טור פז על כלכלת עזה: "זו לא חוליה עם כפכפים, זו מערך סמי-מדינתי עם הרבה כספי שיפוי"

ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ משה טור פז, קיימה (25.1.26) דיון שעסק במערכת הכלכלית בעזה. חלקו הראשון של הדיון התקיים בפומבי וחלקו השני במתכונת חסויה.

לדיון הוזמנו נציגי משרד הביטחון, משרד החוץ, המל"ל, צה"ל ובנק ישראל. מטרת הדיון הייתה להבין מהו “השלד הכלכלי” שמאפשר לחמאס לתפקד בעזה ובחו"ל, מהי ההנחיה הממשלתית בנושא, ואילו צעדים ננקטים כדי למוטט את המערכת הכלכלית שמאחורי ארגון הטרור.

בפתח הדיון אמר טור פז כי מדובר, לדבריו, בדיון ראשון מסוגו מאז פרוץ המלחמה. הוא תיאר את מתקפת 7 באוקטובר כהתקפה בסדר־כוחות רחב, וטען: “זה לא ארגון טרור. זו מיני מדינה או מערך סמי מדינתי”. באותה נשימה הדגיש: “זה לא מחבלים עם כפכפים וקלצ'ניקוב”, וטען שמאחורי היכולת המבצעית עמדה תשתית כלכלית “גדולה ומשומנת”.

בהמשך אמר כי אחת המסקנות שאליה הגיע מההכנה לדיון היא שעזה לא “התנתקה” מישראל כלכלית, וטען: “כלכלת עזה היא בעצם כלכלת ישראל”, תוך שהוא מונה תלות במטבע, בתשתיות ובמסחר, ומוסיף כי השקל הוא המטבע הנפוץ ברצועה. עוד הזכיר כי עד 7 באוקטובר בנק ישראל סיפק מזומנים חדשים לרצועה במקום שטרות שהתבלו.

המספרים שעל השולחן: סיוע, שיקום והקשר לשקל

יו"ר הוועדה אמר כי על בסיס חומרים גלויים, במהלך המלחמה עזה קיבלה סיוע בינלאומי בהיקף של כ־7 מיליארד דולר. לדבריו, הסיוע עבר בעיקר דרך ארגוני האו"ם, ובחלקו גם מכספים אמריקנים. הוא הוסיף כי הערכת שיקום עזה עומדת על 50–70 מיליארד דולר, והציג זאת כסכום גבוה מהיקף הסיוע הרשמי שקיבלה הרשות הפלשתינית מאז הסכמי אוסלו.

טור פז חיבר את התמונה הזו לטענה היסטורית: מאז יוני 2010, לאחר אירוע המרמרה, ישראל הקלה משמעותית את המצור. לדבריו, ההקלה והאסדרה סביב הכנסת סחורות וסיוע תרמו לצמיחה כלכלית שבעיניו הפכה גם לתשתית להתעצמות טרור.

כסף מקטר, מטבע בשקלים, והסחר שבחוץ

טור פז הזכיר כי ב־2017 הרש"פ הפסיקה לתקופה מסוימת תשלומים ותמיכה בעזה, וטען כי בעקבות זאת החל ב־2018 מסלול העברות קטריות בהיקף שהגיע לדבריו לעד 30 מיליון דולר. הוא העלה שאלה שניסח כפער בסיסי: מדוע הסיוע נכנס בדולרים אם המסחר הפנימי נעשה בשקלים. תשובתו הייתה שהדולרים אינם מיועדים רק לשוק המקומי: “הדולרים הקטרים לא נועדו לצורכי פנים, הם נועדו לצורכי חוץ”, והציג תרחישים של המרה וחלחול דרך חלפנים לצרכים שאינם אזרחיים.

הוא הוסיף טענה על שימוש נרחב באמצעי תשלום ממוחשבים, וציין שרבים ברצועה משתמשים בארנקים ממוחשבים בבנקים פלשתיניים. לדבריו, בהיבט של רשימות מסחר מגבילות, רק מספר קטן יחסית מופיע בהן, ולכן “כמעט כל אחד” יכול לבצע רכישות במערכת המסחר העולמית.

המימון: “לא רק מזוודות”

הד"ר אהוד לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל במוסד שנועדה לסכל טרור באמצעים כלכליים, פירט בדיון על מקורות המימון של חמאס. לפי דבריו, מעבר ל“מזוודות הכסף” המוכרות לציבור, קטר מממנת את חמאס עזה וחמאס חו"ל במגוון דרכים. עוד ציין שחמאס מקבל כספים גם מאירן, מהאחים המוסלמים בעולם וממיסים פנימיים.

המל"ל: המעקב קיים, וגם הסיוע ההומניטרי תרם להתעצמות

נציג המל"ל אמר כי המועצה מודעת לכך שחמאס הצליח לאורך השנים להשיג משאבים ולהתעצם “בדרכים שונות”, וכי מתקיימים מאמצים שיטתיים לעקוב אחר ערוצי הסיוע ולצמצם את היכולת של חמאס להתעצם באמצעותם. הוא הוסיף שגם הסיוע ההומניטרי סייע לחמאס להתעצם. לדבריו, לצד צוותים בין־משרדיים, מתקיים מאמץ שמוביל המל"ל המתמקד בצירי המימון מחו"ל.

משרד החוץ: מאבק על הכרזות, ומעל 150 מדינות מחוץ לרשימה

נציג משרד החוץ דיווח כי מאז 7 באוקטובר ואף לפני כן קיימת הנחיה למניעת התעצמות חמאס. לדבריו, משרד החוץ עוסק בעיקר בהתעצמות הכלכלית של חמאס בחו"ל, עוקב אחר גיוס הכספים ומנסה למנוע את העברתו לרצועה. חלק מפעילות המשרד, לפי הנציג, נעשית באמצעות מאמצים מדיניים מול מדינות כדי שיכריזו על חמאס כארגון טרור.

הנציג ציין כי עד 7 באוקטובר כ־40 מדינות עשו זאת ומאז הצטרפו עוד חמש. על הנתון הזה עצר טור פז והוסיף: אם מדובר בכ־45 מדינות, הרי שמעל 150 מדינות אינן רואות בחמאס ארגון טרור, והוא הגדיר זאת “נתון מזעזע”.

ח"כ עמית הלוי: “הוכרזה השמדת היכולות השלטוניות, ולא נעשה דבר ממשי”

ח"כ עמית הלוי (ליכוד) תקף את הפער שבין יעד הקבינט לבין המציאות בשטח. לדבריו, “מהשמיני לאוקטובר”, כאשר הוגדר יעד של השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, “לא נעשה דבר להשמיד את היכולות השלטוניות. ובהקשר הכלכלי, הכסף היה צריך להיות בסיס משמעותי להשמדת היכולות השלטוניות”.

הלוי טען כי לאורך תקופה ארוכה התקיימו מהלכים שאינם מתיישבים עם יעד זה, ותיאר זאת ככשל מתמשך. הוא רמז גם לסוגיות של העברות ושליטה בשטח, והוסיף כי לנוכח המצב הנוכחי יש צורך להתמקד במנגנוני חלפנים ובגורמים אזוריים המשפיעים על הזרימה הכספית.

בנק ישראל: אין קשר בנקאי לעזה, כן קשר לרש"פ, והעימות על כתבי השיפוי

נציגי בנק ישראל הבהירו בדיון כי הבנקים הישראלים אינם פועלים מול רצועת עזה. ירי רוזנשטוק, מנהלת מדור ציות בפיקוח על הבנקים, אמרה כי מאז ההכרזה על עזה כישות עוינת הבנקים ניתקו את הזיקה לעזה מטעמי ניהול סיכונים, והדגישה שהפעילות הקיימת היא מול בנקים ברשות הפלשתינית.

הוויכוח החריף כאשר הלוי שאל מדוע מתקיים קשר בנקאי מול הרש"פ, ומהו הבסיס המדיני לכך. רוזנשטוק השיבה שהנושא הוא “קודם כל” בעל היבטים מדיניים, והוסיפה כי הבנקים עצמם ביקשו להפסיק גם פעילות זו. לדבריה התקיימו דיונים בין גורמי המדינה ונבחנה חלופה של העברת הפעילות לגוף אחר, ובינתיים, עד למציאת פתרון, “הבנקים מקבלים כתבי שיפוי וחסינות”.

הלוי הגיב בזעם ואמר: “אני מתבייש בשבילכם”, והוסיף: “פעם ראשונה שאני שומע את זה”. ניסיון להבחין בין שיפוי לרשות לבין שיפוי לפרט עלה בדיון, אך הלוי קטע: “עזוב. הבנתי אותך”.

“שתי אוגדות לא נבנות מכפכף”: הסיכום והאצבע המאשימה

בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה: “גוף שמייצר התקפה עם סדר־כוחות של שתי אוגדות, על בסיס מודיעין, ובשילוב כוחות מהקרקע ומהים יחד עם ארטילריה, זה לא קורה רק עם כפכף וקלצניקוב. זה קורה עם מערך סמי־מדינתי עם הרבה כסף. כסף שהועבר בין היתר על-ידי מדינת ישראל”.

טור פז קשר בין הממד הכלכלי לבין קבלת ההחלטות על “היום שאחרי” וטען כי “ההחלטות הנוכחיות לפתוח את רצועת עזה מחדש ולא לקבל החלטות על גורם שיחליף את חמאס” הן חלק גדול מהבעיה. הוא ניסח זאת כך: “ככה לא מנהלים מערכה כלכלית. הבעיה העיקרית היא אי-קבלת החלטות. רוצים רש"פ, אז רש"פ. רוצים מצרים, אז מצרים. אי-קבלת החלטה משמעה שחמאס ממשיך לשלוט וקטר וטורקיה נכנסות בדרך הרשמית. כך נראה כישלון מדיני”.