חוק המים נכנס לתוקף: תעריפי המים לחקלאות יורדים בהדרגה

ההפחתה במספרים

• מי קולחים (שפד"ן): ירידה הדרגתית עד כ-1.15 שקל למ"ק
• מים שפירים לחקלאות: 1.50-2.70 שקל למ"ק, בהתאם לאזור
• שיעור ההפחתה: עד כ-34% לעומת התעריפים הקודמים
• מים מליחים ואדמות כבול: הפחתה מדורגת בתעריפים
• השקעה בתשתיות: כ-3.5 מיליארד שקל בעשור הקרוב
• יעד ממשלתי: הגדלת הייצור החקלאי בכשליש
• מטרה מרכזית: חיזוק ביטחון המזון והורדת עלויות לחקלאים

עם כניסתו לתוקף של תיקון חוק המים שאושר בכנסת, נכנסת לתוקף אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שנעשו בשנים האחרונות בענף החקלאות: הפחתה רחבת היקף בתעריפי המים לחקלאים. המהלך, שקודם על-ידי משרד החקלאות וביטחון המזון, נועד להפחית את עלויות הייצור, לשפר את הכדאיות הכלכלית של המשקים החקלאיים ולבסס את ביטחון המזון של מדינת ישראל לטווח הארוך.

במשרד החקלאות מדגישים כי מדובר בצעד מרכזי במדיניות כוללת לחיזוק ארבעת אמצעי הייצור החקלאיים: מים, קרקע, כוח אדם ומחקר וחדשנות - מדיניות שמטרתה לאפשר גידול של כשליש בהיקף הייצור החקלאי בעשור הקרוב.

הפחתה הדרגתית ומשמעותית בתעריפי המים

על-פי התיקון לחוק, מחיר מי הקולחים ממפעל השפד"ן ייקבע עד שנת 2030 ללא תלות בעלויות הטיפול, מהלך שמביא להפחתה ישירה בתעריפים שמשלמים החקלאים. בתוך שלוש שנים צפוי מחיר מי השפד"ן לרדת לכ־1.15 שקלים למ"ק - ירידה של כ־22% לעומת התעריף ששולם ערב החקיקה.

גם תעריפי המים השפירים לחקלאות מופחתים בהדרגה. באזורים שבהם אין חלופה למים מושבים, והחקלאים נדרשים להסתמך על מים שפירים, ינוע התעריף החדש בטווח של 1.50-2.70 שקלים למ"ק, בהתאם לזמינות הקולחים באזור. מדובר בהפחתה של עד כ־34% לעומת המחירים שהיו נהוגים עד כה.

בנוסף, יופחתו גם תעריפי המים המליחים ותעריפי ההשקיה לאדמות כבול, כחלק ממדיניות לעידוד חקלאות באזורים מאתגרים ולחיזוק הפריסה החקלאית ברחבי הארץ.

לא שינוי נקודתי - אלא תיקון עיוות ארוך שנים

ברקע המהלך עומדת מציאות ארוכת שנים של עלייה מתמשכת בתעריפי המים לחקלאות. לאורך העשורים האחרונים, ובעיקר מאז הרפורמות במשק המים בתחילת שנות האלפיים, עלו תעריפי המים בהדרגה - בין היתר בשל שינויים במבנה משק המים, הקמת מתקני התפלה, שינויי רגולציה והעברת סמכויות לרשות המים.

הנתונים ההיסטוריים מצביעים על כך שמחירי המים לחקלאות טיפסו לאורך השנים בעשרות אחוזים, הן במים שפירים והן במים מושבים, לעיתים בקצב מהיר יותר מהעלייה במחירי התשומות האחרות. במציאות זו, חקלאים רבים התריעו כי עלויות המים שוחקות את הרווחיות ופוגעות ביכולת להרחיב שטחי עיבוד.

על-רקע זה, הפחתת התעריפים הנוכחית נתפסת בענף כמהלך מתקן - כזה שמחזיר חלק מהאיזון בין צורכי המשק לבין יכולת הייצור החקלאית.

השקעה לאומית בתשתיות מים

לצד הפחתת התעריפים, החוק כולל גם תוכנית השקעות לאומית בהיקף של כ־3.5 מיליארד שקלים בעשור הקרוב לפיתוח תשתיות מים. בין היתר, צפוי לקום מוביל הקולחים המזרחי - מיזם תשתיתי רחב שיחבר בין אזור השפלה וירושלים לבין הנגב, ויאפשר הזרמת מים מושבים בהיקפים גדולים לאזורי חקלאות.

במשרד החקלאות מדגישים כי ללא חיזוק תשתיות המים, לא ניתן יהיה להבטיח רציפות חקלאית, קליטת משקים חדשים והרחבת הייצור המקומי.

"תנאי יסוד לקיומה של החקלאות"

שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, אמר עם כניסת החוק לתוקף: "אנו פועלים בנחישות לטיפול בתשתיות המים, לחיזוק מערך מאגרי המים ולהפחתת תעריפי המים לחקלאות - בדיוק כפי שפעלנו בסוגיית כוח האדם והגדלנו את ההקצאה לעובדים הזרים. הפחתת תעריפי המים היא תנאי יסוד להבטחת קיומה של החקלאות הישראלית ולחיזוק ביטחון המזון של מדינת ישראל".

לדבריו, המשרד ממשיך לקדם צעדים משלימים גם בתחומי הקרקע, המחקר והחדשנות, במטרה להעניק לחקלאים יציבות ויכולת תכנון לטווח ארוך.

במשרד החקלאות מבהירים כי מדובר במהלך מבני ולא זמני: פחות הוצאות קבועות, ודאות גבוהה יותר, שיפור ברווחיות, וחיזוק היכולת להתמודד עם תנאי אקלים קיצוניים ועליית מחירי תשומות אחרות.

עבור החקלאים בשטח, המשמעות ברורה: מים זולים יותר, תכנון כלכלי מדויק יותר - וחיזוק מעמדה של החקלאות הישראלית בעשור הקרוב.

צילום: השר אבי דיכטר [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]