התנגשויות באירן: משבר הריאל מצית את הבזארים - חילופי נגיד בבנק המרכזי

• הזרז: קריסת ריאל והאצה בהתייקרויות
• מוקדי פתיחה: אזורי מסחר בטהרן
• התרחבות: דיווחים על למעלה מ-20 מוקדים, כולל איספהאן ולורסטאן
• סיסמאות: מעבר מיוקר מחיה לקריאות נגד חמינאי ותמיכה בפהלווי
• תגובת השלטון: דיאלוג מוצהר + אזהרות משפטיות ומעצרים
• מהלך כלכלי: מינוי נגיד חדש לבנק המרכזי

גל המחאה הפנימי באירן, שהחל כביקורת חריפה על יוקר המחיה והקריסה בשער הריאל, מתפשט בימים האחרונים מערוצי המסחר של טהרן לעוד שורה ארוכה של ערים ומוקדים, ומקבל במקביל גם שפה פוליטית בוטה יותר. לפי הדיווחים, סגירת חנויות, שביתות חלקיות ועימותים נקודתיים עם כוחות ביטחון נרשמו בכמה מחוזות, לצד תיעודים של קריאות "מוות לדיקטטור" וקריאות נגד עלי חמינאי.

האירועים עדיין רחוקים בהיקפם מגלי המחאה הגדולים של השנים הקודמות, אולם הדופק מתגבר: מצד אחד משבר כלכלי שמחלחל לרחוב, מצד שני דפוס תגובה מוכר של השלטון בטהרן - הבטחות הקשבה לצד קו קשוח של אכיפה והרתעה.

מה הצית את הגל הנוכחי

סיבת ההצתה היא כלכלית: שחיקה חדה בערך הריאל מול הדולר והאצה בהתייקרויות, בעיקר במזון ובמוצרי יסוד. הריאל הגיע לשפל של כ־1.38 מיליון ריאל לדולר, אחרי שב־2022 עמד סביב 430 אלף בעת כניסת הנגיד הקודם לתפקיד, וב־2015 עמד סביב 32 אלף לאחר הסכם הגרעין.

ברקע, משקל כבד לעיצומים מבחוץ, לחולשות ניהוליות פנימיות ולשוק מטבע מפוצל בין שערים שונים, שמקשה על בעלי עסקים לתמחר סחורה ולהתחייב לספקים.

איפה מפגינים ומה רואים בשטח

הדפוס שחוזר ברוב הדיווחים: התחלה במרחבי מסחר בטהרן והתרחבות לערים נוספות, כולל מוקדי תעשיה ואקדמיה. ערוץ “אירן אינטרנשיונל” תיאר תיעודים מאזור איספהאן, שבהם נשמעות סיסמאות “מוות לדיקטטור” ו“אל תפחדו, כולנו ביחד”.

לצד זאת, יש דיווחים על ניסיונות התגודדות מול מוסדות שלטון מקומי ועל מעצרים נקודתיים, כולל טענה למעצר “מובילת התפרעות” בעיר פסא. בחלק מהתיעודים אף נראה ירי חי לעבר מפגינים בניסיון לדכא את המחאה.

באירן קיימת צנזורה כבדה והגבלות תקשורת, ולכן חלק מהפרטים מגיעים מתיעודים ברשתות ומערוצי אופוזיציה מחוץ לאירן, לצד אישורים חלקיים של כלי תקשורת המזוהים עם השלטון. המשמעות המעשית היא פערים בנתונים וקושי לאמת באופן עצמאי כל טענה בזמן אמת.

נקודת ציון בולטת בדיווחים האחרונים היא הודעה על הרוג מקרב כוחות הבסיג’ במחוז לורסטאן, לצד פצועים בעימותים בעיר כוהדשת. הדבר מחדד את החשש של השלטון מהידרדרות, אבל עדיין אינו מלמדת שהמחאה הפכה לגל כלל־ארצי משתק. במקביל, מופיעים תיעודים של סיסמאות שגולשות מהכלכלי לפוליטי: “מוות לדיקטטור”, “מוות לחמינאי” וגם קריאות המזוהות עם כמיהה לחזרת שושלת פהלווי.

תגובת השלטון: “שיח” לצד אזהרות ומעצרים

הקו הרשמי מתחלק לשניים. מצד אחד, נשיא אירן מסעוד פזשכיאן וגורמים בממשל משדרים נכונות “להקשיב לקולות” ולהכיר בכך שמדובר בלחץ אמיתי על הפרנסה.
מצד שני, התובע הכללי מוחמד מובהדי־אזאד שיגר אזהרה מפורשת מפני הפרת הסדר הציבורי ופגיעה ברכוש, ודיבר על מענה משפטי תקיף למי שינסה להפוך מחאה כלכלית לאלימות.

בפועל, התגובה כוללת גם פריסת כוחות מוגברת, שימוש בגז מדמיע במוקדים מסוימים ומעצרים נקודתיים.

המהלך הכלכלי המיידי: חילופי נגיד בבנק המרכזי

במקביל ללחץ ברחובות, באה תגובה כלכלית-ניהולית: החלפת נגיד הבנק המרכזי. לפי דיווחים, מוחמד רזא פרזין התפטר, ובמקומו מונה עבד אל־נאצר חמאתי, שכבר כיהן בעבר בתפקידי מפתח כלכליים. המשימה המוצהרת: בלימת נפילת הריאל וריסון ההתייקרויות.

עם זאת, בשוק ובציבור יש ספק אם שינוי פרסונלי לבדו יכול להפוך מגמה, במיוחד כאשר חלק מהשורשים נעוצים בשנים ארוכות של עיצומים, אי־ודאות ושחיקה באמון.

הקשר אזורי: זהירות בטהרן, זהירות גם בירושלים

הדיווחים הבין־לאומיים מזכירים ברקע גם את המתח עם ארה"ב וישראל והאפשרות שהשלטון בטהרן יחפש “אויב חיצוני” כדי להסיט קשב מהרחוב, אך בשלב זה אין אינדיקציה מוצקה למהלך כזה מעבר להערכות כלליות. זאת הסיבה שבירושלים שומרים על שתיקה רועמת בנוגע למתרחש באירן - כדי לא לייצר אמתלה בידי השלטון.

המשקל העיקרי של הגל הנוכחי, לפחות לפי התמונה המצטיירת כעת, נשאר פנימי: כיס, מטבע, מחירים ואמון.