במשך עשרות שנים נדרשו הצוערים בווסט פוינט לקרוא את ספרו של מייקל וולצר "Just and Unjust Wars", כמבוא למה שבית הספר לקצינים כינה "ההיבטים האתיים והמוסריים של לוחמה". שר ההגנה, פיט הגסת', אינו בוגר ווסט פוינט, אך הוא כתב רבות על האתיקה של המלחמה – ובכיוון הפוך משל וולצר. הוא יצא נגד "השטויות של החוק הבינלאומי והטירוף של כללי הקרב", וסיכם: "למי אכפת מה חושבות ארצות אחרות?"
גישת ה"למי אכפת" של הגסת' נבחנת כאשר הקונגרס בודק מה אירע בתחילת ספטמבר, כותב דייוויד איגנציוס, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. ארה"ב תקפה סירה מוונצואלה שלפי הנטען הובילה סמים, והאדמירל פרנק ברדלי הורה לתקוף שוב ולהרוג שניים מהניצולים. האם ברדלי מילא פקודה של הגסת', והאם הייתה זו פקודה חוקית? האם מדובר בפשע מלחמה של הרג אזרחים חסרי ישע, או בחיסול מוצדק של מי שעלולים היו לשוב ולסחור בסמים? האם מדובר במלחמה חוקית נגד "נרקו-טרוריסטים" או ברצח?
בראדלי העיד בדלתיים סגורות ולא ידוע מה ענה. אבל החקירה הדו-מפלגתית בקונגרס היא סימן בריא להטלת אחריות של הפנטגון בראשות הגסת'. אחרי 11 חודשים בהם נראה היה ש"הכל הולך", האזרחים והחיילים צריכים לחשוב כעת ביתר זהירות מה מהווה פקודה חוקית, והאם יעמדו בפני תוצאות משמעותיות אם יפעלו בלא סמכות מתאימה.
הגסת' בנה את הקריירה שלו בין היתר על יציאה נגד חוקי המלחמה. הוא מייחס את גישתו לנסיונו בעירק ב-2005, ואומר ששם הגיע למסקנה ש"אם אתה רואה אויב שעלול להוות סכנה, אתה מחסל אותו". כשר ההגנה, הוא ממשיך להתנגד להטלת אחריות על פשעי מלחמה לכאורה. באוקטובר הוא הורה להעניק 20 עיטורים לחיילים שהשתתפו ב-1890 בטבח של 300 אינדיאנים, ובהם נשים וילדים.
דוגמאות בולטות להתנהגות הפוכה
צילום: טבח סאנד קריק, קולורדו, 1864הלוואי שהגסת' היה יוצא דופן, מעיר איגנציוס; אבל בעוד הרוב המכריע של החיילים האמריקנים מתנהגים בצורה מכובדת, יש דוגמאות בולטות להתנהגות הפוכה. חיילים אמריקנים התעללו בשבויים עירקים בכלא אבו-גריב ואף תיעדו את מעשיהם. בשנת 1968 טבחו קודמיהם 347 בני אדם, רובם נשים וילדים, בכפר מיי-ליי בווייטנאם. בשני המקרים, לא הוטלה אחריות של ממש על המפקדים.
לעיתים שילמו את המחיר דווקא מי שדיווחו על פשעים. הגסת' שכנע את הנשיא דונלד טראמפ לחון את חייל הצי אדי גלאגר שהורשע ברצח איש דאעש שבוי; אנשי הקומנדו שהעידו נגדו נאלצו לפרוש. כאשר חיילים רצחו 230 אינדיאנים – רובם נשים, ילדים וזקנים – בקולורדו בשנת 1864, לא הועמד לדין מפקד הכוח, קולונל ג'ון שיווינגטון. קפטן סילס סול, שמנע מחייליו להשתתף בטבח ומחה עליו, נרצח שנה מאוחר יותר.
ההיסטוריה של הלוחמה היא בחלקה סיפורה של ברבריות ההריגה והנסיונות להגביל אותה, מציין איגנציוס. וולצר מסביר שאבירים אנגלים סירבו להרוג את שבוייהם בשנת 1415, בין היתר בשל ההשלכה השלילית עליהם. ארווין רומל הפר את הוראתו של אדולף היטלר לירות בשבויים. חייל גרמני שנהג באותה צורה הואשם בבגידה והוצא להורג.
הצוערים בווסט פוינט לומדים את וולצר משום שלארה"ב יש מסורת של התנהגות מכובדת וחוקית בקרב. אבל מלחמתו של טראמפ נגד מבריחי הסמים מזכירה שחוקי המלחמה עשויים להפוך למעורפלים, וכמה קל למצוא הצדקות למעשים מפוקפקים. ארה"ב הטביעה עד כה 23 סירות והרגה 87 בני אדם; נחמה פורתא היא, שכעת הפנטגון של הגסת' צריך לתת דין וחשבון – ושזוהי תזכורת מדוע לוחמים צריכים חוקים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה