ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי: עימות חזיתי עם מנגנון המגפות והמידע

ארצות הברית הודיעה (22.1.26) כי השלימה את פרישתה מארגון הבריאות העולמי, בתום תקופת הודעה מוקדמת של שנה. בהודעה הרשמית מסרו משרד הבריאות האמריקני ומשרד החוץ כי המהלך נובע מניהול כושל של משבר הקורונה שמקורו בווהאן (סין), אי־יישום רפורמות חיוניות ואי־יכולת להוכיח עצמאות מהשפעה פוליטית של מדינות חברות.

במוקד ההכרזה עמדה הודעה משותפת של שר הבריאות האמריקני רוברט פ' קנדי ושר החוץ מרקו רוביו, שלפיה חברות מלאה בארגון הסתיימה, וארה"ב תתאם מול הארגון “באופן מוגבל” רק ככל שנדרש להשלמת הפרישה. על-פי דף העקרונות שפרסם הממשל, כל המימון הממשלתי לארגון הופסק, אנשי צוות וקבלנים שהוצבו בארגון הוחזרו, והשתתפות רשמית בוועדות ובגופי ניהול הופסקה.

הטיעון האמריקני: “שקיפות, אחריותיות, עצמאות”

המסמכים האמריקניים חוזרים לשלושה צירים: ביקורת על תפקוד הארגון בראשית הקורונה, טענה לפוליטיזציה והיעדר עצמאות, וטענה לנטל כספי לא־מידתי על משלמי המיסים בארה"ב. בדף העקרונות נכתב כי דמי החבר המוערכים של ארה"ב עמדו בשנים האחרונות על כ־111 מיליון דולר בשנה בממוצע, לצד תרומות רצוניות ממוצעות של כ־570 מיליון דולר בשנה.

לצד זאת, הממשל מבקש להציג “יום שאחרי” שאינו בדלנות בריאותית: לפי נוסח המסמכים, ארה"ב תמשיך לפעול בזירה הבינלאומית אך דרך שיתופי פעולה ישירים עם מדינות, עם המגזר הפרטי ועם גופים אזרחיים.

הביקורת המקצועית: “צעד חסר אחריות מדעית”

מנגד, מומחים לבריאות הציבור ולמחלות מדבקות הזהירו כי ניתוק ממערכת התיאום העולמית יפגע בזיהוי מוקדם של התפרצויות ובקבלת החלטות משותפות. נשיא האיגוד האמריקני למחלות זיהומיות, הד"ר רונלד נהאס, כינה את הפרישה “חסרת אחריות מדעית” והדגיש כי “שיתוף פעולה עולמי אינו מותרות אלא הכרח ביולוגי”.

גם בתקשורת האמריקנית הודגש ממד מעשי מאוד: יציאה ממנגנוני עבודה של הארגון עלולה להחליש תהליכים שוטפים של שיתוף מידע, לרבות מסגרות הקשורות להערכת זני שפעת ולעידכון חיסונים עונתיים.

בין “גוף מוטה” לבין “ערוץ יומיומי”

בישראל, הדיון על יחסי המדינה עם ארגון הבריאות העולמי כבר מתנהל בכנסת, ובדיון השבוע נשמעו עמדות מנוגדות.

יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך אמרה: “ארגון הבריאות העולמי מזמן אינו פועל כגוף מקצועי ואובייקטיבי. המציאות הוכיחה שהוא הפך לכלי שרת בידי גורמים עוינים. הארגון משתף פעולה - בשתיקה ולעיתים אף במעשה - עם השימוש שעושה חמאס בבתי חולים בעזה כבסיסי טרור, ומנכ"ל הארגון בוחר לתקוף דווקא את ישראל המגינה על עצמה”.

סון הר מלך חשפה שיחה שקיימה עם שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, וציטטה אותו: “אנחנו לא מוכנים לשלם לספק שלא נותן תוצאה טובה”. לדבריה, האקבי הבהיר כי ארה"ב תגבה כל החלטה ריבונית שישראל תקבל ביחס לחברות בארגון, והוסיף כי במקרה של מגפה עולמית נוספת ארה"ב תשתף את ישראל בכל מידע רפואי רלוונטי.

ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) קשר את הדיון לשאלת הריבונות והמאבק ב“מגמות עולמיות” שלדבריו מבקשות למחוק זהויות לאומיות ודתיות, וטען כי גם ארגון הבריאות העולמי הפך לכלי פוליטי נגד ישראל: “ארגון בריאות עולמי על פניו נשמע דבר נהדר כי מגפה לא מבדילה בין גבולות, אבל אנחנו רואים שהגוף הזה משתמשים בו בצורה פוליטית פעם אחר פעם כנגד מדינת ישראל”. קלנר טען כי במלחמה בעזה הארגון התנהל באופן שמציב אותו לצד גורמים עוינים, ואמר: “אפשר להגדיר את ה־WHO כאונר"א בחלוקים לבנים”. לדבריו, ישראל צריכה “לחשב מסלול מחדש” ולגלות “גאווה לאומית”, תוך בדיקה קבועה של כל מסגרת בינלאומית במונחי פגיעה בריבונות: “כל פעם שאני שומע אמנה בינלאומית, תקנות בינלאומיות, אני בודק איפה זה לוקח לנו את הריבונות, איפה זה פוגע במדינת ישראל”. קלנר סיכם כי אסור לישראל “להרכין ראש” מול גוף שלטענתו “דורך עלינו ודורס אותנו”, גם אם קיימים מנגנונים מקצועיים שמוצגים כמועילים.

חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין טען בדיון כי הארגון סייע ישירות לבית החולים שיפא בזמן שהוחזקו בו חטופים ישראלים, ואמר כי המשך החברות בארגון “כובל את ידיה של ישראל ומונע חופש פעולה נדרש”.

עמדת משרד הבריאות: להישאר - למרות הביקורת

הד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הציג עמדה מנוגדת: “יש חובה והכרח להישאר בארגון, מתוך אחריות לבריאות הציבור. עם כל הביקורת על עמדות הארגון כלפי ישראל, החברות מעניקה שיתופי פעולה מחקריים, סיוע בעת מגפות, שימוש במאגרי מידע, ניטור התפרצויות, התעדכנות בזמן אמת, תקינה ואסדרה”.

לדבריו, ישראל נותרת ריבונית בהחלטותיה ואינה מחויבת לאמץ כל עמדה של הארגון.

נינה בן עמי, סמנכ"ל משרד החוץ לענייני ארגונים בינלאומיים, אמרה: “ישראל מוכנה לשקול פרישה מארגון בינלאומי אם החברות בו אינה משרתת את האינטרס הלאומי. במקרה הזה, אינטרס בריאות הציבור גובר על הקושי והבעייתיות שבארגון”.

עימות עם הקהילה הרפואית והדרג הפוליטי

הד"ר עמוס סבו, רב־סרן במילואים, רופא מומחה בכירורגיה כללית ובטיפול נמרץ, תיאר מקרה קונקרטי שלדבריו ממחיש שיקולים פוליטיים וכלכליים בפעילות ארגון הבריאות העולמי: “בקיץ 2024 נטען כי התגלה נגיף פוליו בעזה, טענה שגם משרד הבריאות בישראל לא שלל אך לא הוצגה לה הוכחה. למרות זאת, ארגון הבריאות העולמי דרש הפסקת אש מיידית לצורך מבצע חיסון בנגיף מוחלש מתוצרת אינדונזיה”. סבו הדגיש כי מדובר בחיסון שהארגון היה שותף לפיתוחו וכי היצרנית שלו הייתה בין תורמות הארגון, והוסיף: “זהו חיסון ששנה וחצי קודם לכן לא אושרה הבאתו לישראל מחוסר מדד בטיחותו”. לדבריו, הדרישה להפסקת האש הגיעה בשיא הלחץ הצבאי על חמאס לקידום שחרור החטופים, אף שילדי עזה חוסנו ברובם ולא נשקפה להם סכנה ממשית. סבו טען כי ישראל נכנעה ללחץ, העבירה את החיסונים והסכימה להפסקות אש נקודתיות, “בעוד חטופינו נמקים במנהרות”, וכי העיכוב אפשר למחבלים להתארגן מחדש. עוד ציין כי חיילי צה"ל חוסנו מחדש אף שחוסנו בילדותם, למרות שהנגיף גורם לשיתוק בילדים ולא בלוחמים. סבו סיכם: “עצם החברות בארגון הבריאות העולמי פוגעת בביטחון ישראל, בעיקר בזמן מלחמה”.

ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) תקפה בחריפות רופאים התומכים בהמשך החברות ואמרה: “מדובר בתת־תרבות של סתימת פיות, ובחברות בארגון שמשחיר את דמותה של ישראל ברצח עם ושותק לחלוטין על הזוועות שנעשו ב־7 באוקטובר”.

הפרופסור יסמין מאור, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, השיבה: “לארה"ב אין רשת מידע מעודכנת על התפרצות מגפות כפי שיש לארגון הבריאות העולמי. זהו מאגר שאין לו תחליף”.

מנגד, נגה ארבל, ששירתה באמ"ן בתקופת הקורונה, טענה: “שיתופי הפעולה בזמן הקורונה לא נעשו דרך הארגון, אלא ישירות מול מדינות ברחבי העולם”.

הקול המקצועי מהאופוזיציה

ח"כ יאסר חוג'יראת (רע"ם), שהציג עצמו כגנטיקאי ואיש מעבדה, אמר: “העליונות של הרפואה והמחקר בישראל נובעת גם משיתופי פעולה עולמיים. אפשר להשפיע מבפנים ולא לעזוב. יציאה מהארגון עלולה ליצור אנטי ולפגוע בשיתופי פעולה גם עם מדינות ידידותיות”.

לדבריו, ישראל אינה מחויבת לקבל כל החלטה של הארגון, אך עצם החברות מאפשרת גישה למידע, למחקר ולשיח מקצועי בינלאומי.