מאבק על חופש הבחירה: החוק שמרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים מתקדם

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת סיימה השבוע (7.1.26) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ה-2025, המבקשת להעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים - ובלבד שכל הצדדים נתנו את הסכמתם המפורשת והחופשית להליך.

הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי, ונוסחה המקורי הונח כבר בכנסות קודמות, מבקשת לאפשר לצדדים בסכסוך אזרחי לבחור להתדיין בפני בית דין רבני ולפי דין תורה, במקום פנייה לערכאות האזרחיות.

הסכמה - לב המחלוקת

במרכז הדיון עמדה שאלת ההסכמה. בעקבות ביקורת מצד חברי האופוזיציה, ארגוני חברה אזרחית ומשרד המשפטים, הוסרה האפשרות להסתמך על הסכמה כללית שניתנה בעבר. תחת זאת נקבע כי הסכמה לבוררות תינתן רק בסמוך לפנייה לבית הדין.

עוד נקבע מנגנון של טופס הודעה, שיישלח כאשר רק אחד הצדדים פונה לבית הדין. בטופס יובהר במפורש כי עצם קבלת ההודעה אינה מחייבת הסכמה לבוררות, וכי ההליך יתקיים רק אם תינתן הסכמה חופשית ומרצון. בהיעדר הסכמה - בית הדין לא ידון ולא ייתן כל החלטה.

עו"ד יעל בלונדהיים ממשרד המשפטים הזהירה בדיון: "עצם פנייה חד־צדדית או פנייה יזומה של בית הדין עלולה לייצר לחץ, בעיקר כלפי אוכלוסיות דתיות".

החרגות נרחבות: פלילי, מינהלי וזוגיות

הוועדה קבעה שורה של החרגות ברורות. בתי הדין לא יוכלו לדון במסגרת בוררות בעניינים פליליים או מינהליים, ולא בהליכים שבהם המדינה או רשות מקומית הם צד. כמו-כן הוחרגו במפורש עניינים הנוגעים לבני זוג נשואים או גרושים, כדי למנוע ערבוב סמכויות עם תחום הנישואין והגירושין ולצמצם חשש ללחץ על מתדיינים בהליכי משפחה.

בדיני עבודה נקבע כי לא תתאפשר בוררות כאשר מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, למעט מקרה שבו העובד יזם את ההליך. במצב כזה יידרש בית הדין לוודא כי היוזמה וההסכמה הן אכן חופשיות.

עימות חזיתי בוועדה

ח"כ גלעד קריב (העבודה) טען כי גם לאחר השינויים, החוק אינו מבטיח הסכמה חופשית באמת, והזהיר מפני לחץ מובנה כלפי ציבור שומר מצוות. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הוסיף כי "אין כאן הסכמה ואין כאן שוויון", וטען שהדיון לא מוצה.

מנגד, יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, דחה בחריפות את הטענות: "זה חוק ליברלי שמאמין בחופש הבחירה של האדם. מי שטוען שטופס כזה אינו מייצג הסכמה - טוען טענת פייק". לדבריו, מי שמוכן להכיר בהסכמה בהליכי פשרה והסדרים בערכאות אחרות, אינו יכול לשלול אותה דווקא מבתי הדין הרבניים.

עו"ד ויוי וייץ מההסתדרות החדשה דרשה לצמצם עוד את תחומי הבוררות ולחייב פירוט מדויק של נושא הסכסוך ותאריך פריצתו, מחשש להחתמת עובדים מראש על הסכמות גורפות. רוטמן השיב כי אין הצדקה לדרישות מחמירות יותר כלפי בתי הדין לעומת ערכאות אחרות.

לקראת סיום הודיע יו"ר הוועדה כי החוק יכלול חובת דיווח שנתית על מספר ההזמנות לבוררות, מספר הסירובים, ומספר התיקים שבהם התקיים הליך בפועל. לדבריו, מדובר בכלי פיקוח שיאפשר בחינה אמפירית של החששות שעלו בדיון.

ההסתייגויות וההצבעות על החוק צפויות להתקיים בדיון הבא בוועדה, לקראת הבאתו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.