רשות האסדרה מצביעה על כשלים מהותיים בחוק השידורים; קרעי: הכל תוקן

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת המשיכה (10.12.25) את דיוניה הרצופים, ובחזיתה התגבשה מחלוקת עמוקה על ליבת ההצעה: מהימנות החדשות, ביטול מנגנוני ההגנה המבניים והקמת מסגרת אסדרה חדשה. כבר בתחילת הדיון אתמול הונחו בפני חברי הוועדה מסמכים מלאים שהציגו תמונה סדורה של ליקויים מהותיים בהליך גיבוש החוק, כפי שעולה מחוות הדעת של רשות האסדרה שהועברה לפי חוק יסודות האסדרה.

מנגד, נציגי משרד התקשורת הדגישו כי מרבית הליקויים כבר תוקנו, וכי ההצעה המונחת כעת מבטיחה שוק תחרותי וחופשי יותר, ללא יכולת של השר להתערב בתוכן החדשות וללא מעורבות ממשלתית במודלים העסקיים.

הפער בין שתי העמדות הפך במהרה לציר המרכזי של הדיונים.

רשות האסדרה: ארבעה פגמים מהותיים, מהם שניים בליבת מהימנות החדשות

יו"ר רשות האסדרה, יואל ברייס, מסר לוועדה כי תהליך גיבוש ההצעה לוקה בארבעה כשלים מהותיים: שניים בנושאי תחרות ושוק, ושניים הנוגעים ישירות למהימנות החדשות. לדבריו: "קיים פגם מהותי יחיד בפרק החדשות בנושא מהימנות השידורים. להערכתנו, אין בחינה מספקת של כל הרכיבים שיאפשרו בחינה מושכלת. כשיש פער בין דסק החדשות לצרכן בבית דרושה אסדרה. בנוסף, יכול להיות מצב של ניגוד עניינים של בעל מניות שימנע פרסום סקופ".

חוות הדעת המלאה שהציגה הרשות בדיון מפרטת כי ההסברים שניתנו על-ידי משרד התקשורת בנוגע לניתוח הבעיות, ליצירת החלופות, להשוואתן, לעלויות ולתועלות אינם מספקים. במסמך נאמר כי בנושאי מהימנות קיימת בעיה עמוקה של א־סימטריה במידע, והחוק במתכונתו אינו נותן למקבלי ההחלטות מידע מספק לשם בחינת חלופות.

עוד קובעת רשות האסדרה כי בתהליכים הקודמים שיזם משרד התקשורת לא הוצגה כמות מספקת של נתונים אמפיריים, לא ניתן ביסוס מספק להנחות היסוד לגבי גודל הבעיה ולא הוצגה השוואת עומק בין אימוץ מנגנוני סימון, פתיחת מידע לציבור, הפרדה מבנית או שמירה על ההסדרים הקיימים.

קרעי: מדובר בפגם יחיד, והרפורמה מסירה התערבות מדינה

השר שלמה קרעי דחה את טענות רשות האסדרה וטען כי ההליך המקורי תוקן בהתאם להערות. לדבריו: "ועדת השרים לחקיקה קיבלה את עמדתי שבנושא מהימנות החדשות מדובר באפס התערבות בתוכן ובמודלים. אם עדיין נשאר צל צילו של פגם כזה, כאן המקום לרפא ולבדוק אותו".

ביחס לביטול ההפרדה המבנית אמר השר כי השיטה כלל אינה נהוגה בעיתונות הכתובה ובאתרי החדשות, שלהם מהימנות שאינה מוטלת בספק. "כולנו מבינים שאין באמת הפרדה כזאת, ולכן אנחנו מעוניינים להסיר את מעורבות המדינה. לא השר ימנה דירקטורים לחברות החדשות ולא נחליט מה המודל העסקי. החוק מביא שוק חופשי ותחרותי".

השר הדגיש כי הגוף החדש שיוקם לא יוכל להתערב בתכנים, וכי חלק מרכזי ברפורמה הוא צמצום סמכויות ההתערבות שכיום קיימות בידי הרשות השנייה.

איכות השלטון: ביטול ההגנות יוצר מנגנון מסוכן

עו"ד טלילה דביר מהתנועה לאיכות השלטון אמרה לוועדה: "אנחנו מוטרדים מהצעת החוק במתכונתה הנוכחית. אין ספק ששוק השידורים משווע לרפורמה מקיפה, אבל כשמקלפים חלק מהרפורמות מגלים בליבה של ההצעה מנגנונים שצריכים להדיר שינה ממי שחשוב לו תקשורת חופשית ועצמאית שיכולה גם לבקר את השלטון".

דביר הדגישה כי ביטול ההפרדה המבנית, הקלת המגבלות על בעלויות צולבות והקמת מסגרת אסדרה שבפועל השר יכול להשפיע על הרכבה, מייצרים מצב שבו כוח פוליטי וכלכלי מרוכז לידיים מועטות. לדבריה, "יש מנגנונים בעייתיים ברפורמה שמובילים את הכוח לידיים של הדרג הפוליטי ושל בעלי הון מעטים ושל גופים כלכליים ומסחריים בעלי אינטרסים".

קשת ורשת: המנגנון החדש אינו מנותק מהשפעה פוליטית

עו"ד נגה רובינשטיין, המייצגת את קשת ורשת, טענה כי משרד המשפטים אכן תמך בעבר בהקמת הגוף החדש, אך תמיכה זו הותנתה בצעדים שלא בוצעו. לדבריה: "אי אפשר להגיד שמדובר בגוף מנותק פוליטי, כשיש עובדי מדינה שמפקחים על שידורי החדשות, מה שיוביל בהמשך גם לפיקוח על חדשות באינטרנט".

רובינשטיין ציינה כי ביטול ההפרדה המבנית ללא חלופה שקולה יוצרת סכנה לפגיעה ביכולת של מערכות החדשות לפעול ללא השפעה מסחרית או פוליטית.

איגוד העורכים: פגיעה בהפקות המקור

מנכ"ל איגוד העורכים, נגה בריינס, התריעה מפני הפגיעה הפוטנציאלית בהפקות המקור. לדבריה, הדרישות החדשות מתמקדות אך ורק בסוגה עילית ואינן כוללות דרמות יומיות, דרמות ילדים ותוכן קצר. "זה יפגע בכל העולם הזה", אמרה.

השר קרעי השיב כי בשנת 2025 היקף ההשקעה בהפקות עומד על כ־200 מיליון שקלים, והחוק החדש צפוי להעלות את ההשקעה ליותר מ־300 מיליון שקלים בשנה.

מכון זולת: ביטול מנגנוני הגנה יפגע בתפקוד הדמוקרטי

עו"ד רונן פיינגולד ממכון זולת התריע כי ההצעה מבקשת לבטל הגנות מרכזיות שנועדו לשמור על עצמאות מערכות החדשות. "מהימנות החדשות אינה יכולה להישען על השוק לבדו", אמר. לטענתו, ביטול מנגנוני הבקרה לצד הקטנת חובת ההפרדה המבנית תוביל לנסיגה ביכולת התקשורת הישראלית להתריע בפני הציבור על כשלים שלטוניים וכלכליים.

משרד התקשורת: ההצעה מתוקנת ונסמכת על חוות דעת מקצועיות

מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, המשיך לפרט את תיקוני המשרד. הוא הדגיש כי "הבסיס לאסדרה הוא גוף עצמאי עם מועצה ביצועית ורזה שמתמקדת בעניינים כלכליים. ההוראות נועדו להבטיח את עצמאותה של המועצה שתקום במתווה מפוזר כדי למזער חשיפה להשפעות זרות". הוא הוסיף כי חלק מהפגמים שתוארו על-ידי רשות האסדרה כבר תוקנו, וכי יתר הפערים יושלמו בשיתוף הוועדה.

בנושא עידן פלוס הבהיר מקדסי כי המהלך צפוי לחסוך כ־47 מיליון שקלים לשנה ולאפשר מגוון ערוצים רחב יותר ואיכות שידור גבוהה. בתחום הספורט הסביר כי קיים כשל תחרותי וכי יש להבטיח לציבור גישה חופשית למשחקי נבחרות ואירועים מרכזיים.

אלטשולר: כשלי מידע אינם נפתרים בתחרות

הד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה תמכה ברפורמה הכללית אך הצביעה על פער משמעותי: "שישים אחוז מההצעה נכתבה בממשלה הקודמת. קיימת בעיה אמיתית של א־סימטריה במידע. אי-אפשר לתקן כשל שוק באמצעות תחרות אלא באמצעות סימון תוכן שיווקי, תוכן יציר-מכונה ותוכן תעמולה ובאמצעות פיקוח".

היא ציינה כי רפורמות רבות בעולם שניסו להסתפק בתחרות בלבד נכשלו, והובילו דווקא לריכוז כוח בידי בעלי שליטה ומפרסמים.

הוועדה דורשת רשימת ליקויים מלאה

יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, סיכמה את הדיון בדרישה מפורשת: רשות האסדרה תעביר לוועדה את רשימת הפגמים המלאה שנמצאו בהליך גיבוש ההצעה, ומשרד התקשורת יעביר רשימת תיקונים שביצע בפועל.

לנוכח העמדות הסותרות המעוגנות במסמכים מקצועיים, ולאור העובדה שבתוך יומיים בלבד נחשפו כשלים מהותיים שמעולם לא הוצגו במקשה אחת בפני הציבור, גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש לבחון את הנושא. הדיון על עתיד השידורים בישראל עדיין רחוק מסיום.