משרד המשפטים מזהיר מתקדים: זיהוי לאומי כבסיס להטבת מס מעורר שאלות

עיקרי החוק

• יעד: עידוד התיישבות וחיזוק ערים מעורבות בנגב ובגליל
• אוכלוסייה: יישובים עם מעל 36% תושבים שאינם יהודים
• הטבה: זיכוי מס של 7% מהכנסה מיגיעה אישית
• תקרה: 146,640 ש"ח לשנה
• תקופה: 2029-2026 כהוראת שעה
• עלות תקציבית: כ-65 מיליון ש"ח

ועדת הכספים אישרה (16.12.25) לקריאה ראשונה את הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, יוזמה חוצת מפלגות שנועדה לעודד הגירה חיובית ולחזק ערים מעורבות בנגב ובגליל באמצעות הטבת מס ישירה לתושבים.

הצעת החוק הוגשה בידי חברי הכנסת ניסים ואטורי, אופיר כץ, עודד פורר, חמד עמאר, אריאל קלנר, אושר שקלים, ארז מלול, צגה מלקו ומיכאל מרדכי ביטון. בדברי ההסבר נכתב כי מטרתה היא פיתוח היישובים העירוניים המעורבים, חיזוק התושבים ושמירה על מרקם חיים משותף וביטחונם האישי.

הגדרת יישוב עירוני מעורב והיקף ההטבה

על-פי ההצעה, יישוב עירוני מעורב מוגדר כעירייה או מועצה מקומית שבה מתגוררים תושבים יהודים ושאינם יהודים, כאשר שיעור התושבים שאינם יהודים עולה על 36%, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

החוק נקבע כהוראת שעה לשנות המס 2029-2026, עם אפשרות לשר האוצר להאריכה לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת. במסגרת זו, תושב שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב עירוני מעורב בנגב או בגליל יהיה זכאי לזיכוי ממס בשיעור של 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, עד לתקרת הכנסה של 146,640 שקלים חדשים.

הסתייגות משרד המשפטים

בדיון הוצגו עמדות ביקורת מצד משרד המשפטים, שציין שורה של קשיים משפטיים בהצעה. נציגי המשרד טענו כי עצם ההתייחסות להרכב לאומי של אוכלוסייה מעוררת שאלות חוקתיות, וכי ראוי שתכלית החוק תושתת על קריטריונים של תשתיות ומצב חברתי־כלכלי, ולא על זהות לאומית.

עוד נאמר כי למשרד לא ידוע על צורך הגירה מובהק ליישובים הספציפיים שאליהם מתייחסת ההצעה, וכי כיום אין חקיקת הטבות מס המתמקדת בביטחון אישי. ככל שזהו יעד החוק, נטען, יש לבחון את הסוגיה באופן ייעודי ומעמיק.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, דחה את הטענות והבהיר כי קיימת הסכמה רחבה סביב עצם הצורך בתמרוץ ערים מעורבות: "הנושא של תמרוץ, הבאת אוכלוסייה חזקה לערים מעורבות, זה משהו שיש עליו דעה רווחת לכולם. גם פה בבית כאן תמצאו רוב מוחלט וגם בממשלה דובר על זה כמה פעמים ויש החלטות ממשלה בנושא. הסוגיות השונות ידונו בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית".

לאחר חילופי דברים, עידכון נוסח הצעת החוק וביצוע בדיקות מצד משרד האוצר, הודיעה נציגת האוצר כי העלות התקציבית של המהלך מוערכת בכ־65 מיליון שקלים חדשים, וכי קיים מקור תקציבי למימונו.