חשיפה: יעד הבחירות של נתניהו - 8 בספטמבר 2026, לפני יום הזיכרון לטבח

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי כבר עתה בעיצומו של מהלך פוליטי רחב לקביעת לוח הזמנים של מערכת הבחירות הבאה. ל-News1 נודע כי בסביבתו הקרובה של נתניהו נוקבים בתאריך 08.09.26 כמועד המועדף עליו לקיום הבחירות לכנסת ה-26.

מועד זה, המקדים בכחודש וחצי את התאריך החוקי הקבוע לבחירות (27.10.26), נועד למקסם את הישגי הממשלה ולנטרל מוקשים תודעתיים משמעותיים. תמיכתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המצויה בשלב זה בשיאה גם בתיאום המדיני-ביטחוני, מעודדת מאוד את נתניהו להתייחס לזאת כאל דיבידנד ציבורי שיכול לסייע לו בקלפי גם ביום הבחירות.

גם בצד המשפטי - משפטו הפלילי, מצפה נתניהו לצבור הישגים, שיסייעו לו לפי תפיסתו להקהות את האישומים נגדו ולשכנע בוחרים בחפותו. תוכניתם של באי-כוחו היא לזמן עוד לפני הבחירות לדוכן העדים את הלשעברים הבכירים, "לשפוט" אותם על מחדליהם ורשלנותם וההתנכלות לנתניהו, לפי תפיסתו: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, המפכ"ל רוני אלשיך. במעמד חקירתם הנגדית - כך מקווים נתניהו ובאי-כוחו - ניתן יהיה להוכיח כי אישים אלה פעלו באופן מגמתי, והפלו אותו לרעה ביחס לאישים אחרים במערכת הפוליטית.

צילום: הטבח בנובה, מאות נרצחו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

האסטרטגיה התודעתית: עקיפת "מלכוד אוקטובר"

בחירתו של נתניהו בתחילת ספטמבר כמועד הבחירות נועדה לשלוט בזיכרון הציבורי ולנצל את לוח השנה העברי לטובתו:

* נטרול זיכרון 7 באוקטובר - קיום הבחירות במועד זה מבטיח שהן יסתיימו לפני ציון יום השנה השלישי לטבח. נתניהו שואף למנוע מצב שבו הקמפיין מתנהל בצל טקסי הזיכרון והשיח הציבורי על כשלי אותה שבת שחורה.

* אפקט החגים והחזרה לישראל - התאריך חל ימים ספורים לפני ראש השנה (11 בספטמבר). בסביבת נתניהו בונים על כך שבתקופה זו, ישראלים רבים השוהים בחו"ל שבים לישראל כדי לחגוג את חגי תשרי עם משפחותיהם - מה שעשוי להשפיע על אחוזי ההצבעה בסקטור הדתי-חרדי ועל האווירה הציבורית. המטרה היא לסיים את מערכת הבחירות ב"בליץ" לפני שהציבור נכנס לחופשות החג.

הקלפים המדיניים והכלכליים: שיקום ושבירת הבידוד

נתניהו נמנע מהקדמת הבחירות למועד קרוב יותר, מתוך רצון למצות יעדים אסטרטגיים שיחזקו את תדמיתו:

* המערכה מול אירן - נתניהו מעריך כי בחודשים הקרובים יתחדש במלוא עוזו המאבק הצבאי להפלת המשטר האירני, והוא שואף להגיע לקלפי על-רקע הישג היסטורי בחזית זו.

* התאוששות המשק - בעקבות סיום המערכה הצבאית מול חמאס (לפחות בשלב זה), נתניהו בונה על שיפור ניכר במצב הכלכלי לקראת הקיץ, ושואף להציג לבוחר משק שנמצא במסלול צמיחה.

* הכרה בינלאומית ובריתות - במקביל לחיזוק הקשרים בים סוף בעקבות הברית עם סומלילנד, נתניהו מזהה שיפור במעמדה המדיני של ישראל. יותר ויותר ראשי מדינות מבקשים לבקר בישראל, ומדינות כבריטניה, גרמניה וצרפת החלו להסיר הגבלות וסנקציות שהוטלו במהלך המלחמה.

צילום: בנט, ליברמן. נערכים לבחירות 2026 [צילום: ישראל ביתנו]

האיום הפוליטי: בנט וליברמן במוקד

לצד האופטימיות המדינית, נתניהו ער לסיכונים הגוברים מצד שני יריבים מימין-מרכז הטוענים להנהגת הגוש. אין מדובר ביאיר לפיד או בבני גנץ, אלא בנפתלי בנט ובאביגדור ליברמן. בנסיבות מסוימות ובמקרה של שוויון בין הגושים - שניהם יכולים להיות מקובלים לפחות על חלק ממפלגות הימין, כולל על חברי כנסת מקרב הליכוד, גם בלי נתניהו בראשות הממשלה:

* נפתלי בנט - ראש הממשלה לשעבר הקים את מפלגת "בנט 2026" המושכת קהלי ימין מתון ומאוכזבי קואליציה. בנט פועל במרץ מתחת לרדאר. ל-News1 נודע כי הוא כבר הצליח לגייס הבטחות לעשרות מיליוני שקלים מאנשי עסקים ובכירים במשק לטובת הקמפיין שבו החל. בסקרים הוא זוכה כמעט בכל קמפיין שבו התמודד למספר דו-ספרתי של מנדטים, המציאות שונה, כידוע;

* אביגדור ליברמן - יו"ר ישראל ביתנו צובר תאוצה בהציגו קו ניצי בסוגיות הביטחון והדת, לא במעט נוכח זאת שחזה מראש את התעצמות חמאס וכוונותיו, ובשל כך שדחה הצעות להצטרף לקואליציה יחד עם החרדים. ליברמן, המציג עצמו בפעם הראשונה בבחירות 2026 כמועמד לראשות הממשלה, מסומן כיריב מרכזי שעשוי למנוע מנתניהו את הקמת הממשלה הבאה ואף להפוך ל"ממליך המלכים" שיכריע את זהות ראש הממשלה הבא.

בשורה התחתונה: נתניהו מעריך שהשילוב בין שיקום הכלכלה, שבירת הסנקציות והכרעה מול אירן, וכן ההתקדמות והגילויים במשפטו הפלילי, יאפשרו לו לבלום את המומנטום מצד ראשי האופוזיציה ולזכות במנדט מחודש - רגע לפני שימי הזיכרון של אוקטובר יחזירו את הדיון הציבורי למחדל.