חיילים רוסים ברוסיה נתונים להתעללות שיטתית, סחטנות והוצאות להורג

ולדימיר פוטין בנה ברוסיה מכונת מלחמה הזקוקה ללא הרף לכוח אדם. את המכונה הזאת מזינות אכזריות וכפייה, בהן המפקדים מתעללים בחיילים לצורכי ענישה, ומאלצים אותם – כולל חולים אנושים ופצועים קשה – להמשיך להילחם, מגלה תחקיר נרחב של ניו-יורק טיימס.

פוטין מהלל את גיבורי מלחמתו כגיבורים מקודשים ואת החברה הרוסית ככלי הנשק החשוב ביותר של ההתקדמות בשדה הקרב. אבל למעלה מ-6,000 תלונות חסויות שהגיעו לידי הטיימס מציגות את הזעם שמתחת לפני השטח, ואת השיטות להארכת המלחמה ההורסות אין-ספור משפחות של חיילים. "אנחנו חיים בפחד שלוש שנים ושותקים על הכל. אני נקרעת בתוכי מחוסר הצדק!", כתבה אשתו של חייל אחד.

באלפי מקרים מתלוננות המשפחות על העדר מידע לגבי יקיריהן הנעדרים והשבויים. למעלה מ-1,500 מתארות מעשים פסולים המוסתרים מהציבור הרוסי בשל האיסור למתוח ביקורת על הצבא ודיכוי התקשורת החופשית. התלונות מרובות במיוחד לגבי יחידות המורכבות מאסירים; הקרמלין מגייס אותם כדי להימנע מגיוס נרחב יותר העלול לעורר התנגדות למלחמה. התלונות כוללות תיאורים רבים של התעללות:

* חיילים נשלחים לחזית למרות מצבים רפואיים קשים כמו גפיים שבורות, סרטן בדרגה ארבע, אפילפסיה, ליקויי ראייה ושמיעה חמורים, פציעות ראש, סכיזופרניה ושבץ.

* שבויים ששוחררו נשלחים מיד בחזרה לחזית.

* מפקדים מאיימים על אנשיהם בעונש מוות לעיתים כה קרובות, עד שהוצאות להורג קיבלו כינוי משלהן: "איפוס".

* מפקדים סוחטים את חייליהם או גונבים מהם, כולל נטילת שוחד כדי להימנע מלשלוח אותם למשימות קטלניות.

* חיילים שמתלוננים, מסרבים לצאת למשימות התאבדות או מסרבים לשלם שוחד, עלולים לספוג מכות, להיכלא במרתפים, להידחס לבורות או להיקשר לעצים.

* חיילים שגויסו בהליך רגיל נתונים ללחץ להאריך את שירותם, ומאוימים בהעברה ליחידות קרביות בעלות שיעור תמותה גבוה אם הם מסרבים.

צילום: המתלוננים סיפקו ראיות תומכות [צילום: AP]

התלונות הוגשו לנציבת הקבילות לענייני זכויות אדם, טטיאנה מוסקלובה, הכפופה במישרין לפוטין. בשל טעות בלשכתה, התלונות שהוגשו בין אפריל לספטמבר 2025 היו זמינות באינטרנט. אתר החדשות הרוסי Echo, הפועל מברלין, אסף את התלונות והעביר אותן לטיימס.

הטיימס מציין, כי בדק בצורה מעמיקה את האותנטיות של המסמכים. כתביו יצרו קשר עם 240 מהמתלוננים; רובם סירבו לדבר, אך 75 מהם אישרו שהגישו תלונות ועשרות מסרו פרטים נוספים. כתובות דוא"ל, מספרי טלפון ומידע גלוי שימשו גם הם לאימות זהות המתלוננים.

העיתון קיים ראיונות מקיפים בכמה מקרים, כדי לוודא את הדיון של פרטי התלונות. המתלוננים סיפקו ראיות תומכות כגון סרטוני וידאו, צילומים, מזכרים קוליים ומסרונים מהחזית, כמו גם דוחות רפואיים, תיקים משפטיים ומסמכים צבאיים פנימיים. במקרים רבים, לא ניתן היה לאמת את הפרטים. כמה מהמתלוננים אמרו שהשלטונות הגיבו בחקירות פליליות או בצורות אחרות, אך רק קומץ בעיות נפתרו; הרוב לא קיבלו מענה מעבר לאישור על הגשת התלונה.

עוד מציין הטיימס, כי למרות שמן התלונות עולה דפוס פעולה של התעללות, הן מייצגות רק חלק קטן מהצבא הרוסי. לא ברור עד כמה פעולות כאלה נפוצות ברמה רוחבית, ואין סימנים לכך שההתעללויות פוגעות ביכולתו של הצבא. בתלונות רבות מצוין החשש מפני נקמנות עליהן, כך שקרוב לוודאי שרבות אחרות לא הוגשו.