המאבק על אוצרות ים המלח: הכנסת בוחנת את תנאי הזיכיון הבא

הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל פתחה שלב מהותי בבחינת תום תקופת הזיכיון של ICL בים המלח, לקראת מכרז חדש שמשרד האוצר מגדיר כאחד המכרזים הגדולים בתולדות המדינה. בדיון שקיימה (10.12.25) עלו פערים חדים בין תפיסות כלכליות, סביבתיות וחברתיות - ובעיקר שאלות על האיזון בין אינטרס המדינה לבין תלותן של ערי הדרום בתעשיה.

הדיון בוועדה, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, נסב סביב סיום הזיכיון של ICL במרס 2030 - זיכיון שמסדיר את הפקת מינרלים ואוצרות טבע מים המלח ומעצב את התעסוקה והכלכלה של אזור שלם. מסמך עקרונות שנחתם בין הממשלה לבין ICL בנובמבר האחרון ביטל את זכות הקדימה שניתנה לחברה בעבר, וקבע כי אם לא תזכה במכרז הבא תקבל נכסים ופיצוי בהיקף כ־2.45 מיליארד דולר.

בתחילת דצמבר פרסם משרד האוצר את תזכיר החוק החדש, המשמש כעת בסיס לדיון אך אינו עומד במרכזו. התזכיר מציג כמה מסגרות פעולה לעתיד, ובהן מינהלת בין־משרדית שתפקח על הזיכיון וחברה ממשלתית שתהיה אחראית על יישום ההנחיות וחלק מהפעולות בשטח. מטרת ההסדר היא ליצור לראשונה מערכת פיקוח מרוכזת על תהליכי ההפקה, עבודות השיקום וממשק הקרקע.

סגן החשב הכללי, אורי שאשא, הדגיש בדיון כי המכרז העתידי צפוי להיות בקנה מידה חריג: "זה מכרז מהגדולים בתולדות המדינה, אם לא הגדול בהם. אנו רוצים מכרז תחרותי אמיתי, שיפתח את הדלת לגופים מחו"ל, כדי למקסם את הערך למדינה". שאשא ציין כי שיעור התמלוגים למדינה צפוי לעלות, וכי שטח הזיכיון יקטן כמעט בחצי מטעמים סביבתיים.

ח"כ יוראי להב־הרצנו העלה שאלות על דמי רשות מקרקעי ישראל ועל היטל ההטמנה. נציגי האוצר הבהירו כי התשלומים ייכללו במעטפת אחת של המכרז, כדי למנוע פירוק למרכיבים נפרדים ולחזק את חלק המדינה בתהליך. להב־הרצנו שאל גם לגבי הקמת קרן לשיקום ים המלח, ובאוצר השיבו כי הנושא ייבחן לאחר קבלת הערות הציבור.

בעקבות זאת הציגה רשות המיסים את עמדתה. שלומי פיליפ, מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה, אמר כי מטרת המדינה היא "לקבל את חלקה הראוי ברווחים, אך מבלי להבריח גופים שיתמודדו במכרז". לדבריו, שבוע הבא יפורסם תזכיר נוסף שיסדיר את מערכת המיסים שתלווה את הזיכיון הבא.

במקביל לדיון המוסדי התפתח עימות חריף בין החברה האזרחית לבין ICL. מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי "כיל אינה מעל החוק ומפעילה מזה שנים מכבש לחצים על המדינה". לדבריה, ריכוזיות היתר של החברה - המחזיקה גם בים המלח וגם בפוספטים - מחייבת הידוק האכיפה והפיקוח.

מנגד תיאר ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, מציאות של תלות עמוקה בתעשיה: "כיל מספקת עשרות אלפי מקומות עבודה ומשקיעה מדי שנה מיליוני שקלים ברווחה ובחינוך. מה שכיל עושה בנגב - לא עושה הממשלה". הוא ביקש כי הרשויות המקומיות יוכלו להעיר הערות בטרם יקודם החוק.

סמנכ"ל הכספים של ICL ישראל, מיכה דהאן, הבהיר כי החברה תבחן את תנאי המכרז לפני שתחליט אם להתמודד: "זהו שוק תנודתי מאוד. חשוב שהזכיין הבא יהיה חזק ויוכל להתמודד גם עם תקופות קשות". לדבריו, המשך תעסוקת עשרות אלפי העובדים תלוי במתווה שייקבע.

לקראת סיום הדיון נוגע יו"ר הוועדה, ח"כ ואטורי, בשאלה המרכזית: כיצד ייעשה המעבר לשלב שלאחר הזיכיון. התזכיר מציע מסגרת המגדירה תוכנית סיום זיכיון, שיקום סביבתי והעברת נכסים למדינה או לזכיין חדש - אך ואטורי מדגיש כי "העניינים המעשיים יקבעו רק לאחר שנעיין לעומק בתגובות הציבור ובטיוטות החוק".

ואטורי סיכם בדברים חדים: "מדובר בנכסי צאן וברזל של מדינת ישראל. אנו מעוניינים בתמלוגים מרביים וייעוד כספי הקרן להשקעות בתחומים שיש בהם תועלת אמיתית - חינוך, שיקום חיילי צה"ל, שילוב חרדים ואנרגיה מתחדשת".