חנינה

עו"ד איל רוזובסקי הכין בשנת 2019 חוות דעת לבקשתו של איש העסקים מוטי סנדר, מקורבו של הנשיא יצחק הרצוג, בנוגע למתן חנינה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חוות הדעת פורסמה (9.12.25) בחדשות 12, לאחר שבסוף השבוע חשף העיתונאי בן כספית את קיומה.

רוזובסקי, שותף במשרד מיתר, הוא מבכירי הליטיגטורים בישראל, כולל בתחום הצווארון הלבן. חוות הדעת נכתבה ערב בחירתו של הרצוג לנשיא המדינה. לשכתו של הרצוג הכחישה הערב כל קשר לחוות הדעת וכל רמז להבנה כלשהי בינו לבין נתניהו על חנינה אפשרית.

כתב האישום נגד נתניהו הוגש בינואר 2020,

חשיפה: מקורבי הנשיא יצחק הרצוג גיבשו חוות דעת משפטית סודית בעבורו, שנועדה לאפשר חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו טרם הגשת כתב האישום נגדו. לפי מקורבו לשעבר של הרצוג, כבר אז התקיימה בין הצדדים הבנה סביב האפשרות לחנינה - עוד בזמן המרוץ לנשיאות. בבית הנשיא הכחישו את הדברים: "מעולם לא הייתה הסכמה, הבנה או הכרה בין הנשיא לראש הממשלה".

לצורך מתן חנינה מוקדמת במקרה פוליטי נחוצים בפועל הסכמה ושיתוף פעולה
של הגורמים המשפטיים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה. החלטת הנשיא חייבת להיות
נחרצת. ההכרעה הסופית תהיה בידי בג"ץ. למרות האמור בחוק ואף שאין מגבלות
פורמליות על הנשיא, ההכרעה תעבור בוודאות לבג"ץ שהחלטותיו הן בדרך כלל בבחינת
נעלם התלוי בין היתר בהרכב שידון בעתירות. עם זאת, צפוי שהרכב סביר יאשר החלטה
ברורה של הנשיא אם תעשה בהמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה.
שאלת החפות לאחר חנינה אינה ברורה מבחינה משפטית )הכף נוטה לחומרה(,
אך ההתייחסות הציבורית -פוליטית היא הקובעת. נוסח החנינה ונוסח תמיכת היועמ"ש
חשובים הן לצורך המשפטי והן לצורך הציבורי-פוליטי.

בשנת 2019, רגע לפני שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הכריז על כתב האישום נגד ראש הממשלה, שימש הרצוג כיו"ר הסוכנות היהודית ופניו כבר היו לנשיאות. באותה עת הוא פנה גם לנשיא המכהן ראובן ריבלין וגם לנתניהו בניסיון להתניע מתווה שלפיו נתניהו יקבל חנינה - בתמורה לפרישה מהחיים הפוליטיים.

המגעים נוהלו אז בידי מקורבו של הרצוג, איש העסקים מוטי סנדר, שהזמין חוות דעת משפטית מהעו"ד הבכיר איל רוזובסקי. חוות הדעת נועדה להכשיר משפטית את בקשת החנינה שתיבחן אצל הרצוג. בסופו של דבר היוזמה לא יצאה לפועל וכתב האישום הוגש כמתוכנן.

שנתיים לאחר מכן, ב-2021, נבחר הרצוג לנשיאה ה-11 של מדינת ישראל. כבר אז הופיעו שאלות במערכת הפוליטית מדוע הליכוד לא מציב מועמד מטעמו מולו. הצעת חברי ליכוד להריץ את מרים פרץ, כלת פרס ישראל, לא זכתה לתמיכתו של נתניהו - והמרוץ הוכרע כידוע לטובתו של הרצוג.

החשש הוא שתמיכתו של הרצוג ביוזמת החנינה לנתניהו, עוד אז בזמן המרוץ לנשיאות נועדה להכין את הקרקע לדיל - תמיכה לנשיאות תמורת תמיכה בחנינה.

מבית הנשיא נמסר בתגובה: מעולם לא הייתה הסכמה, הבנה או הכרה בין הנשיא יצחק הרצוג לראש הממשלה בנימין נתניהו הקושרת בין כהונתו של הרצוג לענייניו המשפטיים של נתניהו - לרבות חנינה - לא במפורש, לא באות ולא ברמז. כל המעז לטעון אחרת עושה שקר בנפשו ובלשונו, ומסתכן בתביעת דיבה.

לעניין חוות הדעת המדוברת - מדובר בשקר מוחלט וממוחזר של אדם בשם מוטי סנדר שלא היה לו תפקיד בקמפיין לנשיאות כלל. כפי שכבר פורסם שוב ושוב, חוות הדעת היא יוזמה פרטית של מר סנדר, ובפרסומים אף נקבע נקבע שלנשיא אין קשר לחוות הדעת. מר סנדר ככל הנראה ביקש את חוות הדעת אחרי ששנים ניסה לדחוף לעסקת טיעון וחנינה לראש הממשלה נתניהו. יובהר כי נשיא המדינה יצחק הרצוג לא ראה את חוות הדעת הזאת, וגילה עליה רק לאחר שנים כשפורסמה באמצעי התקשורת.

עוד יודגש כי נשיא המדינה נבחר לתפקידו ברוב חסר תקדים, לאחר שקיבל תמיכה רחבה מכל סיעות הבית ולא היה צריך את תמיכתו של נתניהו או מי מטעמו.

כפי שנמסר בשבוע שעבר, בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו תיבחן ככל בקשה חנינה, ותיקח עוד שבועות ארוכים. בחינתה נמצאת כעת בידי גורמי המקצוע במשרד המשפטים.