הנציב: לא נמצאה התנהלות פסולה של הרשמת - חרף היעדר פרוטוקול מלא

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה תלונה חריפה שהגיש אזרח נגד רשמת בבית המשפט לתביעות קטנות, וקבע כי חרף תקלות בהקלדת הדיון והיעדר פרוטוקול מסודר - לא נמצאה אצל הרשמת התנהלות פוגענית או פסולה. זאת על-אף תחושת המתלונן כי נדחק להסכמה לפשרה.

המתלונן, שתבע חברת תעופה, טען כי הרשמת גילתה כלפיו יחס ספקני, התעלמה מראיות שהציג, הפעילה עליו לחץ להסכים לפשרה ואף ציינה שהממונים עליה כועסים כאשר דיונים נמשכים יותר מהזמן המוקצה. לדבריו, הוא חש כי הופעל עליו לחץ כבד, עד כדי כך שאמר לה שהוא חש במצב של "אקדח לרקה".

הוא הוסיף כי יצא מהדיון בתחושת השפלה, ופגיעה באמון הציבור בבית המשפט, במיוחד כשהמדובר לטענתו במאבק של אזרח קטן מול חברת תעופה גדולה.

הרשמת דחתה את הטענות במלואן. בתגובתה ציינה כי הדיון נמשך למעלה משעה ורבע, הרבה מעבר לזמן שנקבע, וכי חלקים ממנו התקיימו ללא קלדנית בשל תקלה שאינה בשליטתה. לדבריה, הצדדים הסכימו מראש שהרשמת תסכם את הדברים בקיצור, וכי הדיון התקיים בהתאם להסכמה זו.

עוד טענה כי הצעת הפשרה שהציגה נועדה לסייע למתלונן, והבהירה בפניו כי אין חובה לקבלה וכי ניתן לקבל פסק דין מנומק. לטענתה, הדיון היה מורכב, לווה בהפרעות מצד המתלונן ומצד תקלה טכנית, והיא נדרשה להשקיע מאמץ מיוחד כדי לנהל אותו בצורה מכבדת ויעילה.

היא הודתה כי הערתה בעניין משך הדיון אינה מוצלחת בדיעבד, אך הבהירה שנאמרה בהקשר ענייני של ניהול זמן ושלא כפי שהוצגה בתלונה.

מסקנות הנציב

הנציב קבע כי עיקר הכשל טמון בהיעדרו של פרוטוקול מלא - תוצאה של שילוב בין היעדר קלדנית ותקלה טכנית. עם זאת, נקבע במפורש שאין לייחס את התקלה לרשמת, שפעלה באילוץ אך מתוך מחויבות לצדדים ומתוך רצון לאפשר קיום דיון למרות המגבלות שנוצרו.

באשר לטענות המהותיות:

* לגבי יחס ספקני - הנציב קבע שאין פסול בבירור נוקב מצד היושב בדין וכי מותר ואף חובה להעלות שאלות מהותיות.
* לגבי התעלמות מראיות - נקבע כי הרשמת בחנה את הראיות לגופן ואפשרה למתלונן להציגן.
* לגבי לחץ לפשרה - נקבע כי הרשמת פעלה לפי המקובל, הסבירה את חלופות ההכרעה ואת המשמעות האפשרית של חיוב בהוצאות, ומדובר בתחושה סובייקטיבית של המתלונן.
* לגבי הערות לא ענייניות - הנציב קיבל את הסבריה של הרשמת והסתפק בקביעה כי ייתכן שההערה הייתה בלתי מוצלחת.

בסיכומו של דבר קבע הנציב כי הרשמת ניהלה את הדיון באופן מכבד ולא פגעה בזכותו של המתלונן להליך הוגן. עם זאת, הוא הפנה ביקורת למזכירות בית המשפט על התקלה שנוצרה בניהול הפרוטוקול.

הנציב הוסיף כי על היושבים בדין לוודא דיון יעיל וממוקד, ולשקול האם יש יתרון ממשי בהשקעת זמן רב על ניסיון נוסף לפשרה במקום כתיבת פסק דין קצר.