מה מחפש נתניהו בסומלילנד

המהלך הישראלי כלפי סומלילנד אינו צעד סמלי או מחווה דיפלומטית שולית, אלא חלק מחשיבה אסטרטגית רחבה שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמטרתה לבסס לישראל דריסת רגל במרחב קרן אפריקה וים סוף. שילוב של שיקולי ביטחון ימי, מאזן כוחות אזורי, אינטרסים מדיניים וכלכליים, וההתמודדות העקיפה עם התעצמות אירן במרחב, מציב את סומלילנד כזירה בעלת חשיבות הולכת ומדיניות החוץ והביטחון של ישראל.

מיקום, יציבות וזהות מדינתית

ממשלת ישראל רואה בסומלילנד נקודת מפתח גיאו-אסטרטגית בקרן אפריקה, בשל מקומה לאורך מפרץ עדן, ים סוף והגישה לתעלת סואץ - אחד מצירי השיט הרגישים והחשובים בעולם. סומלילנד פועלת מאז 1991 כישות מדינת דה-פקטו, לאחר שנתנתקהמליה עם קריסת השלטון המרכזי במוגדישו, והקימה מוסדות שלטון מתפקדים, מערכת ביטחון עצמאית, פרלמנט נבחר ומנגנוני בחירות יחסית סדירים.

יציבות זולות את סומלילנד כחריג חיובי במרחב האופיין בקריסת מדינות, מלחמות אזרחיות וחדירת ארגוני טרור. בהשוואה לסומליה, שבה פועל ארגון אל-שבאב וקיים ריבונות מדינת חלשה, סומלילנד מציגה רמת משילות גבוהה יותר - נתון בעל משמעות עבור כל שחקן מדינתי המבקש נוכחות או שיתוף פעולה ארוך טווח.

אוכלוסיית סומלילנד מוערכת בכ-4 עד 4.5 מיליון תושבים, רובם מוסלמים סונים בני הקבוצה הסומלית, עם מבנה חברתי שבטי מובהק. כלכלתה מצומצמת אך מתפקדת, ומתבססת בעיקר על יצוא בעלי חיים למדינות המפרץ, העברות כספים מהתפוצות הסומליות, מסחר אזורי ונמל ברברה, המשמש קרן צומת לוגיסטי מרכזי באפריקה. קיימות גם הערכות ותגליות ניווניות מחצבים - ובהם זהב, ברזל, נחושת, גבס ונפט - אך רובן עוד לא פותחו בשיעור גבוה במיוחד בשל ראשי מחסור בהשקעות, תשתיות והכרה בין לאומית.

האינטרס הביטחוני והזירה האירנית

במישור הביטחוני, נתניהו ומערכת הביטחון בוחנים את סומלילנד כמרחב המסוגל לתרום ליכולות ניטור, התראה מוקדמת ואיסוף מודיעיני לאורך נתיבי שיט אסטרטגיים, לנוכח האיומים הגורמים על ספינות מסחר וכלי שיט בעלי זיקה ישראלית או מערבית.

בהקשר זה, ההכרה ההדדית עשויה לאפשר לישראל שימוש בנמל הימי של סומלילנד, הן לצרכים מסחריים והן לצרכים צבאיים, כ מהרחבת טווח פעולה הימי והלוגיסטי של ישראל במרחב ים סוף ומפרץ עדן.

מתווספת גם של קרבתה הגאוגרפית היחסית של סומלילנד לאירן - דרך מרחב האדום, מפרץ עדן והאוקיינוס ​​ההודי - אזורים מחלקים פועלת טהרחבת השפעתה הצבאית והימית, בין היתר באמצעות שלוחות, העברת אמצעי לח. ופעילות ימית. מיקום זה מעניק חשיבות פוטנציאלית לכל נוכחות או שיתוף פעולה במרחב, מנקודת מבט של הבנת דפוסי פעולה אזוריים ואיומים עתידיים.

צילום: סומלילנד. בפתח מפרץ עדן, מול תימן

המהלך המדיני והבלמים הבינלאומיים

במישור המדיני, המגעים עם סומלילנד משתלבים במדיניות רחבה שמוביל נתניהו להרחבת מעגל הקשרים של ישראל עם מדינות וישויות מוסלמיות שאינן עוינות, מחוץ למזרח-התיכון הקלאסי. נתניהו ונשיא סומלילנד הצהירו כי ההכרה ההדדית וקידום היחסים בין פיס נעשים, לגישתם, פנים רוח הסכמי אברהם - כחלק מתה מדינית המבקשת להרחיב את מעגל הנורמליזציה של ישראל על בסיס אינטרסים שותפים של ביטחון, פיתוח ויציבות אזורית.

עם זאת, המלך נתקל במגבלות ברורות. ההתנגדות החריפה של ממשלת סומליה, העמדות הזהירות באיחוד האפריקני והרגישויות של מדינות ערב מחייבות זהירות. זה לא נראית באופק הכרה בסומלילנד כמדינה ריבונית מצד נשיא ארה"ב דונלד, קל וחומר התנגדותן של מדינות ערביות, ובראשן סעודיה ומצרים, הרואות על פגיעה בעקרון שלמות הטריטוריאלית של סומליה האזורים בקרן אפריקה ובמרחב ים סוף.

פומביות מכוונת ומשקל נגד מדיני

סוד גלוי הוא כי ישראל קיים זה שנים קשרים הדוקים עם כמה ממדינות אפריקה, לרבות קשרים ביטחוניים, גם אם אלה התנהלו לרוב מתחת לרף הפומביות. במלחמת 12 הימים נגד אירן הוכח קיומם של קשרים כאלה מעבר לכל ספק, אף שישראל הרשמית שמרה על עמימות. השאלה המתבקשת היא מה השתנה הפעם, ומדוע נבחרה דווקא של דרך הצהרה רשמית.

ההערכה היא כי בעיני נתניהו היחסים עם סומלילנד הגיעו לבשלות מדינית המאפשרת יציאה לאור, לאחר שנים של מגעים שקטים והצטברות אינטרסים של שותפים. דומה, להכרה הישראלית בסומלילנד יש גם ממד הצהרתי מכוון - אצבע בעין בזירה הבינלאומית. לפי גישתו של נתניהו, מדובר על המהווה משקל נגד למגמת ההכרה במדינה פלנית לצד ישראל מצד מדינות שונות, ובהן טורקיה, מצרים, סעודיה, קטר, אירן ואחרות. במובן זה, ההכרה בסומלילנד אינה רק מהלך אזורי-אפריקני, אלא חלק ממאבק מדיני רחב יותר על עיצוב כללי הלגיטימציה והריבונות בזירה הבינלאומית.

בשורה התחתונה, סומלילנד אינה יעד סמלי עבור נתניהו, אלא זירה פונקציונלית בעלת משמעות ביטחונית, ימית, מדינית וכלכלית. מדובר בניסיון לבסס נקודת אחיזה ישראלית במרחב אסטרטגי רגיש, לשלב בין ביטחון, דיפלומטיה ופיתוח אזרחי, ולהרחיב את טווח ההשפעה הישראלי באפריקה - תוך ניהול סיכונים מדיני מחושב.