אתי עטייה מאיימת בחקיקה: אם אגרות הזרים לא יופחתו - הכנסת תתערב

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים קיימה השבוע דיון טעון בשאלת העסקת עובדים זרים בענף המסעדות, על-רקע המחסור החריף בכוח אדם מאז פרוץ המלחמה והמחלוקת סביב גובה האגרות שמוטלות על המעסיקים.

יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, אמרה כי לאחר שורת ישיבות שקיימה הוועדה והשתכנעה בצורך להביא לראשונה עובדים זרים לענף המסעדות, אושרה ביוני אשתקד בוועדת המנכ"לים מכסה של 2,000 עובדים זרים. לדבריה, מדובר בענף שהעסיק ערב המלחמה כ־2,000 עובדים פלשתינים ברישיון. מאז נחתם הסכם עם סרי לנקה, ולישראל הגיעו כ־1,000 עובדים זרים בלבד.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

שרה דיאמנט, מנהלת תחום עובדים זרים במשרד הכלכלה, הציגה תמונת מצב קשה בענף: ערב פרוץ המלחמה הועסקו בענף המסעדות כ־2,000 עובדים פלשתינים, והמחסור שנוצר פוגע ישירות בענף המזון. לדבריה, עובדים ישראלים אינם מעוניינים בעבודה במסעדות, ובעלי עסקים נאלצים לבצע עבודות מטבח בעצמם במקום לנהל את העסק. לדבריה, האתגר המרכזי הוא גובה האגרות, שגרם לכך שההקצאה הראשונה לא מומשה במלואה. שיעור מימוש המכסה עומד כיום על 67%. עוד ציינה כי משרד האוצר מתנגד להפחתת האגרות, וכי משרד הכלכלה ביקש להגדיל את המכסה ב־2,500 עובדים נוספים.

דיאמנט הוסיפה כי הדרישה להמצאת רישיון עסק כתנאי לקבלת היתר להעסקת עובד זר מהווה חסם משמעותי. לדבריה, הליך קבלת רישיון עסק עשוי להימשך עד עשר שנים, לעיתים בשל דרישות שוליות, דבר שמקשה על עסקים קיימים לפעול כחוק.

אילן זגדון, מסעדן ומנהל פורום המסעדות, תיאר את הקשיים מהשטח ואמר: "כמעט בלתי אפשרי לקבל רישיון עסק בשנים הראשונות. דורשים אישורים של כיבוי אש ומשרד הבריאות - אותם אישורים שחברות הביטוח מסתפקות בהם". זגדון טען כי עלות העסקת עובד זר גבוהה משמעותית: "שילמתי לעובד מסרי לנקה, ששוטף כלים במשרה מלאה ועוד 45 שעות נוספות, 15 אלף שקלים. לפלשתינים שילמתי הרבה פחות". לדבריו: "שר האוצר גזר עלינו אגרה של 10,000 שקלים לכל עובד זר, ועוד פנסיה מהיום הראשון - מה שאין לעובדים ישראלים. הוא פרזנטור של יוקר המחיה. הוא סוחט אותנו". זגדון הוסיף כי העסק שלו פועל 25 שנה, אך בשנתיים האחרונות אינו רווחי, והזהיר כי המחירים במסעדות ימשיכו לעלות.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מנגד, רום בר־אב מאגף התקציבים במשרד האוצר דחה את הטענות. לדבריו, סוגיית האגרות נבחנה במסגרת דיוני התקציב והממשלה החליטה שלא להפחיתן. הוא טען כי עודפי הביקוש לעובדים והבקשות להגדלת המכסה מעידים שגובה האגרה אינו חסם, וכי מחסור של כ־2,000 עובדים פלשתינים - המהווים כ־1% בלבד - אינו משפיע על עלויות המזון במסעדות או על יוקר המחיה.

דבריו עוררו תגובה חריפה מצד יו"ר הוועדה. ח"כ עטייה אמרה: "אני שומעת את הסיסמאות האלו כבר שנה. אתה מקריא דף מסרים קבוע בלי לחדש לוועדה כלום. אם לא תהיה התקדמות בהפחתת האגרות - בכוונתי לקדם הצעת חוק להפחתתן. אנחנו לא חותמת גומי".

זגדון סתר את נתוני האוצר וטען כי ערב המלחמה הועסקו בענף המסעדות כ־8,000 עובדים פלשתינים, בהם גם עובדים ללא היתר. לדבריו, הנתון הרשמי אינו משקף את המציאות בשטח.

משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מסר כי מתוך מכסה של 2,000 עובדים זרים שאושרה לענף המסעדות, חולקו 1,335 היתרים, ומתוכם הגיעו בפועל לישראל 1,006 עובדים.