חוק אל-ג'זירה מתקדם: סמכויות חסימה מורחבות נגד שידורים זרים

עיקרי החוק

• תוקף החוק: הוראת שעה עד 31 בדצמבר 2027
• משך חסימה: 90 ימים עם אפשרות הארכה
• סמכויות חדשות: חסימת אתרים ותכנים באינטרנט
• לווין: אפשרות למניעת קליטה גם ביו"ש ללא פגיעה בערוצים אחרים
• פיקוח: אישור שיפוטי נשמר

הוועדה לביטחון לאומי אישרה (14.12.25) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שיזמו חברי הכנסת אריאל קלנר ועמית הלוי, תוך הרחבת סמכויות החסימה והארכת תוקף החוק כהוראת שעה עד 31 בדצמבר 2027.

לפי הנוסח שאושר, החוק יוסיף לחול כהוראת שעה, אך יוארך משמעותית. תקופת הבחינה של הוראת שר התקשורת להפסקת שידורי ערוץ זר תעמוד על 90 ימים, עם אפשרות להארכה לתקופה דומה, בהסכמת ראש הממשלה, ועדת שרים או הממשלה. במקביל, נשמר החיוב באישור בית המשפט לאחר קביעת ההוראות והארכתן.

החידוש המרכזי בנוסח המעודכן הוא הרחבת הסמכויות המוקנות לשר התקשורת ולשר הביטחון, כך שיוכלו להורות גם לגורמים המפעילים אתרי אינטרנט או מפיצי תכני משתמשים לנקוט פעולות למניעת הפצת תכנים בישראל. בנוסף, תינתן אפשרות להנחות את שר הביטחון להורות על נקיטת צעדים טכנולוגיים שימנעו קליטת שידורים באמצעות לווין, גם באזור יהודה ושומרון, ובלבד שלא תיפגע קליטתו של ערוץ אחר.

התיקונים המשפטיים: משטרה, יו"ש והגבלות טכנולוגיות

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, הציג שורה של תיקונים לנוסח. בין היתר, נקבע כי משטרת ישראל תצורף לגורמי הביטחון המוסמכים להציג חוות דעת. עוד הוחלט להחיל את ההסדרים גם כאשר הפגיעה בביטחון המדינה נובעת משידורים באזור יהודה ושומרון.

בנוסף, הובהר כי לא תתבצע חדירה למחשב גם אם ייתפס, וכי ניתן יהיה להורות לגופים העוסקים בהפצת תכני משתמשים באינטרנט להגביל גישה לשידורי ערוץ זר. סוגיית הלווין הוסדרה כך שתתאפשר מניעת קליטה מבלי לפגוע בערוצים אחרים.

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הסבירה כי לאחר פניית שר התקשורת שלמה קרעי נבחנה האפשרות להפוך את החוק להוראת קבע, אך הוחלט בשלב זה על הארכה מוגבלת: "חשבנו שהדרך הנכונה היא הארכת החוק הקיים לתקופה נוספת של חצי שנה ועד כשנה, כדי לקיים עבודה מקצועית ולבחון את צרכי הביטחון גם מחוץ לתקופת מלחמה".

לשאלת ח"כ עמית הלוי מדוע נדרשת הבחנה בין חירום לשגרה, השיבה כי אין התנגדות עקרונית להחלת החוק גם מחוץ למלחמה, אך יש להתאמו להפעלת סמכויות חריגות בשגרה. "אנו לא מגנים על חופש הביטוי של אל ג'זירה, אלא על זכויות אזרחי מדינת ישראל שהמדינה לא תחסום מהם צפייה בתכנים. נכון לשמור על האיזונים הקיימים".

משטרת ישראל ומשרד הביטחון: מחלוקת על סמכויות

פקד שיר מדיני ציינה כי משטרת ישראל אינה מתנגדת לצירופה לגורמי הביטחון, והדגישה כי מדובר בעמדת הדרג המקצועי. מנגד, ח"כ גלעד קריב תהה מדוע המשטרה הסירה את התנגדותה וטען כי מדובר בטשטוש בין כוחות שיטור לכוחות ביטחון.

רפ"ק ניצן מרקוס השיב כי במשטרה פועלת מחלקה ייעודית המטפלת בהסתה, וכי ביכולתה להגיש חוות דעת על פגיעה ממשית בביטחון המדינה. מנגד, ערן יוסף, היועץ המשפטי מטעם משרד הביטחון, ביקש להסיר מהחוק את ההתייחסות הספציפית לשידורי לווין ביהודה ושומרון ולהותיר את הסוגיה בצו אלוף. לדבריו, אין לקבל החלטות על בסיס חוות דעת משטרתית בלבד, ויש לצרף אליה חוות דעת של גוף ביטחוני מובהק.

עימות פוליטי: איזונים חוקתיים מול הצלת נפשות

ח"כ גלעד קריב הציג שורת הסתייגויות וטען כי הוראת השעה פקעה, ולכן אין כיום חוק בתוקף. "העובדה שלא מובאת הצעת חוק ממשלתית היא פגם ואות קלון", אמר, והוסיף כי לא הוצגה בפני הוועדה תשתית עובדתית מספקת מצד הגורמים הביטחוניים.

מנגד, יוזמי החוק הציגו קו תקיף. ח"כ עמית הלוי טען כי החוק בנוסחו המוצע אינו נותן מענה אמיתי. לדבריו, "יהודים וחיילים נרצחו בגלל החוק הקודם, שיצר מצג שווא כאילו יש חוק, אך בפועל אפשר לאל ג'זירה להמשיך להסית ולהכווין פיגועים". חזרה על אותה מתכונת, הזהיר, "היא כבר פשע".

ח"כ אריאל קלנר חיזק את הדברים ואמר כי "כולנו על הכוונת של הג'יהאד שאל ג'זירה מטפח, בלי קשר לעמדות פוליטיות. הערוצים הללו נטלו יותר מנפש אחת, והחוק הזה הוא הצלת נפשות".

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר בסיכום כי בתנאים הקיימים הצליחה הוועדה לגבש הצעה מאוזנת ויישומית. "חשוב שאזרחי ישראל ידעו שעשינו כל מה שניתן כדי להימנע מתהליך חקיקה ארוך ומסורבל, ולהעמיד כלי שניתן להפעיל כבר מחר בבוקר".

לאחר דחיית כלל ההסתייגויות, אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ עמית הלוי עזב את הדיון בטרם ההצבעה וביקש למשוך את הצעתו.