דור הולך ונעלם: בתוך שנה נגרעו כ-12 אלף ניצולי שואה בישראל

111,681 ניצולי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית בישראל
ירידה של כ-10% בשנה אחת, וכ-20% בשנתיים
גיל ממוצע: 88
73% מוכרים כסיעודיים
כ-5.2 מיליארד ש"ח בשנה בתגמולים ובהטבות

בישראל חיים כיום 111,681 ניצולי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית המוכרים על-ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה. בתוך שנה אחת בלבד נרשמה ירידה של כ־12 אלף איש - כ־10% מכלל האוכלוסייה הזו - ובתוך שנתיים הצטמצם המספר בכ־20%. הנתונים משקפים תהליך מואץ של היעלמות דור הניצולים, לצד עלייה מתמדת בגילם ובמורכבות צורכיהם.

הגיל הממוצע של ניצולי השואה בישראל עומד כיום על 88. המבוגרים שבהם בני 105, והצעירים בני 80. במקביל, שיעור הניצולים המוכרים כסיעודיים ברמות תלות שונות מגיע ל־73% - נתון הממחיש את עומק האתגר הרפואי, החברתי והתקציבי הכרוך בטיפול באוכלוסייה זו.

נשים, אלמנות ועולים ותיקים

62% מניצולי השואה הן נשים, ו־51% מהם אלמנים. רק 36% נשואים, והשאר גרושים, פרודים או רווקים. פילוח מועד העלייה מלמד כי 36% עלו לישראל בשנים 1989-1952, ואילו כ־35% עלו משנת 1990 ואילך - בעיקר מברית המועצות לשעבר. עוד 25% עלו בשנים 1951-1948, ו־4% בלבד לפני קום המדינה.

מבחינת ארצות לידה, הקבוצה הגדולה ביותר היא יוצאי ברית המועצות לשעבר, לצד ילידי מרוקו, עירק, רומניה ופולין. מבחינה גאוגרפית, הערים שבהן מתגוררים מספרי הניצולים הגבוהים ביותר הן חיפה, ירושלים, תל אביב-יפו, אשדוד, נתניה, באר שבע, פתח תקוה וראשון לציון.

מיליארדים בתגמולים ובהטבות

בשנת 2025 העבירה הרשות לזכויות ניצולי השואה כ־4 מיליארד ש"ח בתגמולים ובמענקים ישירים, ועוד כ־1.2 מיליארד ש"ח בהטבות שונות. התגמולים החודשיים נעים בין 2,861 ש"ח לניצול המוכר ב־25% נכות ועד 7,184 ש"ח למי שמוכר ב־100%. לניצולים בעלי הכנסה נמוכה משולמים תגמולים מוגדלים, שיכולים להגיע עד 13,141 ש"ח בחודש.

35,889 ניצולים מקבלים תגמול חודשי קבוע, מתוכם כ־32% נהנים מתגמול מוגדל. בנוסף, 16,355 אלמנים של ניצולי שואה מקבלים תגמול חודשי, כאשר יותר ממחציתם מוכרים בעצמם כניצולי שואה.

קבוצה מצומצמת יחסית - 1,617 איש בלבד, כ־1.5% מכלל המוכרים - מקבלת קצבה חודשית מגרמניה מכוח חוק הפיצויים הפדרלי. עבורם משלמת הרשות תוספת חודשית של 200-500 אירו, וכן מענקים רבעוניים ושנתיים, לרבות מענק ייעודי למתמודדים עם דמנציה.

המענק השנתי והקשר למצוקה כלכלית

74,050 ניצולי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית זכאים למענק שנתי בסך 7,688 ש"ח. מתוכם, כ־39,834 מוכרים לפי סעיף 4 לחוק הטבות לניצולי שואה - רובם עולים מברית המועצות לשעבר - ועוד 34,216 נפגעי התנכלות אנטישמית יוצאי צפון אפריקה ועירק, שהוכרו בהחלטה מנהלית משנת 2015.

כ־45% ממקבלי המענק השנתי מקבלים גם גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, נתון המלמד על זיקה מובהקת בין ההכרה כנפגעי השואה לבין מצוקה כלכלית מתמשכת.

בכנסת מזהירים מפני היעלמות דור שורדי השואה

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת] (דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

בכנסת נערכו דיונים מיוחדים לציון יום השואה הבינלאומי, שעמדו בסימן זיכרון השואה, מצבו של דור הניצולים והמאבק הגובר באנטישמיות ברחבי העולם. הדיונים התקיימו בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, במליאת הכנסת ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

הוועדה לטיפול בשורדי השואה: הזיכרון חי בגוף ובנפש

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, בראשות ח"כ יסמין סאקס פרידמן, קיימה ישיבה מיוחדת תחת הכותרת "המשפחה היהודית בשואה – אובדן, זיכרון והמשכיות". יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: "השואה איננה רק פרק בהיסטוריה, היא חיה בזיכרונות, בגוף ובנפש של אלו ששרדו אותה, והיא ממשיכה להדהד בדורות הבאים".

גדעון זעירא, מהמרכז למחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים עדכניים שלפיהם נכון לאמצע ינואר 2026 חיים בישראל כ־111 אלף ניצולי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית המקבלים תגמול או מענק שנתי.

במהלך הדיון נשמעו עדויות אישיות של שורדי שואה. שושנה טריסטר, שעלתה ארצה בשנת 1950, סיפרה: "לא היה מי שיעזור לנו אחרי המלחמה. אימא שלי השביעה אותי לא לספר לאף אחד מה שעברנו, כי היא אמרה שאיש לא יאמין. הייתה תקווה, גם כשלקח זמן, וגם כשאיבדנו אותה לרגעים".

שורדת השואה מרים גרייבר, ילידת בודפסט, תיארה כיצד אמה הצילה אותה ואת אחותה בגטו: "אמא הרימה אותי על הידיים, החביאה אותנו בזבל ואמרה לא לבכות ולא לדבר. אין לי מושג איך היא הצליחה להוציא אותנו משם". לדבריה, דור השורדים יכול להיות גאה בכך ש"נלחם על הארץ והקים יישובים. כל אחד יכול להיות גאה בדור השני והשלישי – עם ישראל חי".

ח"כ מירב כהן הדגישה כי "יש עדיין שורדי שואה שחיים בעוני", וקראה לתעדף את זכויותיהם במסגרת תקציב המדינה הקרוב. שיר לוי, נציגת מיזם "זיכרון בסלון", אמרה כי האחריות להעברת הזיכרון עוברת יותר ויותר לדור הצעיר.

מחוץ לאולם הדיון הוצגה תערוכת ציורים של שתי שורדות שואה – פאני בן עמי ושוש סטריטר, ובסיום חולקו תעודות הוקרה לשורדים שהעידו.

[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] (נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

מליאת הכנסת: זקנה בכבוד והתחייבות מוסרית

גם מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולמאבק באנטישמיות. ח"כ יסמין פרידמן ציינה כי במהלך שנת 2025 נפטרו כ־12 אלף שורדי שואה, והדגישה: "שורדי השואה אינם צריכים להיאבק על הזקנה שלהם, הם זכאים לה. היום צריכה לצאת מכנסת ישראל התחייבות ברורה – לזכור, ללמד ולפעול".

ח"כ ניסים ואטורי אמר כי במדינה ריבונית עם צבא מגן מוטלת אחריות כפולה: "לזכור וללמד שהמדינה אינה מובנת מאליה".

ועדת העלייה והקליטה: אנטישמיות במגמת החרפה

בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הוצגו נתונים קשים על מצב האנטישמיות בעולם. במהלך שנת 2025 נרצחו 20 יהודים על-רקע אנטישמי, ו־46% מאוכלוסיית העולם הבוגרת מחזיקה בעמדות אנטישמיות, על-פי נתוני הליגה נגד השמצה.

עוד עלה כי שיעור ההכחשה והבורות ההיסטורית גבוה במיוחד בקרב צעירים, וכי אנטישמיות ברשתות החברתיות ובקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה חדה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

נציגי משרד החוץ, יד ושם והברית העולמית לזיכרון השואה, IHRA, הדגישו את חשיבות שיתוף הפעולה הבין־לאומי ואת הסכנות שבהחלשת ההגדרה המוסכמת לאנטישמיות.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, סיכם כי מונחת על שולחן הממשלה הצעה לתוכנית חומש למאבק באנטישמיות, והבהיר: "התגובה לאנטישמיות חייבת להיות משותפת, רחבה, ולחבר את כל הזרמים היהודיים בארץ ובעולם".