רצף התיישבותי בין באר שבע לדימונה: הממשלה מקדמת חמישה יישובים קהילתיים

הממשלה אישרה (25.1.26) את הקמתם של חמישה יישובים קהילתיים חדשים במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע, לאורך ציר כביש 25–80, כחלק ממדיניות שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו לחיזוק הנגב, פיזור אוכלוסין והרחבת היצע הדיור. ההכרזה נמסרה בישיבת הממשלה על-ידי נתניהו, שרת ההתיישבות אורית סטרוק ושר הבינוי והשיכון חיים כץ.

על-פי ההחלטה, היישובים מיועדים ליצור רצף התיישבותי משמעותי בין באר שבע לדימונה ולהוות עוגן התיישבותי כפרי־קהילתי במרחב כביש 25, לצד קידום תכנון מפורט, פיתוח תשתיות והקמת מרכז אזורי לתעסוקה ולשירותים, לקראת אכלוס הדרגתי.

ראש הממשלה נתניהו אמר בישיבה: “בביקורי בנגב לפני כשבועיים הכרזתי: אנחנו נקדם את הנגב בכמה צירים ואחד מהם זה בהתיישבות היהודית, והממשלה הזאת עושה רבות בעניין הזה. הדבר הראשון שאני יכול להגיד זה שהסטיגמה יוצאת. אנשים פעם לא אמרו ‘אני מדימונה’, היום אומרים 'אני מדימונה'. יש תנופה אדירה גם של עשייה וגם של גאווה, והיא נמשכת היום בישיבה החשובה הזו שמביאה בשורה ענקית לנגב ולתוכניות שלנו להמשיך לפתח את הנגב”.

במהלך דבריו הציע ראש הממשלה לקרוא לאחד היישובים “רננים”, על שמו של החטוף רן גואילי ז"ל. נתניהו: “אני מציע לקרוא לאחד היישובים, מזכיר הממשלה והשרים, ‘רננים’ על שמו של גיבור ישראל, רן גואילי ז"ל, שאנחנו פועלים ממש ברגעים אלו במאמץ אדיר להשיבו”.

נתניהו הוסיף כי מהלך ההתיישבות משתלב במהלך רחב להשבת החוק והסדר בדרום: “אנחנו אמרנו שלא רק נפעל למען ההתיישבות, אנחנו נפעל להחזיר את החוק והסדר לדרום - לא יהיה כאן דרום פרוע. אנחנו הקצנו לזה משאבים, שילבנו את השב"כ ואנחנו נמשיך לעשות עוד הרבה דברים”. לדבריו, המהלך כולל גם הסדרה עבור האזרחים הערבים בנגב, כחלק מתוכנית משולבת לפיתוח המרחב.

שרת ההתיישבות אורית סטרוק הציבה את ההחלטה בהקשר של משילות וביטחון: “כל המרחב הזה שנראה לכם לבן הוא לא לבן. הריק מתמלא בפשיעה, בבנייה בלתי חוקית ובכל מה שאסור שיקרה בחוסר משילות, זה מה שנקרא דרום פרוע. וזאת הסיבה שאנחנו מקימים את היישובים האלה. מהפכת ההתיישבות, שמבינה שהתיישבות היא גם ביטחון, מגיעה גם לנגב”.

סטרוק אמרה כי עם כניסתה לתפקיד הנחתה לזרז את הקמת היישובים, למרות שמדובר בהליך שבדרך כלל נמשך עשרות שנים: “התפיסה העקומה היא שאפשר לוותר על היישובים הקטנים ולרכז את כולם ביישובים הגדולים, אבל כך מאבדים את המרחב, את הביטחון, את המשילות ואת הריבונות”. לדבריה, במקביל מקודמת בכנסת הצעת חוק שנועדה לקצר את משך הקמת היישובים. “לב ליבה של הציונות היא התיישבות. אנחנו בונים חומת מגן של התיישבות למדינת ישראל”.

צילום: [צילום: קובי גדעון/לע"מ]

שר הבינוי והשיכון חיים כץ אמר כי ההחלטה מממשת החלטת ממשלה קודמת משנת 2022: “היום אנחנו מיישמים החלטה שבאה לבחון היתכנות להקמת יישובים בין באר שבע, דימונה וציר באר שבע־ערד. אנחנו נבנה חמישה יישובים קהילתיים, כפריים, ואזור תעסוקה בסובב ציר 25–80, בהתאם להמלצת המועצה הארצית ובתיאום עם כל משרדי הממשלה”.

כץ הדגיש כי מטרת המהלך היא חיזוק ההתיישבות הכפרית־קהילתית, צמיחה דמוגרפית, צמצום פערים חברתיים־כלכליים והגדלת היצע ומגוון הדיור בפריפריה. בהתייחסו למצב בשטח אמר: “בציר החשוף מבאר שבע לדימונה רואים כיום בעיקר בנייה בלתי חוקית. אנחנו רוצים לראות שם התיישבות שתביא סדר לאזור”. הוא הוסיף כי משרדו הקצה משאבים לתכנון ולביצוע, וסיכם: “אנחנו נעבור מדיבורים למעשים ופה יהיה ביצוע”.

גם תנועת רגבים בירכה על החלטת הממשלה, ומסרה כי מדובר ב“צעד משמעותי לנגב” ובאמירה ציונית ראשונה בדרך לשינוי המציאות במרחב שבין באר שבע לדימונה, תוך ציפייה לצעדי ביצוע בשטח.