סומפולינסקי מול פוקס: מי קובע אם חוק התקשורת "מוכן" לכנסת

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת קיימה ביומיים רצופים דיונים טעונים, שהמחישו עד כמה המחלוקת סביב החוק אינה רק על סעיפים, אלא על עצם מסלול החקיקה. הדיון היום (23.12.25) התרכז בעימות בין מזכיר הממשלה לבין המשנה ליועמ"שית סביב השאלה אם הצעת חוק ממשלתית יכולה להתקדם בכנסת כאשר לטענת הייעוץ המשפטי טרם הושלמה עבודת המטה והאישור הנדרש. הדיון אתמול (ב') התמקד בעימות מקצועי בין רשות האסדרה למשרד התקשורת סביב מספר הפגמים המהותיים שנפלו, לטענת הרשות, בהערכת השפעות האסדרה ובשאלה אם הוכנסו תיקונים שסוכמו.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

בדיון היום הציגה המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, עמדה שלפיה הצעת חוק ממשלתית אמורה להגיע לכנסת רק לאחר שהממשלה סיימה את עבודתה וניתן האישור המשפטי הנדרש. לדבריה, כאשר מחלוקות מהותיות נותרות פתוחות וההליך הממשלתי לא הושלם, הכנסת נדרשת להכריע בסוגיות שלא לובנו כראוי בממשלה, והדבר פוגע בהליך התקין. סומפולינסקי הדגישה שכאשר הייעוץ המשפטי מצביע על פגמים מהותיים ומזהיר שאי אפשר להתקדם, זו אינה אמירה כללית אלא עמדה מקצועית המחייבת עצירה והידוק ההסדרים.

מנגד, מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס טען כי החלטת ממשלה או ועדת שרים מחייבת את כולם, לרבות הייעוץ המשפטי, כל עוד בג"ץ לא פסק אחרת ולא הוציא צו שמקפיא את החקיקה. הוא הוסיף כי בדיוני ועדת השרים לא נאמר שיש מניעה משפטית, וכי גם אם הייעוץ המשפטי סבור אחרת, מרגע שההחלטה התקבלה והכדור עבר לכנסת, עמדתו יכולה להישמע בוועדה אך התהליך מתקדם תחת המטרייה של הייעוץ המשפטי לכנסת.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

במקביל חזר מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי על הטענה כי נוהל הליך עבודה מקצועי, וכי הדרישה להתנות את המשך קידום החקיקה בהסכמה של מחלקת ייעוץ וחקיקה משמעה בפועל יכולת עצירה. מנגד טענה נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, כי לא מדובר בזכות וטו אלא בשמירה על תהליך עבודה מקובל ובצורך להשלים את ההליך כדי להביא נוסח בשל.

רשות האסדרה מול משרד התקשורת - פגמים מהותיים או תיקונים שכבר הוכנסו

הדיון אתמול נפתח במחלוקת שעלתה בין רשות האסדרה למשרד התקשורת ביחס להליך הערכת השפעות האסדרה שבוצע להצעת החוק. רשות האסדרה טענה כי בתהליך נפלו ארבעה פגמים מהותיים בשני פרקים מרכזיים: אסדרת תכני חדשות ואקטואליה ואסדרת הקשרים המסחריים. הרשות ציינה כי מליאתה הסכימה בעבר להגדיר שלושה מן הפגמים ככאלה שאינם מהותיים, בתנאי שמשרד התקשורת יכניס תיקונים שהבטיח לפני העלאת ההצעה לוועדת השרים. לטענתה, בדיעבד התברר שלא כל התיקונים הוכנסו, ולכן התנאי לא התקיים והסיווג המקורי - ארבעה פגמים מהותיים - נותר בתוקף.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

משרד התקשורת דחה את הטענות וטען שהן הועלו באיחור, לאחר הקריאה הראשונה ועל-רקע עתירה לבג"ץ, באופן המעורר חשש למניעים זרים. לפי המשרד, התיקונים שסוכמו הוכנסו לנוסח שהוגש לוועדת השרים כבר בספטמבר, הנוסח עם סימון השינויים הועבר לרשות והתקיים שיח מקדים שבעקבותיו ציינה הרשות בחוות דעתה השנייה כי שלושה פגמים תוקנו ונותר פגם מהותי יחיד בפרק מהימנות התקשורת. למרות הסתייגות זו, אושרה ההצעה בוועדת השרים כעניין המצוי בליבת מדיניות שר התקשורת.

במהלך הדיון ביקש יו"ר רשות האסדרה, יואל בריס, ממנכ"ל משרד התקשורת לחזור בו מהאמירה על מניעים זרים והגדיר אותה אמירה בזויה הפוגעת בעובדי הרשות. מנכ"ל המשרד השיב כי הופתע מן הטענות המאוחרות והביע נכונות להיפגש עם יו"ר הרשות כדי להבין מה מקורן והאם ניתן לתת להן מענה בתוך ההליך.

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, אמרה כי המחלוקת בין רשות האסדרה למשרד התקשורת תיפתר מחוץ לוועדה, והבהירה שהוועדה אינה עוסקת בבדיקת הפרוצדורה שקדמה לחוק אלא בדיון בסעיפי החוק עצמם. הייעוץ המשפטי לוועדה ציין שאין מניעה לליבון המחלוקות בין הגופים, אך הם יידרשו להגיע לוועדה ולהשיב לשאלות חברי הכנסת ביחס לפגמים שנדונו.