הוועדה מתקדמת בחוק הגיוס: חוות דעת חריפה נגד הכללת שירות אזרחי-ביטחוני

דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון חשף שוב את הפערים העמוקים בין צורכי כוח האדם של צה"ל לבין הרצון של גופים אזרחיים־ביטחוניים להיכלל במסגרת החוק. חוות דעת משפטית שהוצגה לחברי הוועדה קבעה כי בשלב זה לא ניתן לכלול בחוק את חלופת השירות האזרחי־ביטחוני, בעוד נציגי כבאות והצלה (כב"ה) וזיהוי קרבנות אסון (זק"א) טענו כי תרומתם בשעת חירום מחייבת את שילובם במערך השירות.

לפי טיוטת החוק, שירות אזרחי־ביטחוני מוגדר כשירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה (שב"כ ומוסד), במשטרה ובשירות בתי הסוהר, בכל תפקיד. ההצעה קובעת כי עד 10% מהרף המינימלי לשירות השנתי בצה"ל יוכלו להיחשב גם מיוצבים במסלול זה - הגבלה שנועדה לשמור על בכורת השירות הסדיר.

בהשוואה למצב החוקי הקיים, מציעה ההצעה להפחית את גיל הכניסה למסלול מ־21 ל־20, ולנשואים - כבר מגיל 19. חוות הדעת המשפטית מציינת כי כיום ניתן להשתלב בשירות אזרחי־ביטחוני במסלול דו־שנתי של 36 שעות שבועיות בגופי ביטחון והצלה מוכרים.

עמדת הייעוץ המשפטי: פגיעה בשוויון וחוסר מענה לצרכי הביטחון

צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

לפי חוות הדעת המקצועית שהונחה בפני חברי הוועדה, קיימים שני קשיים עיקריים המונעים את הכללת שירות אזרחי־ביטחוני במסלול הגיוס:

* השירות מיועד רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים ולכן פוגע בשוויון.
* השירות קצר משמעותית מהשירות הצבאי, אינו כולל מערך מילואים, ומתבצע מרצון - ולכן אינו מספק מענה לצרכים הביטחוניים הנוכחיים של צה"ל.

היועצים הזכירו גם את פסיקת בג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שקבעה כי עצם פתיחת מסלול אזרחי־ביטחוני לתלמידי ישיבות יוצרת פער מהותי לעומת השירות הצבאי. נוסף לכך הפנו לצורכי הצבא לאחר שבעה באוקטובר - מחסור של כ־12,000 חיילים, מתוכם כ־7,000 לוחמים - ולתהליכי החקיקה המתקדמים להארכת השירות הסדיר ל־36 חודשים.

המסקנה בחוות הדעת הייתה ברורה: בעת הזו, לא ניתן לכלול בחוק את החלופה האזרחית־ביטחונית.

מנכ"ל רשות השירות הלאומי־אזרחי, ראובן פינסקי, דרש לעגן בחוק שלוש נקודות יסוד: סמכות הפוקד, מדידת העמידה ביעדים וההיררכיה מול צה"ל. לדבריו, השירות האזרחי מוכר על-ידי המדינה אך נמצא בעדיפות שנייה - ולכן יש להסדיר בחוק במפורש מתי וכיצד מוסמכת הרשות להפנות מועמדים למסלול.

פינסקי הזהיר כי נוסח החוק הנוכחי למעשה סוגר את המסלול החברתי, ומותיר אפשרות לשירות אזרחי רק אם הפוקד מפנה מועמד ספציפי. "אם לא תוסדר סמכות הפוקד, גיוס בני 18 לשירות אזרחי ייחסם", אמר.

נציגת משאבי האנוש במערך כבאות והצלה הציגה עמדה נחרצת: הכבאות היא חלק מהמערך הביטחוני בפועל, גם בעזה וגם בצפון. לדבריה: "לוחמי האש החרדים הם חלק מובנה בתוך המערך הלוחם. הם לא בגדר 'נחמד שיהיה'. כל לוחם כזה ממלא תפקיד קריטי".

בכב"ה מבקשים להיכלל במפורש בהסדרי החוק, בטענה שהדבר חיוני בזמן חירום וברצף אירועים ביטחוניים.

זק"א: "95% מהניצולים - בזכות אזרחים ראשונים בזירה"

נציג זק"א דיבר על שני תרחישים מרכזיים: התקפות טילים על בתים ואסונות המוניים. לדבריו, יש לראות בארגון גוף ביטחוני לכל דבר ולהכשיר את בני הציבור החרדי כ"רובאי חילוץ בסיסי", משום שהם יהיו הראשונים בזירה בזמן אמת. "95% מהניצולים ניצלים על-ידי אזרחים שנמצאים במקום", אמר, והוסיף כי לזק"א קיימת תוכנית שירות מסודרת לשנתיים והיערכות לקליטת מסות כוח אדם.

רח"ט תומכ"א בצה"ל, תא"ל שי טייב, הציג את עמדת הצבא: היעד המרכזי הוא תוספת לוחמים לצורך הקמת חטיבות חדשות ושמירה על גמישות מבצעית. הכללת שירות אזרחי־ביטחוני ביעדי הגיוס אינה מסייעת לכך.

תא"ל טייב הדגיש כי צה"ל הוא הגוף היחיד שקובע מי מתאים ללחימה, על בסיס מנגנון מיון מקצועי ומדורג. הוא הוסיף כי הצבא ערוך לשירות נשים ולשילוב דתיים, לרבות פתרונות ייעודיים, ודחה את הטענה שצה"ל אינו ערוך לקליטת חרדים.