מענה קולי במקום מסרון: עלות יישום החוק הדיגיטלי עשויה להגיע למיליוני שקלים

• כ-99% מהודעות המדינה כיום הן מסרונים
• גידול צפוי של עד 40% בשנה בהודעות קוליות
• עלות הודעה קולית: 23.6 אגורות
• עלות שנתית צפויה ב-2027: כ-7 מיליון ש"ח
• עלות הקמת מערכת האזנה חוזרת: כ-240 אלף ש"ח

הצעת חוק התקשורת הדיגיטלית עם גופים ציבוריים מבקשת לפתור בעיה פשוטה אך רחבה: כיצד המדינה מתקשרת עם אזרחים שאינם משתמשים באמצעים דיגיטליים מתקדמים. אלא שמסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמד כי מאחורי הכוונה החברתית עומדות עלויות לא מבוטלות, חוסר בנתונים מלאים ופערי היערכות בין הגופים השונים.

הצעת החוק, תיקון מספר 5 לחוק התקשורת הדיגיטלית, קובעת כי גוף ציבורי השולח הודעה לאזרח יהיה מחויב לספק מענה הולם גם למי שאינו יכול לקבל מסרון. במקרה כזה, ההודעה תישלח כמסר קולי מוקלט, עם אפשרות להאזנה חוזרת במשך 30 ימים לפחות. במהלך הליך החקיקה צומצמה תחולת החוק, וכיום הוא מיועד בשלב ראשון לשלושה גופים בלבד: רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי .

מאות מיליוני הודעות - כמעט כולן מסרונים

הנתונים שהוצגו במסמך מבוססים בעיקר על מערכת הדיוור הממשלתית, המשמשת את משרדי הממשלה אך אינה כוללת את שלושת הגופים עליהם אמור החוק לחול בשלב זה. לפי הנתונים, בשנים 2022-2024 נשלחו באמצעות המערכת הממשלתית בין 158 מיליון ל־251 מיליון הודעות בשנה, כאשר למעלה מ־99 אחוזים מהן היו הודעות טקסט, ורק שיעור זעום הודעות קוליות .

לצד זאת, מערך הדיגיטל הלאומי מעריך כי מספר ההודעות ימשיך לגדול בקצב חד: גידול טבעי של כ־30 אחוזים במסרונים וכ־40 אחוזים בהודעות קוליות מדי שנה. אם החוק יאושר ויחייב שליחה קולית למי שאינו מקבל מסרונים, העלייה עשויה להיות גבוהה אף יותר.

כמה זה עולה למדינה

עלות שליחת הודעה קולית אחת נאמדת כיום בכ־23.6 אגורות, כולל מע"מ. על-פי חישובי מערך הדיגיטל, העלות השנתית של הודעות קוליות שנשלחו דרך המערכת הממשלתית עלתה מכ־308 אלף שקלים בשנת 2022 לכ־604 אלף שקלים בשנת 2024. התחזית לשנים הקרובות חדה במיוחד: בשנת 2027 העלות צפויה להגיע לכ־7 מיליון שקלים בשנה, רק עבור מערכת הדיוור הממשלתית.

לכך מתווספות עלויות נוספות שאינן מגולמות בחישוב הבסיסי: הקמת מערכות ייעודיות, תחזוקה שוטפת, אבטחת מידע, תפעול ובקרת איכות. אחת הדרישות המרכזיות בחוק היא האפשרות להאזנה חוזרת להודעה באמצעות חיוג חוזר. הקמת מערכת כזו מוערכת בעלות חד־פעמית של כ־240 אלף שקלים, לצד עלות תחזוקה שנתית של כ־42 אלף שקלים, סכומים שעשויים לגדול אם יידרשו הרחבות תשתית.

פערי מידע והיעדר נתונים מלאים

אחד הקשיים המרכזיים שעלו במהלך הכנת המסמך הוא היעדר נתונים מרוכזים. מערך הדיגיטל הלאומי מחזיק מידע רק לגבי משרדי ממשלה המשתמשים במערכת הדיוור הממשלתית. לעומת זאת, רשות המיסים, רשות האוכלוסין והביטוח הלאומי פועלים במערכות עצמאיות. עד למועד כתיבת המסמך התקבלו נתונים חלקיים בלבד מהביטוח הלאומי, ואלו מתייחסים למסרי טקסט קצרים בלבד, ללא נתונים על הודעות קוליות וללא פירוט על הודעות ארוכות, שהן לדבריו הרוב המכריע.

לפי הנתונים החלקיים, הביטוח הלאומי שלח בשנים האחרונות עשרות מיליוני מסרונים מדי שנה, עם תנודתיות חדה בין השנים, אך ללא יכולת להעריך בשלב זה את העלות הנוספת שתיגרם מיישום חובת המענה הקולי.

ומה עם בינה מלאכותית

למרות השיח הציבורי הרחב על שימוש בבינה מלאכותית במערכות ממשלתיות, מערך הדיגיטל הלאומי מעריך כי גם אם ייעשה שימוש בכלים כאלה בסביבות מאובטחות, ההשפעה על העלויות הכוללות של החוק תהיה שולית בלבד.