעורי האבטלה. עוד אמר כי המחסור בחומרי גלם “חזר דומה למצב טרום המלחמה” מאז הפסקת האש, וכי גם באשראי המצב חזר להיות “טוב יחסית”, בעוד שבשוק העבודה יש שיפור אך נדרש המשך התקדמות.

ייצוא, ייבוא ותקבולי מיסים

בהמשך הציג הנגיד נתונים שלפיהם ייצוא סחורות ושירותים עלה מאז עם כלביא, בעוד שהייבוא ירד משמעותית עם תחילת המלחמה בשל פגיעה ביכולת להביא מוצרים לארץ ובהיעדר יכולת לייצר תחליפים לכל, ולאחר מכן עלה הייבוא מאז עם כלביא במסגרת “יישור הפער”. הוא הוסיף כי תקבולי הממשלה ממיסים בחודשים האחרונים הם מעל המגמה ארוכת הטווח, אך סייג: “אי אפשר לבנות על זה לאורך זמן”, ואמר כי הדבר “מעיד על החוזק של המשק”.

ביחס לדיור ולמשכנתאות נשאל הנגיד על בעייתיות בהחזרי משכנתה והשיב: “בראיה ארוכת טווח אין עלייה מהותית בתחום הפיגורים. ביטולים כאלה ואחרים הינם בשוליים”. לשאלת יו"ר הוועדה על פניות מיזמים בנוגע לקשיים בשיווק, גם במרכז, אמר הנגיד: “יש הטרוגניות”, וציין כי בדרום יש “אזורים פורחים”, בעוד ש“פינוי בינוי בת"א חלש”. הוא הוסיף כי בעסקות ביחס לשיא בתחילת 2024 יש ירידה, אך “בפרספקטיבה ארוכת טווח ירידה לא דרמטית”. לגבי האפשרות לירידת מחירים אמר כי הדבר תלוי בהיצע, והוסיף כי למרות הירידה בעסקות “רואים שהקבלנים כן מצליחים, קונים ורוכשים קרקע”, וכי בבחינת מלאי והיצע “לא רואים באופן כללי קשיים בנושא הזה”.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

שוק ההון, השקל והדירוגים

בתחום הפיננסי ציין הנגיד כי נראתה ירידה במהלך 2023 על-רקע המלחמה ושיפור בשנת 2024. הוא אמר כי מבצע הביפרים, עם כלביא והפסקת האש “הביאו לביצועי יתר של הבורסה פה לעומת חו"ל”, וקשר זאת גם ל“פרימת הביטוח על האג"ח הממשלתי הדולרי”.

לעניין השקל והשפעתו על היצואנים אמר: “ברור לנו שקל מתווסף לאתגר יצואנים”, אך ציין כי נקודת המבט של הבנק היא השפעת שער החליפין על יציבות המחירים ותפקוד השוק. לדבריו: “אם יש בעיות נקודתיות זה לא בצד המוניטרי אלא בצד הפיסקלי”.

לשאלת ח"כ ולדימיר בליאק בנושא הדירוגים אמר הנגיד: “אני לא רוצה להתנבא אבל אני חושב שהן רואות שהכלכלה עובדת ומה השווקים אומרים, והם יצטרכו להתייחס לזה”.

הייטק, אינפלציה וריבית

לעניין ענף ההייטק אמר הנגיד: “אין ספק שזה הקטר של המשק”, וציין כי הוא מעל 50% מהייצוא וכשליש מההכנסות, וכי קצב הגיוסים בשנת 2024 דומה לקצב בשנת 2019. לדבריו, בתחילת המלחמה הקצב ירד מאוד ולאחר מכן עלה. לשאלת ח"כ אורית פרקש הכהן על בריחת מוחות ורישום חברות בחו"ל אמר: “אנחנו כמובן רוצים לשמור את המוחות”, וציין שיש לבחון את הגורמים ולבצע “חריש עמוק”, לרבות בכלים כמו מיסוי והטבות, כדי לצמצם תופעות כאלה.

לגבי האינפלציה אמר הנגיד כי במדד האחרון היא עמדה על 2.6%. הוא ציין כי עד המלחמה ישראל הייתה בתחתית מדינות ה־OECD מבחינת גובה האינפלציה, וכי לאחר מכן היא עלתה בניגוד למגמה בחלק מהמדינות “בגלל שההיצע ירד לעומת הביקושים”. הוא הוסיף כי לפי תחזית של 14 כלכלנים שבנק ישראל עובד עימם, הציפיות הן שהאינפלציה תהיה סביב מרכז היעד ברבעון הראשון של 2026.

הנגיד אמר כי מאז הפסקת האש האינפלציה ירדה, השקל התחזק, מספר משרתי המילואים ירד, שיעור התעסוקה עלה וגובה השכר ירד. הוא ציין כי במהלך המלחמה הוחלט להשאיר את הריבית ללא שינוי. עוד אמר: “גם אינפלציה של 9-7 אחוזים פוגעת במשק בצורה אדירה, ובעיקר בשכבות החלשות”, והוסיף כי “למגזר הישראלי מגיע הרבה קרדיט” במסגרת התאוששות המשק.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

העלות, התקציב והמס על הבנקים

הנגיד העריך כי עלות המלחמה היא כ־350 מיליארד שקלים בשנים 2026-2023, המהווים כ־13% תוצר. על-רקע זה אמר כי בשנת 2026 צפוי אתגר תקציבי וקרא לאחריות פיסקלית: “אנחנו עם הוצאות ביטחון גבוהות, כלכלה זקוקה לביטחון אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה”. הוא הוסיף כי יחס החוב לתוצר עומד על 68.6, ואמר כי ביעד גרעון של 3.9% יחס החוב לתוצר “לא יורד, אלא נשאר איפה שאנחנו”, וכי “בשנה שאנחנו צפויים לצמיחה כזו היה צריך לעשות יותר כדי להוריד אותו”.

לצד זאת הדגיש הנגיד כי יש צורך גדול לאשר את תקציב המדינה ולא להיגרר לתקציב המשכי: “אי אפשר יהיה לממש את ההוצאות הביטחוניות שצריך”. הוא הוסיף כי “צריך לא לזלוג ולא להעלות את יעד הגרעון”, וציין שיכולות להיות הוצאות נוספות בהתאם להתפתחויות גיאופוליטיות.

הנגיד התריע גם כי לישראל תשתיות נמוכות, שיעור עוני גבוה ופריון נמוך, וציין דאגה ביחס לציוני ישראל במבחנים בינלאומיים: “יש לנו אתגר גדול בתחום החינוך היום, אם רוצים שהמשק ימשיך לצמוח יש להשקיע בזה”. הוא קרא לשילוב גבוה יותר של גברים חרדים בשוק העבודה, וציין כי הדבר תלוי גם בלימודי ליבה.

ח"כ ינון אזולאי אמר בתגובה כי הדבר תלוי גם בכך שבחוק הגיוס “לא רוצים לאפשר לבחורי ישיבה ללמוד לאחר לימודי הישיבה, בערב לימודי תואר”.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, תהה מדוע בנק ישראל לא משקיע בזהב. הנגיד השיב כי הבנק מנהל את היתרות בהתאם למטרות הקבועות בחוק, וציין: “יש תקופות בהן זהב עושה טוב יותר”, והוסיף כי הבנק “כל הזמן בוחנים את כל הכלים, כולל מטבעות אלטרנטיביים”. הוא גם אמר כי 7 באוקטובר “הוכיח את החשיבות” של מרכיב נזיל ביתרות.

לשאלות בנושא מס על רווחי היתר של הבנקים השיב הנגיד: “מס סקטוריאלי על רווחים לא נכון. צריך להסתכל רוחבית”. הוא הוסיף כי אם המס נובע מצורכי המלחמה, “ראוי שהמס יהיה מאוד זמני”, ולא לתקופה ארוכה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

תקציב בנק ישראל לשנת 2026 – פירוט והבהרות

בהמשך הציגו נציגי הבנק את הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026. הצעת התקציב עומדת על כ־1.33 מיליארד שקלים, לפי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המשקף גידול של 2.5% לעומת תקציב 2025 וגידול של כ־24% מאז 2022. בין סעיפי התקציב שצוינו: גמלאות כ־336 מיליון שקלים, מטה וסיוע כ־326.5 מיליון, ביצוע תפקידי הבנק כ־319 מיליון, והשקעות כ־100 מיליון שקלים, גידול של 116% מאז 2022.

לפי מסמך התקציב שהוגש ליו"ר ועדת הכספים, התקציב אושר במועצה המנהלית של הבנק ביום 16.12.2025, והוא הוגש בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010 ובהתאם לתוכנית העבודה לשנת 2026. במסמך צוין כי פעילות הבנק בשנת 2025 הושפעה מהמלחמה, לרבות גיוס מילואים נרחב של עובדים, וכי הבנק יזם והוביל מהלכים לשמירה על פעילות תקינה בשווקים הפיננסיים, לקידום מתווים בנקאיים להקלה על משרתי מילואים ועל אוכלוסיות נוספות, לייעוץ כלכלי לממשלה ולהבטחת פעילות מערכות התשלומים והמזומן, לצד רציפות תפקודית של הבנק.

עוד צוין במסמך כי במהלך 2025 הבנק השיק תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות, העוסקת בהיבטי הליבה המוניטריים, הפיננסיים והמאקרו־כלכליים, לצד קידום וטיפוח ההון האנושי, חדשנות, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והתייעלות פנים־ארגונית.

במסמך הובהר כי התקציב המוגש מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, והוא מורכב מתקציב השקעות, הוצאות והכנסות תפעוליות, ואינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום החלטות הוועדה המוניטרית בכלים מוניטריים, מתן אשראי, ניהול נזילות, השקעות ביתרות מטבע חוץ וכדומה, וכן אינו כולל עלויות הקשורות ליחסים הפיננסיים בין הבנק למוסדות כספיים בין־לאומיים.

על-פי מסמך התקציב, התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2026 מסתכם ב־1,333.3 מיליון שקלים, גידול של 2.5% ביחס לשנת 2025, ושיא כוח האדם נקבע על 976.4 משרות, לעומת 968.4 משרות בשנת 2025. במסמך צוין גם כי תקציב הבנק ללא הדפסת כסף, ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל ושיתוף נתוני אשראי מסתכם ב־1,108.4 מיליון שקלים, והוא משקף גידול של 3.5% לעומת 2025.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

במסגרת פירוט סעיפים מרכזיים צוין כי תחום ההשקעות של הבנק לשנת 2026 עומד על 100.3 מיליון שקלים, גידול של 21.7 מיליון שקלים, וכי הגידול מיוחס לפרויקטים מתמשכים ולפרויקטים אסטרטגיים חדשים בתחומי הליבה, הטכנולוגיה והתשתיות וכן בתחומים תפעוליים תומכים. תקציב העתודה הועמד על 39.2 מיליון שקלים, והוסבר כי המציאות המשתנה ואי הוודאות מחזקות את חשיבות הגמישות התקציבית.

לעניין הקרן לאזרחי ישראל צוין כי תקציב המחלקה לניהול כספי הקרן יעמוד על 10.6 מיליון שקלים, והוסבר כי נכסי הקרן מנוהלים באמצעות מחלקה ייעודית בבנק ישראל ומוסדות הקרן, וכי הגידול בתקציב נובע בעיקר מגידול בתקציב השכר בשלבי הבנייה של המחלקה.

לעניין שיתוף נתוני אשראי צוין כי תקציב התחום לשנת 2026 יעמוד על 89.5 מיליון שקלים, קיטון ביחס לשנת 2025, וכי התקציב כולל בין היתר תכנון “מאגר אשראי לעסקים”, שהוגדר כמיזם מורכב עם עלויות גבוהות במיוחד, שנועד לתרום להגברת הנגישות לאשראי לעסקים ולתחרות במשק.

עוד צוין כי תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב־762.0 מיליון שקלים, והוא קטן ב־7.5% ביחס ל־2025. במסמך פורט כי מתוך סכום זה 29% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הדפסת כסף, 27% ליוזמות עתידיות בתקציב העתודה ו־18% למאגר לשיתוף נתוני אשראי. בנוסף הודגש כי דיווח על העברת עודפי תקציב בין שנים יועבר לוועדת הכספים בנפרד לאחר סיום ביצוע התשלומים לשנת 2025.

לפי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף נובמבר 2025 עמד מאזן הבנק על כ־853 מיליארד שקלים, מהם כ־770 מיליארד בנכסי מט"ח. הון הבנק היה בגירעון של כ־12 מיליארד שקלים, לעומת הון של כ־33 מיליארד בסוף נובמבר 2024. יתרות המט"ח בדצמבר 2025 היו כ־229.5 מיליארד דולר, עלייה של 7% לעומת דצמבר 2024. עוד צוין כי בשל הגירעון בהון, הבנק אינו מעביר את רווחיו השנתיים לאוצר המדינה.