סמכויות עיכוב ומעצר למבררי יחידת משגב: אושר צו חרום לפיקוח על אלימות במשפחה

ועדת החוקה של הכנסת אישרה (19.1.26) צו המעניק סמכויות עיכוב ומעצר למבררי יחידת משגב של שירות בתי הסוהר, הפועלת לפיקוח על צווים למניעת אלימות במשפחה באמצעות אמצעים טכנולוגיים. הצו הותקן מכוח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, ונועד לאפשר למבררי היחידה לפעול במצבים של סכנה מיידית לחיי בן משפחה מוגן, כאשר לא ניתן להמתין להגעת שוטר למקום.

לפי הצו, הסמכויות יופעלו רק בתנאים המפורטים בו, כמוצא אחרון בלבד, ותוך העדפה ברורה של עיכוב על פני מעצר, אם ניתן להסתפק בכך. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הבהיר כי תוקפו של הצו יסתיים עם פקיעת הוראת השעה המסדירה את פעילות היחידה או עם הפיכתה להוראת קבע בחקיקה ראשית.

המשרד לביטחון לאומי: כלי אכיפה שלא היה קיים

עו"ד אפרת ליפשיץ מהמשרד לביטחון לאומי הסבירה כי תיקון 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה היווה חידוש מהותי, שכן עד לחקיקתו לא היו בידי רשויות האכיפה כלים אפקטיביים לאכיפת צווי הגנה. לדבריה, כבר בשלבי ההיערכות להקמת יחידת משגב, ובמהלך פעילותה בשטח, התברר הצורך המבצעי בסמכויות עיכוב ומעצר.

ליפשיץ ציינה כי עד כה ניתנו 67 צווים לפיקוח, מתוכם 42 פעילים כיום. לדבריה, הצו גובש בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ומשרד המשפטים, כהסדר ביניים עד להסדרה בחקיקה ראשית, הנמצאת בשלבי גיבוש וצפויה לחול גם על יחידות נוספות בחטיבת חלופות הכליאה. היא הדגישה כי ההכשרה למבררי היחידה תיעשה בתיאום עם המשטרה, שתאשר גם כי אין מניעה להסמכת המבררים מטעמי ביטחון הציבור.

שב"ס: אלפי התראות, עשרות הפרות

עו"ד עמית הרפז, מהאגף המשפטי בשירות בתי הסוהר, הציג בפני הוועדה נתונים על פעילות יחידת משגב מאז הקמתה. לדבריו, נרשמו כ־3,000 התראות במרכז השליטה, מהן 212 הפרות צו, ו־62 הליכים משפטיים שננקטו עקבותיהן.

הרפז הדגיש כי מדובר בסביבות פיקוח משתנות וברמות מסוכנות שונות, המחייבות מענה מיידי כדי להגן על המוגנים בצווי ההגנה. לדבריו, אנשי היחידה מוכוונים ומוכשרים לטיפול באירועים הרגישים הללו, מכירים היטב את המפוקחים, והסמכויות המבוקשות נועדו בראש ובראשונה להגנה על חיי אדם של המוגנות הנתונות לאחריות היחידה.

המפקדת: המבררים פועלים בשטח מול אוכלוסייה מסוכנת

גונדר משנה נעה בין, מפקדת יחידת משגב, תיארה את פעילות המבררים כעבודה מבצעית לכל דבר. בין, ששירתה 26 שנים במשטרה, אמרה כי תפיסת ההפעלה של היחידה אינה שונה מהאופן שבו פעלו יחידות משטרתיות שאותן פיקדה בעבר. לדבריה, מדובר באוכלוסייה מסוכנת שכבר הפרה צווים ולעיתים ביצעה עבירות חמורות.

בין הדגישה כי הפיקוח אינו טכנולוגי בלבד, אלא כולל נוכחות פיזית בשטח, במרכזי קשר, בדיונים בבתי משפט ובמפגשים יומיומיים. היא הביאה דוגמאות למצבים שבהם נתקלו המבררים במגבלות סמכות: מפוקח שהתקרב לבית מוגנת בכביש סואן, כאשר למבררים אסור היה אפילו להכניסו לרכב כדי להרחיקו מהמקום; ומקרה נוסף של מפוקח חסר בית שהשתולל ואיים להתאבד, תוך סיכון גם של אנשי היחידה עצמם. לדבריה, הועברו לוועדה דוגמאות נוספות שאינן ניתנות לפרסום.

היו"ר רוטמן: לא צ'ק פתוח לסמכויות

רוטמן ביקש לחדד את גבולות הסמכות והקשה על נציגי היחידה באשר לצורך בהענקת סמכויות שמעבר לסמכות העיכוב הכללית הנתונה לכל אדם במקרה של אלימות או חשש מיידי לאלימות. הוא הדגיש כי הסמכויות ניתנות למטרה מאוד מסוימת: הגנה על המוגן או המוגנת בצו.

לדבריו, הדוגמאות שהוצגו אינן כולן נכללות בגדרי הצו, והזהיר מפני פרשנות מרחיבה שתאפשר שימוש בסמכויות גם במצבים שבהם המוגן אינו נוכח. רוטמן הבהיר כי אם מפוקח תוקף איש יחידה כאשר המוגן אינו באזור, אין סמכות מעצר מכוח הצו, ודרש שההבחנות הללו יעוגנו במפורש בתורת הלחימה ובהכשרה.

משרד המשפטים והמשטרה: סמכות שלטונית - רק מכוח חוק

עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים, הבהיר כי סעיף 75 לחוק המעצרים נועד להפעלת סמכות אקראית בידי אדם פרטי, ואינו מתאים להפעלה שיטתית של סמכויות בידי גורם שלטוני. לדבריו, כאשר מדובר בשירות בתי הסוהר, נכון לעגן את הסמכויות מכוח חוק המעצרים, כחלק מתפקידו המוסדי ולא כאירוע נקודתי.

פקד חן עמרני, מהלשכה המשפטית של המשטרה, הדגיש כי הצו אינו נועד להחליף את תפקידה של המשטרה, וכי אין מקום לטענה שהמשטרה אינה מגיעה כאשר מוזעקת. לדבריו, הצו נוסח באופן מצומצם ומאוזן בהתאם לתרחישים שהציג שב"ס, וכל הפעלת סמכות מצד המבררים תהיה עד הגעת שוטר למקום.

הסנגוריה הציבורית: התמונה מדאיגה

עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית התריע כי השימוש בנימוק ביטחוני בהקשר של שב"ס מעורר קושי, במיוחד כאשר מדובר בצו ביניים ולא בהסדרה חקיקתית מלאה. לדבריו, אם מדובר בצורך פשוט וברור, ראוי לקדם חקיקת קבע. הוא הדגיש את הצורך בניסוח מהודק יותר של הצו, עם מיקוד חד בהגנה על המוגן בלבד, ולא בתפיסה של גוף ביטחוני בעל סמכויות רחבות.

בסיכום הדיון קבע רוטמן כי יאשר את הסמכות גם במקרים של סכנה לנלווה ליחידת הפיקוח הטכנולוגי הנמצא עם המברר, אך לא יסכים להענקת סמכויות רחבות מעבר לכך. הוא דרש לזרז את חקיקת הקבע, והדגיש כי ההכשרה שתינתן לאנשי היחידה חייבת להיות ממוקדת וזהירה, במיוחד נוכח הסיכון ש”האצבע תהיה קלה על ההדק” מול אוכלוסייה אלימה ומסוכנת.