ועדת הבחירות והשב"כ נערכים לאיום קמפיינים מבוססי בינה מלאכותית

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה (5.1.26) דיון ייעודי בהתמודדות עם קמפיינים תודעתיים מבוססי בינה מלאכותית, בדגש על תקופת הבחירות. בדיון נחשף כי ועדת הבחירות המרכזית והשב"כ הקימו בימים האחרונים צוות משותף, ברקע חשש גובר מהשפעות חיצוניות, קמפיינים מזויפים ושיבוש ההליך הדמוקרטי.

חוק משנת 1959 מול טכנולוגיה של 2026

מנכ"ל ועדת הבחירות, אורלי עדס, הציגה תמונת מצב מורכבת. לדבריה, חוק דרכי התעמולה משנת 1959 אינו מותאם לעידן הבינה המלאכותית, וסמכויות הוועדה מצומצמות. עדס הדגישה כי אין בחוק איסור מפורש על שקר בתעמולת בחירות, אלא רק על הטעיה, וכי יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לפעול רק לאחר הפרה קונקרטית של החוק, באמצעות צווי מניעה נקודתיים. עוד ציינה כי לוועדה אין סמכות ליזום פנייה נגד שימוש בטכנולוגיות חדשות, ובוודאי לא נגד קמפיינים שמופעלים בידי גורמים חיצוניים שאינם מפלגות.

עדס הוסיפה כי הוועדה מקיימת קשרי עבודה עם מטא ועם טיקטוק, אך הודתה בפה מלא: מול רשתות אקס וטלגרם אין לוועדה יכולת פעולה, בשל היעדר נציגות בישראל. לדבריה, גם הסרת קמפיין רחב היקף אינה פתרון קסם, שכן תכנים בעייתיים יכולים לעלות מחדש בתוך שעות.

תוהו ובוהו, הדלפות ושיבוש הבחירות

מ"מ יו"ר הוועדה, אורית פרקש הכהן, התריעה מפני קשת רחבה של איומים: קמפיינים תודעתיים של מדינות ויישויות זרות, הדלפות של מידע רגיש, ניסיונות להריץ מועמד מסוים, ועד חבלה ביום הבחירות עצמו. פרקש הכהן קראה להקמת ועדת משנה לבחינת חוק התעמולה, לגיוס יועצי בינה מלאכותית לוועדת הבחירות, להרחבת חובת הסימון והשקיפות גם לתוכן יציר־מכונה, ולהענקת סמכויות נוספות ליו"ר ועדת הבחירות ולמבקר המדינה, לרבות בקרה בזמן אמת ואבטחת מידע מקיפה על נתוני המתמודדים.

הפלטפורמות: למידה מניסיון עולמי, אך ביקורת על שקיפות

יהודה בן־יעקב, מנהל המדיניות במטא, ציין כי החברה מפעילה צוותים ייעודיים למערכות בחירות ברחבי העולם, וכי מאז 2019 צוותים כאלה מוקצים גם לישראל. לדבריו, מרבית הבעיות אינן נובעות בהכרח מבינה מלאכותית, אלא משילוב נתונים בהקשרים מטעים. הוא הזכיר כי מטא פעלה בעבר להסרת תכנים, לרבות סקר שהעלה ראש הממשלה, בהתאם לצו של ועדת הבחירות.

ליאור וינטרוב הדגיש כי טיקטוק אוסרת באופן גורף על קמפיינים פוליטיים ממומנים של פוליטיקאים, ומפעילה בתקופת הבחירות חדר מצב ייעודי. לדבריו, פותח כלי אוטומטי המבוסס על בינה מלאכותית לסימון תוכן שנוצר באמצעות מנועי AI, וגם תוכן שנוצר בכלים חיצוניים מזוהה ומסומן. וינטרוב טען כי 97% מהחומרים הבעייתיים הוסרו במהירות, לעיתים עוד לפני שנצפו.

ביקורת חריפה מהחברה האזרחית ומהמגזר הפרטי

מנגד, נשמעה ביקורת נוקבת. עידן רינג, סמנכ"ל קהילה באיגוד האינטרנט הישראלי, טען כי מבצעי הונאה ופייק מתרחשים כבר כעת, לרבות סרטונים מזויפים של שרים והמלצות השקעה, ולעיתים גם במעורבות אירנית. לדבריו, הפלטפורמות אינן שקופות דיין, וחדרי המצב שלהן אינם מותאמים לשפה ולזירה הישראלית.

מיה אילני הביאה דוגמה בינלאומית חריגה, שלפיה בבחירות האחרונות במולדובה הושקעו מאות מיליוני דולרים בניסיונות הטיה, כולל שימוש בסרטוני בינה מלאכותית מזויפים בהיקפי חשיפה עצומים, שנועדו גם להעמיס על מנגנוני בדיקת העובדות.

גם יונתן חסידים הציג נתונים מדאיגים על פעילות מתואמת של רשתות זרות, לרבות שיתופים חריגים מחשבונות מחו"ל סביב אירועים ביטחוניים ופוליטיים בישראל, תוך שימוש בעברית אותנטית ובקצב פעילות שאינו סביר.