למרות התנגדות היועמ"שית: הוועדה המיוחדת לחוק השידורים יוצאת לדרך

ועדת הכנסת אישרה (1.12.25) ברוב של שמונה מול חמישה את הקמת הוועדה המיוחדת שתדון בהצעת חוק התקשורת (שידורים). הדיון, שנמשך באווירה מתוחה, חשף פער עמוק בין היועמ"שית לכנסת לבין עמדת הקואליציה, והעלה חשש מפני פגם מהותי בהליך החקיקה.

הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן תמנה 13 חברים — שבעה מהקואליציה ושישה מהאופוזיציה. בחוות דעת שפרסמה היועמ"שית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, נטען כי ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, בהתאם לעקרונות התקנון והנוהג הפרלמנטרי. חרף זאת, ועדת הכנסת בחרה לאשר את המהלך.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, הסביר בדיון כי נבחנו חלופות כגון ועדה משותפת או ועדת משנה, אך לדבריו: "ניסיתי לא להגיע למצב הזה לצערי אך לא הצלחתי". עוד הוסיף: "כפי שקבעתי את הנוהל המצריך את אישור יו"ר הוועדה המוסמכת ואת אישור היועמ"שית, יש לי גם את הסמכות לחרוג מהנוהל הזה".

עמדת ועדת הכלכלה והאופוזיציה

ח"כ דוד ביטן (ליכוד), יו"ר ועדת הכלכלה, מתח ביקורת חריפה על המהלך. לדבריו: "לצערי אני נמצא בצומת דרכים שאני צריך להגן על הכנסת מפני ממשלה בפגיעה בסמכויות הכנסת ובמעמד שלה. הממשלה טוענת שביהמ"ש העליון לוקח סמכויות לממשלה ומה היא עושה? אותו דבר לכנסת". ביטן הדגיש כי המליאה כבר קבעה במפורש את ועדת הכלכלה כוועדה המוסמכת, וציין: "הצעה של 110 עמודים... ביקשתי מצוות הוועדה לקבוע לו"ז כדי לדון בחוק הזה. אם אותם גופים מקצועיים יעבדו מול הוועדה המיוחדת — איך תתפקד ועדת הכלכלה?".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) טענה כי הקמת הוועדה היא עקיפה ברורה של ועדת הכלכלה: "9 חוקים משמעותיים עברו בתחומי התקשורת בוועדת הכלכלה בשנים האחרונות. ועכשיו נשאלת השאלה מה נשתנה? למה מנסה השר לעקוף את הוועדה בהצעת חוק מקיפה שמשנה סדרי עולם? כי יו"ר הוועדה העז להביע את מורת רוחו מדברים שפוגעים בחופש הביטוי".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) התריע מפני פגם חוקתי: "הקמת הוועדה הזאת תביא לפסילות חוקתית של החוק הזה. הדברים נאמרו בחוות הדעת של היועמ"שית ונאמרו על ידנו כאן. וכשהחוק יפסל אתם תאשימו את בג"ץ. הכתובת על הקיר".

עמדת הקואליציה

מנגד, ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) טענה כי התקנון עצמו אינו מעניק לוועדת הכלכלה סמכות פורמלית בתחום השידורים: "סעיף 100 לתקנון הכנסת מתייחס לתחומי האחריות של ועדת הכלכלה. ואם כבר, המילה היחידה שמזכירה תקשורת היא שידור — והיא דווקא בהקשר של ועדת החינוך. יש נוהג, אבל יש תקנון שמחייב את כולנו".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוסיף כי גם אם היועמ"שית מציגה טענה מקצועית, אין בכך כדי לקבוע פגם: "היועמ"שית צודקת בטיעונים שלה מה דרך המלך לגבי סמכויות הוועדה — אבל אין קשר בין זה לבין פגם בהליך החקיקה, זאת הרחקת לכת. לוועדת הכנסת יש סמכות לקבל החלטות לפי שיקולים שונים, גם שיקולים פוליטיים, זה לגיטימי וזה חלק מהחיים הפוליטיים". עוד טען כי התערבות היועמ"שית גוררת את הכנסת ל"ג'ונגל של הקרב בין הרשויות".

עמדת היועמ"שית: פגם בהליך ופגיעה בכנסת

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הציגה עמדה תקיפה ומתמשכת נגד המהלך. לדבריה: "תחום הסמכויות של הוועדה שתקום הוא רק להצעת החוק הממשלתית. הפגם כרגע בהקמת הוועדה בשם הפגיעה בכנסת, סמכויות הוועדות וסמכויות הפיקוח".

אפיק הדגישה כי הדחיפות שבה מבקש שר התקשורת להעביר את החוק אינה מצדיקה עקיפת נוהלי החקיקה: "כשיש לממשלה תקופה ארוכה להכין הצעה — לא ייתכן שהכנסת תעביר אותה במהירות. את הצעת החוק הזאת הכינו במשך שנתיים וחצי".

עוד אמרה כי חריגה מהנוהל אינה עניין של שיקול יו"ר הוועדה בלבד: "נאמר בדיון שמכיוון שהיו"ר הוא שקובע את הכללים, הוא זה שיכול לחרוג מהם — וזה לא מדויק. יש התנהלות שנהוגה בכנסת הזאת במשך שנים, וחריגה מההתנהלות הזאת מצריכה הסבר".