סולברג על פרשת הפצ"רית: אם לא נוכל לסמוך על תצהירים - אנה אנו באים

"אם לא נוכל לשׂים מִבטחנו בתצהירים המוגשים לנו, השכּם והערב, מטעם המדינה בבג"ץ, אנה אנו באים?". כך אומר (19.1.26) המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, בהתייחסו לפרשות שדה תימן והפצ"רית. סולברג דחה עתירות להורות לפתוח בחקירה על הדלפת הסרטונים בפרשה, וזאת משום שחקירה כזאת אכן מתנהלת, תוך שהוא חוזר ומדגיש את החומרה בה יש להתייחס להדלפות מרשויות החקירה.

עמותת בחרנו בחיים והעומדים בראשה, הרצל חג'אג' ובועז קוקיה, ביקשו מבג"ץ ובאוגוסט שעבר להורות לחקור את הדלפת הסרטון שפורסם בחדשות 12 ולימד לכאורה על התעללות של שומרים במחנה בעצור נוח'בה. עתירה זו היא שהובילה להודעות המדינה לפיהן לא ניתן לאתר את המדליפים, ואשר עומדות כעת במרכז החקירה נגד הפצ"רית דאז, יפעת תומר-ירושלמי, שהודתה מאוחר יותר שהיא הייתה המדליפה.

סולברג מדגיש: "החקירה הפלילית - בעיצומה; החשדות - עודם מתבררים; ואנו - ניזהר ונישמר לבל נקבע ממצאים, ולוּ במשתמע, ולא ברמז, לגבי החשדות, מיהות הנוגעים בדבר, וטיב מעורבותם. גורמי החקירה יעשו את מלאכתם, ואנו נתמקד בין גדרי העתירה". כאמור, סולברג אומר שהעתירה מיצתה את עצמה בהינתן שאכן מתנהלת חקירה.

סולברג אומר: "משעה שהתשתית העובדתית שניצבה בבסיס העתירה, בעת הגשתה, השתנתה לבלי הכּר, ובעוד החקירה הפלילית מתנהלת - סבורני, כי אין עוד מקום להותיר את העתירה הנוכחית תלויה ועומדת בשלב זה, אף בהתייחס לסעדים אלה. אבהיר: אין משמעות הדבר כי סעדים אלה התייתרו. אדרבה, הצורך בהם אף מתחדד בנסיבות העניין המעיקות; אך זאת - בעת המתאימה, לנוכח ממצאי החקירה הפלילית ולקחיה, וברי כי מבלי לפגוע בהליכי החקירה המתנהלים בימים אלה".

"הזריזות נחוצה, והיא עדיפה על זהירות יתרה"

צילום: תומר-ירושלמי. הודתה שהיא המדליפה [צילום: אורן בן-חקון/פול]

"לא אחת עמד בית משפט זה על החומרה הרבה הגלומה בתופעה - 'רעה חולה' - של הדלפת חומרי חקירה בידי עובדי ציבור", מזכיר סולברג. "לא אחת אמרנו בכגון דא, כי אין די בגינוי, גם לא בהבעת שאט נפש". בג"ץ עמד על הצורך לחקור הדלפות במהירות: "אל לה, לזהירות, עם כל חשיבותה, לסתום את הגולל על חקירת הדלפות. הזריזות נחוצה, והיא עדיפה על זהירות יתרה".

בהתייחס לתצהיר השקרי שהוגש בפרשה, אומר סולברג: "לא נוכל למצות את מלאכתנו, 'לעבור לסדר היום' ולהתעלם מהיבט יסודי וליבּתי - נדמה כטריוויאלי - בהליך המשפטי בכלל, ובהליכי בג"ץ ביתר שאת, והוא: חשיבותה ומשמעותה של הדרישה לפרושׂ תשתית עובדתית מלאה ומדויקת לפני בית המשפט". הדברים הם קל וחומר כאשר מדובר בבג"ץ, בו הראיות היחידות הן תצהירי הצדדים, ובחשיבות גדולה עוד יותר - כאשר מדובר בתצהיר מטעם המדינה, הוא מדגיש.

סולברג מסכם באומרו: "חזקה על המשיבים, כי מבלי לפגוע בחקירה הפלילית המתנהלת בימים אלה, ובהתאם לממצאיה, יערכו 'בדק בית' כּן ויסודי, יפעלו בחרדת קודש, יעמדו על המשמר, ויעשו ככל הניתן על-מנת שלא יארע עוד כדבר הזה... הדיון בעתירה - תם ולא נשלם. רק לאחר בירור הפרשה, חקר האמת, ומיצוי הדין, תוכל לנוח דעתנו כי אכן נשלם; בבחינת 'נעשה הדין - נעשה אמת - נעשה שלום'".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. השופטים יעל וילנר וחאלד כבוב הסכימו עם סולברג. את העותרים ייצגו עוה"ד איתמר מירון, אלחנן מירון ירין ראובן ואלישיב הרטמן; ואת המדינה - עוה"ד מיטל בוכמן-שינדל, אופיר גבעתי ושוש שמואלי.