רעש המסגדים ביהודה ושומרון: אלפי תלונות - אפס אכיפה

הוועדה לביטחון לאומי קיימה השבוע דיון מעקב בנושא אכיפת מפגעי רעש ממסגדים בישראל וביהודה ושומרון, ברקע פער עמוק בין מדיניות האכיפה בתחומי ישראל לבין המצב בגזרה שמעבר לקו הירוק.

על-פי נתוני משטרת ישראל לשנת 2025, התקבלו 1,920 קריאות על אירועי רעש ממסגדים, ובמהלך השנה ניתנו 193 דוחות בגין חריגות רעש. במשטרה מצביעים על שינוי מגמה משמעותי בשטחי ישראל, הכולל קנסות, הסרת רמקולים ואף חקירות פליליות במקרים חוזרים.

עם זאת, ביהודה ושומרון המצב שונה בתכלית. במצע הדיון נכתב כי חרף ניסיונות מצד מפקד מחוז ש"י לקדם הסדרי אכיפה דומים, הייעוץ המשפטי והמנהל האזרחי מונעים יישום מדיניות מקבילה, והלכה למעשה אין אכיפה אפקטיבית של מפגעי רעש ממסגדים באזור.

צילום: ח"כ אליהו רביבו [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי מדובר במטרד חמור: "לא מדובר במלחמת דת אלא בזכות בסיסית לאיכות חיים ולבריאות". לדבריו, ביהודה ושומרון הסוגיה מורכבת בשל מגבלות סמכות: "למשטרה אין סמכות ולצה"ל לא תמיד יש את הכלים. זה מצב שאינו יכול להימשך".

ח"כ עמית הלוי טען כי מדובר בכפייה בלתי נסבלת על המרחב הציבורי: "אני לא נגד חופש פולחן, אבל לא חופש שמופעל כרעש כופה על מי שלא שותף לאמונה". ח"כ אליהו רביבו הדגיש כי הזכות לפולחן דתי אינה יכולה לשמש אמצעי לניגוח אוכלוסיות אחרות.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

נציגת צה"ל, רס"ן מרטה קרמרנקו, הסבירה כי תחום איכות הסביבה בשטחי A ו־B הועבר לאחריות הרשות הפלשתינית בעקבות הסכמי אוסלו. לדבריה, אכיפה ישראלית מתאפשרת רק במקרים חריגים של פגיעה בסדר הציבורי או בביטחון יישובים ובסיסי צה"ל סמוכים. היא הוסיפה כי בשטחי B קיימת החלטת קבינט המאפשרת אכיפה ללא אישור מדיני פרטני, אך בשטחי A נדרשת החלטה מדינית לכל פעולה.

במנהל האזרחי טענו כי רוב המקרים נפתרים באמצעות הידברות. לב סטרנין, קמ"ט איכות סביבה, ציין כי במקרים של פניות חוזרות נבחנת דרישה לפעולה מצד יחידות הפיקוח. עם זאת, לשאלת יו"ר הוועדה כמה פעולות אכיפה בוצעו בעשור האחרון, השיב כי אינו מכיר מקרים כאלה.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

רס"ן ביאן עובייד ציין מקרה חריג בחברון, שבו נסגר מסגד במערת המכפלה בעקבות חריגת רעש. במשטרה הדגישו כי במחוז ש"י אין כיום סמכות אכיפה ישירה. רפ"ק עינב קוך הוסיפה כי לאחר פנייה ליועץ המשפטי של איו"ש התקבלה לאחרונה עמדה שלפיה קיימת דרך משפטית מסוימת לפעול גם בשטחי A ו־B.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

נציגי משרדי הממשלה הציגו תמונה מורכבת. במשרד להגנת הסביבה נטען כי החקיקה הקיימת מספיקה, אך אין למשרד סמכויות ביו"ש. משרד הפנים הדגיש את עבודתו מול מאות אימאמים ואת הניסיון לייצר פתרונות מוסכמים, בהם מערכות כריזה משותפות והגבלת עוצמות.

נציגי ארגוני חברה אזרחית ותושבים הצביעו על תחושת חוסר משילות. אבישי קיסרמן מערי ישראל סיפר על מצוקת התושבים בלוד, ואילו מוריה מיכאלי מארגון "הצופות" טענה כי הפער באכיפה ביו"ש בולט גם בתחומים נוספים. שי גליק, מנכ"ל בצלמו, אמר כי יש מסגדים שאליהם המשטרה אינה נכנסת בפועל, מצב היוצר תחושת אקס־טריטוריה.

ניצב בדימוס משה ברקת, יועץ הוועדה, סיכם כי מדובר באירוע מורכב הנשען כיום בעיקר על שיח, והעריך כי צעדים מנהליים וכלכליים נגד גורמים מפרים עשויים לייצר הרתעה.

בסיכום הדיון הבהיר ח"כ פוגל כי בכוונתו לקדם חקיקה ייעודית: "הקנסות יהיו גבוהים, ציוד יוחרם, ואם צריך - מסגד ייסגר ואימאם יודח. הזכות לחיים בתנאים נורמליים תיאכף".