רק עשרה מומחים לדמנציה בישראל: סיעודיים נאלצים לוותר על שעות טיפול כדי להגיע למרכזי יום

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, בראשות ח"כ יסמין פרידמן, קיימה השבוע דיון מעקב על יישום התוכנית הלאומית לטיפול בדמנציה, והציגה תמונת מצב קשה של מחסור בכוח אדם, היעדר ניהול ונטל כלכלי כבד על חולים ובני משפחותיהם.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ פרידמן אמרה כי התוכנית הלאומית קיימת על הנייר מאז 2013, אך בפועל פועלת ללא גורם מנהל, ללא תקצוב ייעודי וללא אסטרטגיה עדכנית. לדבריה, היא אינה מותאמת לגידול החד במספר החולים, ובפרט בקרב שורדי השואה. לדבריה, קיימים פערים חמורים באבחון, ברצף הטיפולי ובסיוע למשפחות, שנושאות ברוב הנטל, בעוד מרבית המענים ניתנים כיום באמצעות עמותות ופילנתרופיה, ללא ודאות תקציבית וללא תקן אחיד.

מחסור חמור במומחים ובצוותים טיפוליים

הפרופסור יהודית אהרון־פרץ מהאיגוד הישראלי לנירולוגיה הזהירה כי כיום פועלים בישראל רק עשרה נירולוגים מומחים לדמנציה. לדבריה, מדובר במספר שאינו מאפשר מענה לצרכים הקיימים. היא ציינה כי דמנציה עלולה להתפרץ גם כתוצאה מחוסר טיפול במחלות כרוניות, מחוסר שינה ומחבלות ראש, כשהגורם השכיח ביותר הוא אלצהיימר.

לדבריה: "הטיפול הקיים אינו מרפא את המחלה אלא רק מאט את ההידרדרות. חייבים לתגבר נירולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק, ולתגמל את מי שעוטפים את החולים, לצד אבחון מדויק יותר".

עלות כלכלית על גבם של החולים

נטלי גבאי מהביטוח הלאומי הציגה את מנגנון המימון הקיים לפי חוק הסיעוד. לדבריה, ביקור במרכז יום לחולים ברמות תפקוד 4-6 כרוך בניכוי של 2.75 יחידות שעות סיעוד, בשווי 203 שקלים לביקור, בתוספת 15 שקלים השתתפות עצמית. חולים ברמות 3-1 נדרשים לניכוי של שתי יחידות, בשווי 144 שקלים. לדבריה, ביטול ההשתתפות העצמית מחייב שינוי חקיקה.

בתגובה דרשה יו"ר הוועדה לקבל מהביטוח הלאומי הערכה תקציבית שנתית מלאה לעלות הביקורים במרכזי היום לזכאי החוק.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

שלמה פרלוב, ראש איגוד מקצועי בהסתדרות הגמלאים, טען כי מרכז יום הוא טיפול רפואי לכל דבר, ואין הצדקה שיבוא על חשבון שעות סיעוד.

ביקורת על התאמת המענים לשורדי השואה

הד"ר נתי בלום, מנכ"ל עמותת עמדא, ציין כי לפי הערכות, כשני שלישים משורדי השואה חיים עם סוגים שונים של דמנציה, אך המענים הקיימים אינם מותאמים עבורם. לדבריו, המשאבים אינם מנוצלים נכון, ואין היגיון בכך ששורד שואה ישלם גם על עובד זר וגם על הגעה יומיומית למרכז יום. לדבריו, הגעה פעמיים בשבוע עשויה לייצר אפקט משמעותי בעלות נמוכה יותר.

רותי טואטי מהרשות לניצולי שואה ציינה כי מעבר לגמלת הסיעוד, משולמים תשלומים חודשיים נוספים הנעים בין 800 שקלים לחולה דמנטי בבית ועד 1,600 שקלים לחולה עם עובד זר.

יוסי ברנט מעמותת מלב"ב התריע כי מרבית הטיפול התרפי בזקנים בהליכי דמנציה ניתן כיום באופן פרטי בלבד. לדבריו, הטיפול אינו מתוקצב כראוי, אף שהוא עשוי לעכב את הופעת המחלה.

בסיכום הדיון אמרה ח"כ פרידמן כי ככל שהיא מעמיקה בנושא, מתברר היקף הכשלים והצורך בתיקון מערכתי. לדבריה: "נמתין להערכה התקציבית של הביטוח הלאומי ואפעל להגדיל את התקציב, כולל הסעות ומענקים שנתיים. אין לשורדים הרבה זמן".