הקרב על השדות הקליניים: סון דורשת "משרתים תחילה" ומאיימת בחקיקה

• אלפי סטודנטים לרפואה בישראל מבצעים הכשרה קלינית מדי שנה
• מאות ישראלים הלומדים רפואה בחו"ל מבצעים שדות קליניים בבתי חולים בארץ
• מדיניות רשמית: עדיפות ללומדים בארץ ולמשרתים
• יעד לאומי: הרחבת לימודי הרפואה בישראל עד 2027

ועדת הבריאות של הכנסת סימנה כיוון: תיעדוף משרתים ובוגרי מילואים בהקצאת שדות קליניים, לצד בחינה מחמירה יותר של סטודנטים ומתמחים שהוכשרו במוסדות בשכם ובמזרח ירושלים. דיון בשבוע שעבר, שעסק בהכשרה הקלינית בבתי החולים, הפך במהירות לזירה שבה מתנגשים צורכי כוח האדם הרפואי, שאלות אמון וביטחון, וטענות להפליה.

הדיון תואר כ"תעדוף מקומות ההתמחות (=שדות קלינים)", אך מקצועית מדובר בשני שלבים שונים. שדה קליני הוא שבוע הכשרה מעשית במחלקה סביב מיטת החולה, והצטברות שבועות נקראת “סבב”. ההתמחות (סטאז') מגיעה רק לאחר סיום הלימודים וההכשרה הקלינית, ורק אחריה מתחילה התמחות מלאה.

ההבחנה הזו חשובה, שכן עיקר הוויכוח נוגע למשאב הלאומי המוגבל של השדות הקליניים, שממנו נגזרות גם יכולת ההתרחבות העתידית של לימודי הרפואה בישראל וגם איכות ההכשרה.

סון הר־מלך: “משרתים תחילה” ואיום בחקיקה

יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר־מלך הציגה קו תקיף: השדות הקליניים הם “משאב לאומי אסטרטגי, יקר ערך ומוגבל”, ולדבריה יש להעדיף באופן מובהק בוגרי צה"ל וחיילי מילואים, לרבות מי שלמדו רפואה בחו"ל. היא תקפה את מה שכינתה “אפליה מתקנת” לטובת מי שאינם משרתים, והציבה קו אדום ביחס לבוגרי מוסדות בשכם ובמזרח ירושלים, בטענה לסביבה של הסתה וקרבה לגורמי טרור.

עוד הודיעה כי אם לא יוצג שינוי מדיניות דרמטי, מהיר ומערכתי, הוועדה תקדם חקיקה פרטית ודחופה.

עלייה במספר המתמחים מבוגרי שכם ומזרח ירושלים

במהלך הדיון נמסר כי בשנה האחרונה חל גידול של כ־74% במספר הסטודנטים לרפואה בוגרי א־נג׳אח בשכם ואל־קודס במזרח ירושלים המתמחים בבתי החולים בארץ: מכ־70 ל־122. בנוסף הוצגו נתונים נקודתיים לגבי קליטת סטודנטים מאל־קודס בבתי חולים שונים.

רחל ברנר שלם, מנהלת אגף תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, הציגה את עמדת המשרד: המדינה מאפשרת לימודי רפואה בחו"ל רק במוסדות מאושרים, וסטודנטים שלמדו במוסדות שאינם מאושרים אינם יכולים להתקדם במסלול הרישוי בישראל. לדבריה, היעד הלאומי הוא הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל מ־1,200 ל־1,700 בשנת 2027, כאשר רוב מוחלט של מקומות ההכשרה ינוצל בידי סטודנטים הלומדים בארץ.

עוד ציינה כי עם פרוץ המלחמה ביקש מנכ"ל משרד הבריאות מהפקולטות לרפואה בישראל לקלוט ללימודים מילואימניקים שקיבלו צו 8 ולמדו רפואה בחו"ל. האוניברסיטאות העניקו למילואימניקים תנאים מועדפים, והחל משנת 2026 סטודנט מילואימניק שיגיע לבצע שדות קליניים בישראל לא יידרש לשלם עבור ההכשרה.

החוזר קיים - האכיפה בעייתית

במשרד הבריאות קיים חוזר המסדיר הקצאת שדות קליניים לסטודנטים ישראלים הלומדים רפואה בחו"ל, ובו נקבעה עדיפות ברורה ללומדים בארץ, לצד כללים לגודל הקבוצות ולשעות ההוראה.

עם זאת, בדיון עלה כי קיימים פערים משמעותיים ביישום: אין תמונת נתונים מלאה על כלל הסטודנטים הלומדים בחו"ל, קיימים דיווחים חלקיים בלבד על עמידה בתנאים, והבקרה המערכתית אינה מיושמת באופן שיטתי. נקודה זו הוצגה כבעיה מבנית, ללא קשר לשאלות הפוליטיות שעלו בדיון.

בתי החולים: מצוקת כוח אדם בשטח

הפרופסור דן שוורצפוקס, סגן מנהל סורוקה, הבהיר כי מנקודת מבט ניהולית האחריות המרכזית היא לספק מערכת בריאות מתפקדת לתושבי הדרום. לדבריו, “אין לי את ה'לוקסוס' לברור מי מתמחה אצלי”, אמירה המשקפת את המחסור בכוח אדם ואת המתח בין מדיניות תיעדוף לבין המציאות בשטח.

ח"כ משה סעדה (ליכוד) טען כי בשל “האפליה המקלקלת” מתקבלים להתמחות רבים מבוגרי א־נג׳אח ואל־קודס, ואף העלה טענות בדבר מתמחים מהרשות הפלשתינית בתקופת מלחמה.

מנגד ח"כ אימאן ח'טיב יאסין (חד"ש-תע"ל) טענה כי מדובר בדיון גזעני ומכליל, הפוגע בסטודנטים אזרחי ישראל שלומדים בשכם משום שלא התקבלו ללימודים במוסדות אחרים.