אולמרט הציג בממשלה תוכנית אלטרנטיבית למדיניות נתניהו

מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, הציג (יום א', 1.8.04) בממשלה תוכנית אלטרנטיבית למדיניות המקרו של הממשלה לנושא הכלכלי, הכוללת גם היבטים חברתיים.

באוצר הגיבו בזילזול לתוכניתו של אולמרט, וטענו כי לעקרונות ולנתונים המפורטים בתוכנית "אין כל שחר", במה שמסתמן כעוד סיבוב קרבות בין מ"מ ראש הממשלה, לשר האוצר בנימין נתניהו.

הנחת העבודה של אולמרט, המהווה לדעתו בסיס לתוכניתו, היא קיומו של אופק מדיני שהוא תנאי הכרחי לצמיחה ולשיפור רמת החיים של כלל אזרחי המדינה.

לדברי אולמרט, קיומו של אופק מדיני יעודד יציבות, יפחית את דימוייה של מדינת ישראל כמדינה מסוכנת בעיני משקיעים זרים ומקומיים, מחליש התנגדויות ופעילות דיפלומטית עוינת בעולם.

אולמרט פורס בתוכניתו מספר יעדים העיקריים לעבודת הממשלה לטווח הארוך, ובהם שמירה על כושר התחרות של ישראל בעידן הכלכלה הגלובלית, סגירת הפערים החברתיים, ומתן עדיפות לירושלים לגליל ולנגב.

לגבי כושר התחרות מציין אולמרט, כי אחריות הממשלה לטיפוח היתרונות היחסיים של המשק הישראלי תבטיח שמירה לאורך זמן על כושר התחרות של ישראל. אולמרט מציין כדוגמאות מוצלחות את עידוד האוניברסיטאות והמכללות להכשרת מהנדסים, פרוייקט החממות הטכנולוגיות והקמת התשתית להקמת תעשיית הון הסיכון בישראל.

אולמרט מונה מספר מפתחות נוספים, כגון יצירת הקשר בין תפוקות מערכות ההשכלה לצרכי הכלכלה הגלובלית, עידוד ההשקעות בביוטכנולוגיה ובננוטכנולוגיה, הפחתת עלות המו"פ לסקטור העסקי, עידוד ההשקעות הזרות בישראל (יבוא הון ופתיחת צינורות שיווק), עידוד הייצור, היצוא והחדשנות.

בנושא סגירת הפערים החברתיים טוען אולמרט, כי יש לחזק את החוסן הלאומי על-ידי הידוק הלכידות החברתית אשר יתרום לצמיחה. אחד הכלים המרכזיים לצמצום פערים לטענתו היא מתן תעסוקה לכל אזרח המאפשרת קיום בכבוד.

זאת ועוד על הממשלה כך טוען אולמרט, מוטלת אחריות למתן הזדמנות שווה לעבודה הוגנת, וזאת על-ידי האצת תהליכים ליצירת משרות במשק, שימור משרות, הגמשת שוק העבודה, הסרת חסמי תעסוקה, השוואת הזדמנויות בין אזורים ואוכלוסיות, מתן עדיפות לפריפריה החברתית (עולים, חרדים ומיעוטים) ולפריפריה הגיאוגרפית.

אחד הסעיפים המעניינים בתוכנית אולמרט הוא הסעיף העוסק במתן עדיפות לירושלים לגליל ולנגב. אולמרט קובע כי "ירושלים בסכנה וכי אנו הולכים ומאבדים את הגליל והנגב". כדי להתמודד עם הבעייה מציע אולמרט להנהיג תוכנית חירום לאומית חמש-שנתית, שתהיה מונחית במדדי תוצאה בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, הפיתוח והתשתיות, השיכון והאיכלוס, ההשקעות בתעשייה והתעסוקה, שרותי הבריאות והרווחה ובתחום חיזוק השלטון המקומי.

מ"מ ראש הממשלה ממשיך ומציע מתכונת חדשה לעבודת הממשלה לאישור תקציב המדינה שבמרכזה מעבר לתקציב דו-שנתי: 2006-2005.

לטענת אולמרט, תהליך בניית אומדן ההכנסות (הכנסות ממיסים כנגזרת של התפתחות התוצר, ממענקים, מתמלוגים, מדיבידנדים ומהפרטות) נעשה במשרד האוצר ואינו שקוף בפני השרים והמשרדים.
כך גם לא תהליך קבלת ההחלטות שאינו שקוף אף הוא בפני השרים והמשרדים.

לטענת אולמרט היעדר שקיפות "עלול להוות תמריץ לשימוש מניפולטיבי בנתונים". כך למשל טוען אולמרט, עשויים להיות סעיפים תקציביים בלתי מנוצלים או בעלי ניצול חלקי אבל קיומם גוזר קיצוצים כואבים על-מנת לעמוד ביעדים הפיסקליים.

"טעויות" כגון אלה בגיבוש אומדן ההכנסות וההוצאות ביחד עם קביעת יעדים פיסקליים קשיחים (גירעון, יעד גידול בהוצאה הממשלתית) עלולות להביא את הממשלה, לדעת אולמרט להחליט על קיצוצים כואבים ועל שיבוש סדרי עדיפויות אמיתיים מתוך צורך שאולי לא קיים.

לסיכום תוכניתו מציע אולמרט לדחות את אישור התקציב על-ידי הממשלה עד לסיום הליך השקיפות, ולהקים ועדת שרים לענייני תקציב המדינה בראשות שר האוצר. כמו כן הוא מציע שמשרד האוצר יציג בפני פורום המנהלים הכלליים ונציגי בנק ישראל ניתוח המפרט תחזית מול ביצוע של סעיפי תקציב 2003 ו-2004, הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, כולל פירוט יתרות תקציב שהועברו ושלא הועברו לשימוש בשנה העוקבת.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה על תוכניתו של אולמרט, כי "הצעתו של שר התמ"ת, אהוד אולמרט, אינה תוכנית כלכלית חלופית אלא שלל הצעות הנוגעות בעידוד התעסוקה בלבד, ומשמעותן דרישות לתוספות תקציב למשרדו ומכאן הדרך לפריצת מסגרת התקציב קצרה.

עוד טוענים באוצר, כי למרבית הטענות שהשמיע השר אולמרט אין כל שחר, לא לגבי המספרים שהציג ולא לגבי האומדנים (כך למשל 1% צמיחה לא מביא אוטומטית, לגידול של 1.7% בהכנסות, כפי שטען). "משרד האוצר אינו מטה את האומדנים, לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה, אלא מתמודד עם המציאות כפי שהיא, וכל תהליך הצגת התקציב ואומדני ההוצאות והכנסות הם שקופים לחלוטין. כל ההחלטות על הפחתות מיסים במהלך השנה אושרו על-ידי הממשלה, ואנו מניחים שאם היו לשר אולמרט שאלות לגבי האומדנים, היה טורח ושואל בעת אישור ההחלטות ולא בדיעבד", מוסיפה וקובעת תגובתו החריפה של משרד האוצר.

זאת ועוד, באוצר מציינים באשר לדרישתו של אולמרט שהממשלה תקבע יעד תעסוקה, כי "מדובר במהלך מלאכותי שיביא שוב למתן סובסידיות למפעלים כושלים ללא הצדקה כלכלית".

"הדרך הנכונה להגדיל את מספר מקומות העבודה היא באמצעות צעדי עידוד והורדות מיסים לעובדים ולמעסיקים. אלה הם בדיוק הצעדים הכלולים בתוכנית הכלכלית שתוגש לממשלה בעוד שבועיים", סיכמו באוצר.