הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים דנה השבוע בבקשת התאחדות חקלאי ישראל להאריך את תוקף אשרות השהייה של עובדים זרים ותיקים בענף החקלאות מעבר למגבלת 63 החודשים, בטענה שהוותיקים הם הכוח המוביל של הייצור החקלאי — ובלא הארכת שהותם, חלק מהמגדלים יתקשו להתאושש מתקופת המלחמה.
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה אמרה כי העובדים הזרים שהמשיכו לעבוד בשנתיים האחרונות למרות עזיבת חלק ממדינות מוצאם, הוכיחו נאמנות ומקצועיות. לדבריה, הארכת האשרות תבטיח יציבות ותפוקה גבוהה יותר במטעים.
ח"כ יעל רון בן-משה (כחול לבן) הצביעה על פערי איכות: לדבריה, החקלאים משלמים על חוסר הניסיון של העובדים החדשים, בעוד העובדים הוותיקים כמעט ואינם נוטשים את המטעים.
צילום: [צילום: דוברות הכנסת]מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא אמר שהשאיפה היא שכל חקלאי יקבל את כוח האדם הדרוש לייצור, והדגיש כי המדפים מלאים בתוצרת חקלאית בזכות חקלאים חרוצים ועובדים זרים מסורים. לביא הביע תמיכה בהארכת האשרות עד שבע שנים, אך הדגיש כי בסיום האשרה יש להבטיח שהעובדים ישובו למדינותיהם. הוא ציין כי סרי-לנקה ומלוואי מעוניינות לשלוח עובדים בשל השכר הגבוה, אך ממתינות לתום המלחמה.
אלי יפרח ממשרד החוץ ציין כי כמה ממשלות ביקשו שעמיהן לא יועסקו באזורי לחימה, וכי מדינות רבות מתנגדות להבאה פרטית ומעדיפות הסדרים בין־מדינתיים בלבד.
רשות האוכלוסין: 50 אלף עובדים - ודיון על השתקעות
משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מסר כי ערב המלחמה הועסקו בישראל 30 אלף עובדים זרים בענף, אך שליש נטשו בשבועות הראשונים. כיום מועסקים כ־50 אלף. לדבריו, עקב המלחמה אושרה שהייה בשנה השישית והשביעית, ובמקביל יש אלפי מועמדים ממתינים.
נקש התריע מפני כ־8,000 עובדים לא חוקיים בענף ו־37 אלף עובדים לא חוקיים בישראל בכלל. הוא ציין כי 12 אלף עובדים חזרו לארץ בשנה האחרונה במסגרת מתווה גיוס ייעודי לשלוש שנים עם אפשרות לשנה רביעית.
התאחדות החקלאים: יש כוח אדם - צריך לשמר את המיומנות
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן אמר כי כיום אין מחסור בידיים עובדות בחקלאות, וכי חל מהפך במדיניות. לטענתו, השלב הבא הוא שימור ידע וניסיון: הוא ביקש להאריך את שהות העובדים ל־8 שנים, והציע מודל דיפרנציאלי: לחקלאים עם עד 5 עובדים - הארכה ל־8 שנים; לחקלאים עם עד 15 עובדים - הארכת שהות של עד שליש מהעובדים ל־8 שנים.
דורון לבנה הוסיף כי מי שנשאר לעבוד בתקופת המלחמה ראוי להכרת תודה, בעוד שמעון מזרחי, חקלאי, התריע כי אם לא תאושר הארכת האשרות, ייאלץ להחליף 80% מהעובדים בשנה הבאה.
ענף הקנביס מזהיר: החוות נסגרות
מיכאל ספיבק מטעם התאחדות התעשיינים ציין כי ענף הקנביס הוחרג מקבלת עובדים זרים, והחוות נסמכות על כוח אדם מקומי שאינו מספיק. לדבריו, רק אתמול נסגרו שתי חוות לגידול קנביס רפואי.
ירון בלחסן, מזכיר ארגון מגדלי הפירות, תיאר כיצד המטע שלו נמצא בכינון ישיר של החיזבאללה וכי בלעדי העובדים הזרים שנשארו לצדו במלחמה לא היה מצליח לשרוד.
מקסים, חקלאי ממושב עמיעוז, סיפר כי בתחילת המלחמה כל עובדיו נטשו, אך כיום הוא מפעיל 37 עובדים שחזרו לסבב נוסף — ומדגיש שעובדים חדשים היו מכפילים את העלויות.
יוני דמרי ממושב גלעד סיפר על חקלאית הדוחה טיפולים כימותרפיים עד למציאת מחליפים, והסביר את חשיבות החפיפה בין ותיקים לחדשים: מה שעובד ותיק מעביר בשבועיים, אני לא מצליח ללמד בשנה.
עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין הציע מודל מרתיע: עובד המבקש לעבור למעסיק אחר יחויב לשוב למדינת מוצאו ולפתוח תהליך חדש. לדבריו, זה יאזן בין זכויות העובד לבין זכויות המעסיק ויצמצם נטישות מיד עם ההגעה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה