פרק 3 באופרת הסבון המשפטית יוצא לדרך: "חלק ניכר מהתשובה של הארגון הבינלאומי של משפטנים ועורכי דין יהודים לתובענה שהגשנו, מנוצל למיתקפה אישית בוטה כלפי ראש הלשכה, תוך ניצול החסיון שניתן בחוק איסור לשון הרע לטענות שבכתבי בית דין". כך טוענת לשכת עורכי הדין בתשובה משלימה לתובענה שהגישה (יום א', 1.8.04) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בה דרשה לבטל את הבחירות לנשיאות הארגון שהתקיימו בחודש מרס האחרון.
הרקע לתובענה הוא הקונגרס ה-12 של נשיאות הארגון, שהתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב, בו נבחר עו"ד אלקס הרטמן ליו"ר החדש של הארגון. באותו קונגרס אירעה תקרית מביכה שהגיעה עד כדי תגרת-ידיים, בין הרטמן לבין ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד ד"ר שלמה כהן [להשתלשלות המלאה של העניינים שם, ראו קישור].
לשכת עוה"ד: בן-עתו וננר מנעו כניסתם של עו"ד ישראלים לאסיפה
בהמרצת הפתיחה טענה הלשכה, כי אסיפת הקונגרס האמורה "התנהלה - מראשיתה ועד סופה - באורח בלתי תקין, בלתי דמוקרטי ובלתי חוקי". הלשכה מבקשת מבית המשפט להצהיר, שכל חברי הלשכה הינם חברי הארגון לכל דבר ועניין, וזכאים להשתתף באסיפות קונגרס הארגון, לבחור ולהיבחר בהן. בנוסף, מבקשת הלשכה להצהיר שאין תוקף חוקי לאסיפה ולהצבעה שנערכה במהלכה, ולהורות על כינוס אסיפה דחופה של קונגרס הארגון, תוך 90 ימים.
בין היתר טענה הלשכה, כי כניסתם של עשרות עורכי דין ישראלים לאולם הקונגרס נמנעה שלא כדין, למרות שעל-פי הסכם בין הלשכה לבין הארגון, חברי הלשכה חברים גם בארגון, ולכן זכאים להשתתף בקונגרסים שלו, לבחור ולהיבחר בהם. הלשכה אף טענה שחברי הנשיאות היוצאת של הארגון, ובראשם השופטת (בדימוס) הדסה בן-עתו ועו"ד יצחק ננר, מנעו הצגת הצעות אחרות שהוגשו בפני הקונגרס, והתמקדו רק בבחירת רשימת המועמדים שגובשה על ידם.
ארגון המשפטנים: ללשכת עורכי הדין אין מעמד בארגון הבינ"ל
בתגובה לתובענה שהגיש ארגון המשפטנים נאמר, כי "דרישת לשכת עורכי הדין לפסול את בחירתו של עו"ד אלקס הרטמן לנשיא הארגון, היא עוד שלב במאבקו האישי והפסול של ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן, בארגון הבינלאומי ובעומדים בראשו".
בתגובה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין עמוס בנצור, מיכל יעקב, אהוד ארצי ואריאל אינבינדר, נאמר כי הבחירות לנשיאות הארגון נערכו כדין וכי ללשכת עורכי הדין אין כל מעמד בארגון הבינלאומי ועל-כן אינה יכולה לדרוש פסילת בעלי תפקידים שנבחרו כדין. עוד נאמר בתגובה, כי עו"ד אלקס הרטמן היה מועמד יחיד לתפקיד נשיא הארגון, כאשר לא הוצג מולו אף מועמד אחר ואין כל טעם או צורך בהתדיינות המשפטית המיותרת, שבה פתחה הלשכה. לבסוף נטען, כי התובענה לוקה בשיהוי בהגשתה.
"המשיבים מפזרים מסך עשן כדי לטשטש את טענותיהם הרפות"
בתגובה המשלימה שהגישה כעת הלשכה, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ועודד נשר ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', נטען כי המשיבים נמנעים "מלהתייחס בפירוט להכפשות ולטענות הסרק בהן רוויה התשובה, שכל תכליתן אינה אלא פיזור 'מסך עשן', על-מנת לטשטש את רפיון המענה שמציעים המשיבים לגופם של דברים".
לטענת הלשכה, מרבית טענות המשיבים הומצאו לרגל ההתדיינות בין הצדדים, וביניהן הטענה לפיה קיימת הפרדה, כביכול, בין "הארגון" לבין עמותה הרשומה בישראל באותו שם. "טענה זו", אומרים בלשכה, "שביסודה ניסיון לחמוק מהתוצאות המתחייבות מהפרת דיני העמותות בנידון - אינה מתיישבת עם המציאות. ה-'ארגון' וה-'עמותה' אחד הם, אחד שלו אותו תקנון, אותם אורגנים, אותם נושאי תפקידים, אותו בטאון ואותו אתר אינטרנט".
"וכאילו כדי להסיר ספק בעניין זה מצאנו, כי ממש לאחרונה דיווחה 'העמותה' לרשם העמותות על שינויים פרסונאליים שנערכו בה עקב הבחירות שנערכו בקונגרס 'הארגון'".
הלשכה: שלמה כהן אמנם ביקר את הסכם החברות אך זו עמדתו האישית
עוד מציינת הלשכה בתגובתה, שגם הנתבעים מודים בקיומו של הסכם בין הלשכה לבין הארגון, לפיו חברי הלשכה חברים אוטומטית גם בארגון, והלשכה משלמת עבורם לארגון מידי שנה דמי חבר במרוכז. הלשכה טוענת, כי "ראש הלשכה, בו ממקדים המשיבים את טענותיו, העביר אמנם ביקורת על הסכם החברות, אך ביקורת זו אינה דרישה מחייבת ואינה עמדת הלשכה", וכי מעולם לא החליטה על ביטול ההסכם ואף לא הציעה לארגון לבטלו, ומדובר בהסכם שריר ותקף.
לטענת הלשכה, גם הארגון עצמו לא קיבל החלטה לבטל את ההסכם. חברי הנשיאות היוצאת של הארגון הטעו את חברי הארגון, שעה שטענו בפניהם שהנהלת הארגון החליטה לשנות את כללי החברות בו בסוף שנת 2000, למרות שבפועל ההנהלה לא התכנסה מאז שנת 1998.
הלשכה טוענת, שהאחראים למחדלים החמורים שנפלו במהלך הבחירות בקונגרס, הם חברי הנשיאות היוצאת שניהלו את האסיפה. אלה ריכזו בידיהם את מלוא הסמכויות בארגון, ומנעו השתתפות פעילה של עורכי דין מחו"ל בניהול הארגון, בניגוד לתקנון הארגון. הלשכה וארגוני משפטנים יהודים מארה"ב ומאנגליה ביקשו לשנות מצב דברים זה, ולהחזיר את ניהול הארגון לכל חבריו, לרבות החברים מחו"ל.
נשיא הסקציה האמריקנית: זו האסיפה העלובה ביותר בה נכחתי במשך 50 שנה
לחיזוק טענותיה, צירפה הלשכה מכתב ששלח נשיא הסקציה האמריקנית של הארגון, עו"ד רוברט ווינברג, בו העביר ביקורת קשה וחמורה נגד הכשלים שנפלו בניהול הקונגרס. הנשיא כינה במכתבו את אסיפת הקונגרס שנערכה כ"אסיפה שנוהלה באופן העלוב ביותר מבין אסיפות כל הארגונים להן הייתי עד במהלך מחצית מאה".
הלשכה טוענת עוד, כי חברי הנשיאות החליטו להתמקד בבחירת רשימת המועמדים שגיבשו, ומנעו דיון בהצעות שהגישו הלשכה והארגונים מחו"ל, על-מנת לשמר את ריכוז הכוח בידי קבוצה קטנה של משפטנים ישראלים. לטענת הלשכה, המשיבים נקטו מתקפה אישית בוטה נגד ראש הלשכה בתשובתם, תוך ניצול החיסיון שניתן בחוק איסור לשון הרע לטענות שבכתבי בית דין.
בתגובה נאמר, כי "חלק ניכר מהתשובה מנוצל למתקפה אישית בוטה כלפי ראש הלשכה, תוך ניצול החסיון שניתן בחוק איסור לשון הרע לטענות שבכתבי-בי-דין. במסגרת מתקפה זו - הגובלת בנסיון לדמוניזציה - מוצג ראש הלשכה כמי שמתנגד, כביכול, למאבק באנטישמיות או לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות".
"דברים אלה רחוקים מהאמת כמרחק מזרח ממערב; ראש הלשכה פועל במשך שנים רבות, הן באופן אישי והן מתוקף תפקידו, לקירוב יהדות התפוצות ולחיזוק הקשר עמה; הוא פועל באינטנסיביות להגנה על ענייניו של העם היהודי ולקידומם, לא פחות (וככל הנראה אף יותר) משפועלים חלק ניכר מן המשיבים בהקשר זה".
מאבקי כבוד, תקציב ושליטה
המתבונן מן הצד לא יבין על מה ולמה פרצה המהומה. כדי להסביר את מאבקי השליטה בארגון שאינו מוכר יחסית בציבור, נסביר כי הארגון הבינ"ל של משפטנים ועו"ד יהודים הוקם בשנת 69' על-ידי שופט בית המשפט העליון בדימוס, חיים כהן ז"ל, ביוזמת חברים בלשכת עורכי הדין, כדי ליצור קשרים בין עורכי הדין בישראל לבין עמיתיהם בחו"ל. עיקר פעילותו של הארגון, הנהנה מתקציבים גדולים יחסית, היתה בהסברה ובמאבק באנטישמיות. הארגון מגייס עורכי דין יהודיים בכל העולם, שיפעלו בהתנדבות לקידום מטרותיו.
לשכת עורכי הדין היטיבה להסביר זאת בתגובתה המשלימה: "הגשת התובענה מהווה מאבק עקרוני של הלשכה ושל המבקשים האחרים, שתכליתו הגנה על זכויות חברי הלשכה ועל דמותו של הארגון, שהוקם על-ידי ראשי הלשכה ואשר נתמך על-ידה במשך שנות קיומו. התובענה הוגשה נוכח הפגיעה החמורה בזכויות הלשכה וחבריה בארגון ונוכח הפגמים הקשים שנפלו בהתנהלות הארגון. ההחלטה על הגשת התובענה התקבלה ברוב קולות על-ידי הוועד המרכזי של הלשכה".
"אכן, ברקע הדברים עומדת מחלוקת לגיטימית עמוקה בנוגע למטרות הארגון, סדר היום שלו ותוכניותיו, וכן לגבי אופן ניהול הארגון, מידת השיתוף של החברים מחו"ל בניהול הארגון ופעילותו, והעומדים בראשו". ובנקודה זו בדיוק מתחילה המחלוקת בין הצדדים. הלשכה טוענת, כי "הנשיאות היוצאת ניסתה למנוע דיון לגיטימי וענייני בנושאים השנויים במחלוקת. תחת זאת, ערכה מחטף שבגדרו ניסתה לכפות על הארגון ועל חבריו את עמדותיה בנושאים השנויים במחלוקת, בהליך בלתי דמוקרטי ושלא כדין".
ביהמ"ש מציע: אכריע בשאלת תקפות הסכם החברות
במסגרת קדם המשפט שהחל בסוף חודש יוני, הציע השופט יצחק ענבר לצדדים כי במסגרת הדיון יתבקש בית המשפט להכריע בשאלה אחת ויחידה: האם כל חברי הלשכה הינם חברים בארגון מכוח עצם חברותם בלשכה וההסדרים שבין הצדדים. ענבר הציע, כי השאלה תידון ותוכרע לגופה, תוך שארגון המשפטנים יוותר על טענת השיהוי. המבקשים, מצידם, יוותרו על כל יתר הטענות שבבקשה.
כן הוצע, כי ההכרעה תינתן על יסוד החומר שבתיק, כאשר למבקשים תינתן הזדמנות להגיש תצהיר משלים בשאלה שבמחלוקת ואילו המשיבים יגישו תצהיר תגובה לתצהיר המשלים. בנוסף, יוכלו הצדדים להשלים את הטיעון המשפטי. לאחר מכן, אם בית המשפט יחליט שחברי הלשכה חברים בארגון מכוח עצם חברותם בלשכה, יכריז בית המשפט כי ההחלטות שהתקבלו בישיבה נשוא הבקשה מבוטלות ותוך פרק זמן של מספר חודשים תזומן אסיפה נוספת. מאידך, אם ייקבע שחברי הלשכה אינם חברים בארגון מכוח עצם חברותם בלשכה, תידחה הבקשה.
השופט ענבר הציע בנוסף, כי הצדדים יוותרו על חקירות נגדיות של המצהירים, אולם הניח להם להחליט בנקודה זו לאחר שיוגשו התצהירים המשלימים. הצדדים נענו לבקשה, וכעת ארגון המשפטנים יגיש תצהיר תגובה עד לסוף החודש. הדיון הבא נקבע ל-27 בספטמבר.
ה"פ 3200/04 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים ואח'
צילום: נתון למתקפות אישיות? ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן
צילום: מפזר מסך עשן? נשיא הארגון הבינ"ל של משפטנים ועו"ד יהודים, עו"ד אלקס הרטמן
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה