חבר הכנסת שמחה רוטמן מציב רף חדש ביחסים המתוחים בין ועדת החוקה לבין משרד המשפטים: מי שמסרב להשיב לשאלות חברי הכנסת, לא יקבל לדבריו במה בוועדה. בראיון למזל מועלם בערוץ כנסת, שנערך בעקבות העימות הסוער בדיון שהתקיים השבוע על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תקף רוטמן בחריפות את המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו”ד ד”ר גיל לימון, והודיע כי בכוונתו לפעול נגדו באמצעים משמעתיים. רוטמן: “עובד מדינה מגיע לוועדה לא כדי להקריא נאומים כתובים, לא כדי לתת show [הצגה], לא כדי לאסוף לייקים ברשת, אלא כדי לענות לשאלות של חברי כנסת בנושא הדיון”.
ליבת הטענה של רוטמן נשענת על אירוע מהדיון השבוע: לדבריו, לימון נשאל שאלה הנוגעת לניגודי העניינים האפשריים שמצדיקים, לשיטתו, את פיצול התפקידים בין ייעוץ, ייצוג ותביעה. רוטמן סיפר כי ביקש לדעת האם לימון התריע בפני היועצת המשפטית לממשלה שלא לעסוק בתיק מסוים, וכאשר לימון סירב להשיב, הודיע לו כי יעביר את השאלות בכתב. רוטמן: “אמרתי לו אני אשלח לך את השאלות בכתב. תענה לי בבקשה בכתב לפני הדיון כדי שתוכל לבוא לדבר”.
לטענת רוטמן, התשובה שקיבל לאחר מכן הייתה מכתב קצר שבו נכתב כי לימון אינו מתכוון לענות לשאלות. רוטמן: “כתב לי מכתב בן עמוד אחד: אני לא מתכוון לענות לשאלות האלה”. מכאן, אמר, נולד העיקרון שהוא מבקש לאכוף: עובד מדינה שמגיע לוועדה אינו מגיע כדי לשאת נאום כתוב או לצבור אהדה ברשת, אלא כדי להשיב לשאלות ענייניות הנוגעות לנושא הדיון. במצב כזה, הוסיף, אין הצדקה לאפשר לו להמשיך ולהציג עמדה בלי לתת מענה לשאלות שנשאלו. רוטמן: “עובד מדינה שאומר לי כזה משפט לא ידבר אצלי בוועדה עד שיענה לשאלות, נורא פשוט”.
“לא מתנהל באיומים בוועדה שלי”
במהלך הראיון רוטמן התייחס גם לאמירה שיוחסה ללימון במהלך הדיון: “אם אני לא אדבר, איש לא ידבר”. רוטמן תיאר זאת כאמירה בלתי חוקית, וטען כי עובד מדינה אינו מוסמך למנוע מעובדי מדינה אחרים לדבר בוועדה. “זה איום מאפיוזי”, הדגיש.
מכאן עבר רוטמן למישור המעשי. לדבריו, בכוונתו להגיש תלונה משמעתית לנציב שירות המדינה, וביקש מהנהלת הוועדה להכין את הפרוטוקול לצורך כך. רוטמן: “אני אגיש בעזרת השם תלונה משמעתית לנציב שירות המדינה. הוא [לימון] פועל בניגוד לתקשי”ר, מתנהג בבריונות, מתחצף לחברי כנסת לחברי ועדה”.
רוטמן אמר שהוא מקווה שתצא הנחיה ברורה גם ממשרד המשפטים וממנכ”ל המשרד באשר להופעתו של לימון בוועדה במתכונת הנוכחית. לדבריו, גם אם עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה צריכה להישמע, הדבר לא יכול לבוא על חשבון חובת ההשבה לשאלות. רוטמן: “הוא לא יכנס אלי לוועדה, נורא פשוט. עד שיתנצל או שיענה לשאלות”.
רוטמן הרחיב את המסגור מעבר לוויכוח נקודתי. לדבריו, “הכנסת לא תעבור בשתיקה על רמיסתה, בין אם הרמיסה הזאת באה מבית משפט בין אם היא באה מאנשים כדוגמתו. אני אדאג לכך שהכנסת לא תעבור בשתיקה על רמיסתה”. הוא הוסיף טענה כללית שלפיה במקרים כאלה אין מי שממהר להפעיל מנגנוני אחריות ומשמעת, ולכן הכנסת חייבת, לשיטתו, להגיב.

פגסוס כראי לוויכוח על סמכויות
בהמשך הראיון רוטמן קשר את העימות סביב פיצול התפקיד גם לפרשת פגסוס. הוא דיבר על האזנות סתר בלתי חוקיות בהיקף גדול, וטען שהבעיה המרכזית היא שמערכת שאמורה לפקח ולברר את האירוע היא, לשיטתו, גם צד מעורב בו. בתוך כך הזכיר מספרים - "13,000 האזנות סתר לא חוקיות”.
רוטמן טען כי מדובר בפרשה שממחישה את הצורך בבירור עמוק יותר של אחריות והחלטות, וביקר את מה שתיאר כבלימת בדיקות. הוא טען כי יש גורמים שהיו אמורים לתת את הדין בפרשה. רוטמן: “תחת אחריותו של גיל לימון יושבים אנשים שצריכים לשבת בכלא על הסיפור הזה”.
רוטמן אף העלה אפשרות של חקיקה שתעסוק בתקופת ההתיישנות, מתוך תפיסה שלפיה חלוף הזמן משמש גורמים מסוימים כדי למסמס אחריות. רוטמן: “יכול בהחלט להיות שתכניס את זה לתוכנית העבודה - הארכת ההתיישנות”. הוא טען שהמאבק סביב פיצול תפקיד היועמ"ש נוגע גם לשאלה הרחבה מי בודק את מי, ועד כמה ניתן לצפות לבדיקה עצמאית כאשר אותם גופים נמצאים משני צדי המגרש.
עזה, חוק הגיוס ופוליטיקה מפלגתית
בראיון התייחס רוטמן גם ליוזמות מדיניות סביב עזה. הוא ביטל יוזמות לפירוז שאינן נשענות, לדבריו, על שליטה ישראלית בשטח. רוטמן: “כל היוזמות לפירוז עזה שלא בנויות על כך שאנחנו נשלוט בשטח, הדברים הללו הם דברים בטלים”. הוא הוסיף כי הפתרון מבחינתו ברור: רוטמן: “רק כיבוש מלא של הרצועה על-ידי מדינת ישראל ושליטה בשטח”.
לצד זאת אמר שהוא סומך על ראש הממשלה נתניהו שהאינטרס העליון שמנחה אותו הוא אינטרס המדינה, גם כאשר יש ביניהם מחלוקות חריפות. רוטמן: “אני סומך על נתניהו שהאינטרס העליון שמנחה אותו זה האינטרס של מדינת ישראל”.
בנושא חוק הגיוס והדיווחים על אמירות רבנים חרדיים שנשמעו כהודאה בגרירת זמן, רוטמן אמר שהדברים מקוממים, אך הדגיש שהוא נחוש לקדם גיוס של הציבור החרדי לצה”ל. רוטמן: “אני חושב שכל מי ששומע את הדברים האלו מתקומם ובצדק”. הוא גם הציב מבחן פוליטי: סיעת הציונות הדתית לא תתמוך בחוק שהוא מגדיר “בלוף”. רוטמן: “אמרנו חוק שהוא בלוף - לא נתמוך בו”. לדבריו, אם יונח על השולחן חוק שסיעתו תצביע בעדו, הדבר יבטא עמדה שלפיה אינו “חוק בלוף”. רוטמן: “אם יהיה חוק שאנחנו נתמוך בו, פירוש הוא לא חוק בלוף”.
לקראת סוף הראיון נשאל רוטמן על סוגיות פוליטיות מפלגתיות, והשיב כי אינו עוסק בכך בשלב הזה וכי הוא מתמקד בעשייה בוועדה. רוטמן: “אני לא עוסק בפוליטיקה מפלגתית בזמן שיש לי עבודה בוועדה לעשות”.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה