חוק התקשורת: עימות חזיתי בין הייעוץ המשפטי לכנסת ליועמ"שית לממשלה

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת סיימה (12.1.26) יום דיונים נוסף בפרק העוסק בהקמת הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע, כשהדיון נפתח במחלוקת עקרונית: האם הכנסת רשאית להמשיך להתקדם בהליך החקיקה בזמן שבתוך הממשלה טרם הושלם השיח המקצועי והמשפטי.

הדיון התמקד במתווה שהציעה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלפיו אין לדרוש מן הכנסת “השהיה” של עבודתה כתנאי בלעדי להליך חקיקה נאות. לפי המתווה, בשלב ראשון הוועדה תדון בנושאים שלגביהם בוצעה עבודת מטה ממשלתית בשלה יחסית, ובמקביל יימשך השיח הפנים־ממשלתי להשלמת הסוגיות שנותרו במחלוקת, ורק לאחר מכן יובאו אותן סוגיות לדיון.

קו השבר המשפטי: להמשיך בזהירות או לעצור לגמרי

מעו"ד מצדה מצלאווי דוד, מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה, נמסר כי התרשמות הצוות היא שנכון להתחיל בפרקים שנחשבו “בשלים”, ובראשם פרק ב’, שבו החלה הוועדה לדון, בתקווה לסיים את הדיון בו בתוך שבוע.

מנגד, המשנה ליועמ"שית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הציבה עמדה הפוכה: לדבריה, היועמ"שית לממשלה היא המוסמכת לפרש ולהנחות תהליכים בתוך הממשלה, וכיוון שהאישור המשפטי הממשלתי להצעת החוק לא ניתן, מדובר ב“פגם מהותי מאוד”. היא הוסיפה כי אינה מקבלת את ההנחה שיש הסכמות גם בפרק ב’ וטענה שיש בו “סימני שאלה גדולים”. מסקנתה: אם מבקשים לקדם את החוק, נדרשת עצירה בדיונים כדי לאפשר לממשלה “לרפא את הפגמים”.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, דחתה את הדרישה לעצור ואמרה: “החוק הזה עבר כדת וכדין ועדת שרים לחקיקה. אנחנו יושבים פה על-פי הסכמתה של היועצת המשפטית לכנסת”.

בהמשך קראה יו"ר הוועדה מכתב של שר המשפטים, המתאר את השתלשלות העניינים והסיכום עם המשנה ליועמ"ש לשעבר, עו"ד מאיר לוין, לגבי מועד העלאת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה. שר המשפטים ציין כי למיטב זכרונו הטענה בדבר “מניעה משפטית” שהוצגה על-ידי סומפולינסקי לא עלתה בדיוני הוועדה ולא הופיעה בחוות הדעת שהוגשו. יו"ר הוועדה הוסיפה מסקנה משלה וטענה כי החלפת בעלי התפקידים הביאה לכך ש”כל ההסכמות וההבנות שגובשו נפלו כמגדל קלפים”.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

החלק המעשי: הפסקת כהונה, נבצרות והיעדרויות

בחלקו השני של הדיון המשיכה הוועדה לדון בסעיפים 15-12 בפרק ב’, העוסקים בהפסקת כהונה, מינוי ממלא-מקום ליו"ר המועצה וסדרי עבודתה. הסעיפים קובעים נסיבות לסיום כהונת חבר מועצה, לרבות יו"ר, לפני תום תקופת הכהונה: התפטרות, סיום עבודה כעובד מדינה או מינוי נציג ציבור לעובד מדינה, הרשעה בעבירה פלילית או עבירת משמעת, הגשת כתב אישום או קובלנה, או נבצרות למלא תפקיד.

עו"ד רז נזרי, המייצג את הוט מערכות תקשורת, הציע לצמצם את ההגדרה של נבצרות דרך קבע לנבצרות רפואית או נפשית. במקביל נדונה הצעה שנועדה להבטיח תפקוד רציף: הסמכת שר התקשורת, כפוף להיוועצות עם ועדת האיתור ובהיוועצות עם יו"ר המועצה, לסיים כהונת חבר מועצה שנעדר מארבע ישיבות רצופות או מיותר ממחצית הישיבות בשנה.

עו"ד נעמה מנחמי מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה הציעה תיקון שנועד לצמצם את הקושי שבהסמכה רחבה לשר: במקום “היוועצות” עם ועדת האיתור, לקבוע דרישת “הסכמה” שלה. עוד הוצע לקבוע שחבר מועצה שהוא נציג ציבור יקבל הזדמנות לטעון בפני השר לפני הפסקת כהונתו.

נושא נוסף שנדון הוא משך הזמן למינוי מחליף לחבר מועצה שחדל לכהן. ההצעה קובעת שעל השר למנות חבר אחר בהקדם ולא יאוחר מארבעה חודשים. ח"כ אבי מעוז (נעם) הציע לקצר לחודשיים כדי למנוע שיתוק אם מספר החברים יורד. עו"ד זיו גלעדי מצוות הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת השיב כי “לוח הזמנים צריך להתכתב עם המציאות” וועדות איתור אינן פועלות בקצב מהיר כזה. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ציינה שלא ניתן לקצר מתחת לארבעה חודשים, ולכן לדבריה צריך לחשוב על מנגנון “מספיק אפקטיבי”, שכן שיתוק מועצה ישפיע בפועל על גופי השידור.