סערה בוועדת החינוך: שימוש בטקסטים מהארץ בבגרויות ייבחן מחדש

דיון סוער התקיים (12.1.26) בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שעסק בנהלי משרד החינוך לשילוב טקסטים מעיתונים בבחינות הבגרות. בסיומו של הדיון הנחה שר החינוך את גורמי המקצוע במשרד לבחון מחדש את השימוש בטקסטים מעיתון הארץ במסגרת הבחינות.

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, פתח את הדיון בהתייחסות עקרונית לחופש הביטוי, אך הדגיש את האחריות הנלווית לשימוש בכספי ציבור. לדבריו: "אנחנו מדינה חופשית ודמוקרטית ואנשים יכולים להביע עמדתם, שקרית ככל שתהיה. הם יכולים לומר גם דברים מסוכנים והמדינה צריכה להתערב רק במקרים קיצונים מאד." עם זאת הבהיר כי כאשר המדינה מממנת תכנים, היא מביעה הערכה לגוף המפרסם אותם. "אם שמים כסף על מאמרים של הארץ כחומר אינטגרלי במערכת החינוך, לי אישית יש עם זה בעיה קשה."

סוכות הזכיר כי הממשלה ביטלה בעבר מינויים לעיתון, לאחר שמו"ל העיתון עמוס שוקן כינה מחבלים "לוחמי חופש". לדבריו מדובר בעיתון "שבוחר להתייצב בצד של האויב בזמן מלחמה", ולכן "לא ראוי שעיתון כזה יבוא בשעריה של מערכת החינוך ושהתלמידים יתחנכו על החומרים שלו כחומר לימודי אינטגרלי".

במהלך הדיון הושמעו עמדות שונות מקרב חברי הכנסת. ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) הדגישה את חשיבות הפיתוח האינטלקטואלי של התלמידים ואמרה: "הדבר הכי טוב שאפשר לאחל לילדים שלנו זה שתהיה להם חשיבה ביקורתית". ח"כ יוסף טייב (שס) נקט קו מאוזן יותר והציע לבחון טקסטים לפי תוכנם ולא לפי הבמה שבה פורסמו: "אולי יש לפסול מאמרים על התוכן שלהם, אבל לא על עצם הפרסום בעיתון כזה או אחר."

היועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד תמי סלע, פרסה את המסגרת החוקית החלה על מערכת החינוך. היא הזכירה כי חוק חינוך ממלכתי קובע מטרות של חינוך לערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, שמירה על זכויות יסוד, טיפוח חשיבה ביקורתית וסובלנות כלפי מגוון דעות. לדבריה, שיקול הדעת בבחירת הטקסטים נתון לגורמים המקצועיים במשרד החינוך, והנהלים הקיימים נועדו למנוע התערבות פוליטית בתכנים פדגוגיים. רק במקרה של ודאות קרובה לפגיעה בביטחון המדינה קיימת הצדקה לצמצום חופש הביטוי וחופש העיתונות, אמרה.

סלע ציינה גם כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא למידה משמעותית אף מעודד שילוב של דיונים בנושאים שנויים במחלוקת, לרבות נושאים פוליטיים, באופן שקול ומאוזן ובדרך של שיח. עוד הבהירה כי החוק אינו קובע הוראות מפורשות לגבי תכני בחינות הבגרות, וההכרעה מצויה בידי הדרג המקצועי.

העימות החריף ביותר נרשם בדבריו של ח"כ גלעד קריב (העבודה), שתקף את עצם קיום הדיון: "הדיון הזה חסר ערך. אם רוצים שוק תקשורת בטוח ודמוקרטי, צריך לשים את הכסף שלנו במקום כמו הארץ, שהדיון הזה רק עושה לה פרסומת". קריב טען כי במקביל מתקיימים מהלכים לסגירת גלי צה"ל והתאגיד, והדיון הנוכחי משתלב לדבריו במגמה רחבה יותר של פגיעה בתקשורת.

גם נציגי הציבור השתתפו בדיון. התלמיד יגל שני, מצעירי הציונות הדתית, סיפר כי במסגרת הכנה לבגרות במגמת תקשורת צוטטו מאמרים של גדעון לוי. לדבריו, "נראה לי אבסורד שמערכת החינוך תיתן במה לגופים פוסט ציוניים במקרה הטוב ואנטי ציוניים במקרה הרע". שני הדגיש כי הבעיה אינה ריבוי דעות אלא עצם הלגיטימציה לשיח שלדעתו חורג מגבולות הציונות.

מנגד הציגה מנהלת אגף שפות במשרד החינוך, הד"ר ציונה לוי, את אופן העבודה המקצועי בבחירת טקסטים לבחינות הבגרות. היא הסבירה כי במקצועות רבי מלל נבחרים טקסטים התואמים את ערכי חוק החינוך הממלכתי, שאינם עוסקים בנושאים שנויים במחלוקת ושיש בהם הוגנות ותקפות פדגוגית. לדבריה, הוועדות הבוחנות בודקות את איכות התוכן והנושא, ולא את זהות הפלטפורמה התקשורתית.

לוי ציינה כי מדי שנה נבחרים כ־30 טקסטים ממגוון רחב של מקורות, ובשנת הלימודים תשפ"ה נעשה שימוש בין היתר בפרסומים מ־ynet, מעריב, גלובס, הארץ, כלכליסט, דה מרקר, מקור ראשון, מאקו, זמן ישראל ועיתון דבר. בסיום דבריה עדכנה כי בעקבות הדיון הנחה שר החינוך את גורמי המקצוע "לבדוק ולשים לב מבחינה מקצועית שיהיה מדויק".

בסיכום הדיון קרא יו"ר הוועדה למשרד החינוך לבחון בקפידה את תוכן הטקסטים ומקורם, כך שלדבריו "לא תהא פגיעה במדינה, בחיילי צה"ל ובאזרחיה".