רונאל פישר נדון לתשעה חודשי עבודות שירות בעקבות ההסדר עימו

נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, גזר (13.1.26) על רונאל פישר תשעה חודשי עבודות שירות בעקבות הסדר הטיעון עימו. המדינה ביקשה לגזור עליו 18 חודשי מאסר, בעוד ההגנה ביקשה להסתפק במאסר על תנאי. סובל דחה את בקשת ההגנה לקבוע שעבודות השירות יבוצעו במשך שש שעות ביום, במקום המינימום הרגיל של 6.5 שעות.

לבקשת התביעה נדחתה תחילת ריצוי העונש ב-45 יום - פרק הזמן הדרוש להגשת ערעור. תגובתה הרשמית של הפרקליטות היא ש"תלמד את גזר הדין ונימוקיו". סובל דחה ל-29 בינואר את המשך ההליך - תחילת פרשת ההגנה של רות דוד - כדי לאפשר לצדדים ללמוד את גזר הדין והשלכותיו. בשלב זה נמשך ההליך נגד דוד, יאיר ביטון ושי ברס, אם כי סניגוריהם מתכוונים להגיש בקשות בנושא ולטעון שאין טעם בהמשכו כעת.

פישר, לשעבר עורך דין בולט בתחום הפלילי ולפני כן עיתונאי במעריב, הודה בשלושה מבין 13 האישומים נגדו במסגרת התיק המתנהל מאז מאי 2015. בלב הפרשה עמדו קשריו של פישר עם רב-פקד לשעבר ערן מלכה, איש היחידה הארצית לחקירות כלכליות במסגרת להב 433. מלכה נדון בשעתו בהסדר טיעון לשבע שנות מאסר. ההגנה ציינה (והתביעה לא חלקה עליה), כי פישר זוכה מלמעלה מ-90% מסעיפי האישום נגדו.

פישר הודה בקבלת נכסים שהושגו בפשע בפרשת הקבלן יאיר ביטון, בה מעורבת גם פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, רות דוד (ההליכים נגד השניים נמשכים), לאחר שהדליף לו פרטים מהחקירה נגדו אותם העביר לו מלכה. בפרשת אלון חסן, מי שהיה יו"ר ועד העובדים העיקרי בנמל אשדוד והביא לחשיפת הפרשה, הודה פישר בניסיון לתיווך בשוחד ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שאמר לו שיוכל להוביל לסגירת התיק נגדו תמורת שוחד למלכה. עוד הודה פישר בשיבוש מהלכי משפט בשל הפגישה הלילית, בה הדריכו הוא ודוד את העוזרת האישית שלו, ע"י, כיצד להתנהג בחקירתה הצפויה.

אינטרס ציבורי גם בהתנהלות נכונה של החקירה

צילום: סובל ופישר לפני הקראת גזר הדין

בגזר הדין פורטו הראיות שהתגלו במהלך שמיעת התיק ושמהן עלה, כי המחלקה לחקירות שוטרים נמנעה מתיעוד פעולות חקירה מרכזיות, כולל כאלו הנוגעות לגיוס עדי מדינה; חומר מהותי שנאסף נעלם; עדים נחקרו באופן פסול ועוד. גם ליווי התיק על-ידי מח"ש מול בית המשפט והפרקליטים שייצגו את המדינה בתיק, התאפיין בתקלות וליקויים, ובכלל זה הסתרת חומר חקירה משמעותי מהנאשמים ומבית המשפט, הטעיית בית המשפט ביחס לנושאים שונים, הערמת קשיים על בירור התיק ועוד.

לדברי סובל, כל אלה גרמו להתארכות והסתבכות ההליך ולפגיעה בזכותו של פישר להליך הוגן. יתרה מכך: ליקויים בהתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים שהתגלו במהלך המשפט הובילו לביצוע מספר השלמות חקירה, ובכלל זה השלמת חקירה מקיפה שבוצעה על-ידי גורם חיצוני בסמוך לסיום פרשת התביעה, ובה נחקרה התנהלות מח"ש עצמה. גם עניין זה תרם רבות להתארכות ההליך ולפגיעה בנאשם.

סובל בחן את טענות הצדדים בהתאם לשיקולי הענישה הקבועים בחוק. מבחינת מתחמי הענישה קבע סובל, העונש ההולם ביחס לעבירה שבאישום המרכזי, פרשת אלון חסן, הוא מאסר בפועל לתקופה שבין שנה לשנתיים וחצי, וביחס לאישומים הנוספים – עונשי מאסר קצרים. בהמשך בחן סובל את ההשפעה של הנסיבות המיוחדות, וקבע, כי לאור הצטברות הפעולות הפסולות והכשלים של המחלקה לחקירות שוטרים, עומדת לפישר הגנה מן הצדק המצדיקה לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם ולהימנע מלהטיל עליו מאסר ממש. לפיכך, ותוך התחשבות גם בתקופה המשמעותית בה פישר היה נתון במעצר, הוחלט כאמור לגזור עליו תשעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי.

סובל חתם את גזר הדין בתקווה שהאירועים שהתרחשו בתיק זה יובילו להפקת לקחים מתאימים, על-מנת שהתקלות והכשלים שהתגלו לא יחזרו על עצמם. הוא מדגיש, כי האינטרס הציבורי בהתנהלות נכונה ותקינה של הליכי חקירה, תוך שמירה על זכויות חשודים ונאשמים, אינו נופל בחשיבותו מהאינטרס הציבורי בהעמדת עבריינים לדין ובענישה הולמת.