העליון: פער רב ומטריד, לשון המעטה, בין ראשית תיק פישר לבין סופו

רביב דרוקר ישדר בתוכנית "המקור" בערוץ 13 קטעים חזותיים מחקירותיהם של ערן מלכה וע"י במחלקה לחקירות שוטרים בפרשת רונאל פישר. שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, דחה (24.11.25) את ערעורו של מלכה על החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, בפניו מתנהל התיק.

מלכה היה רב-פקד ביחידה להב 433, הודה בקבלת שוחד בפרשה וריצה חמש מתוך שבע שנות המאסר שנגזרו עליו. ע"י הייתה העוזרת האישית של פישר במשרד עורכי הדין שלו, עדת מדינה בתיק ושמה אסור בפרסום. פישר הודה במסגרת הסדר טיעון בשלושה מבין 13 סעיפי האישום נגדו והתיק נמצא בשלב הטיעונים לעונש. נמשכים ההליכים נגד פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, רות דוד; הקבלן יאיר ביטון; ושי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל. "אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בין ראשיתו של התיק לאחריתו - קיים פער רב ומטריד, לשון המעטה", אומר כבוב.

דרוקר ביקש אישור לשדר את כל התיעוד החזותי מהחקירה במח"ש, אך בעקבות הערותיו של סובל צמצם את הבקשה לשמונה קטעים מחקירתו של מלכה ושבעה קטעים מחקירתה של ע"י. מלכה, פישר, דוד, ביטון וברס התנגדו לבקשה; ע"י הסכימה בתנאי שיישמרו פרטיותה ובטחונה; המדינה הותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של סובל, שכאמור קיבל את הבקשה.

מלכה טען בערעורו, כי מלכה התעלם מהפגיעה הקשה בכבודו, פרטיותו ומשפחתו. פישר תמך בעמדתו של מלכה, בעוד המדינה סברה שאין מקום להתערב בהחלטה. כבוב מציג בהרחבה את השיקולים המנוגדים: הפגיעה בחשוד/הנאשם ובסביבתו הקרובה, אל מול אינטרסים ציבוריים שונים. הוא מציין, כי תיעוד חקירה מציג את החשוד/הנאשם ברגעי שפל ומדגיש:

"תפקידן של רשויות אלו - פענוח פשעים לשם הגנה על הציבור הרחב - עשוי לחייב נקיטה באמצעים שונים שעלולים לגרום לנחקר להימצא במצב נפשי מורכב, לשון המעטה. אלא שכך או כך, פרסום תיעוד מחקירתו של אדם עלול להשפילו או לבזותו, לגרום לו למבוכה ניכרת, לפגוע במעמדו הציבורי, ואף לפגוע בבני משפחתו ובסביבתו הקרובה.

"זאת ועוד, כאשר מתבקש לפרסם את התיעוד בחלוף זמן ניכר מהמשפט שהתנהל, הפרסום עלול להחזיר את הנחקר ובני משפחתו לרגעים טראומטיים בחייהם, ולפגוע בניסיונותיהם 'לשים את העבר מאחור' ולהשתקם". כבוב מוסיף: "תיתכן טענה שלפיה לנחקר המצוי בחדר החקירות עומדת ציפייה סבירה לכך שתיעוד חקירתו לא יפורסם ברבים, אלא בהתקיים טעמים כבדי משקל" - מה שעלול לגרום לאפקט מצנן על עדי מדינה. כמו-כן, הפרסום עלול לחשוף שיטות חקירה ולגרום אפקט מצנן על החוקרים. הפרסום גם עלול להשפיע על ההליכים, ואם יהיה חלקי - להטעות את הציבור.

בשיקולים להתיר את הפרסום מציין כבוב, כי לעיתים יש ערך ציבורי רב בהבאת עובדות בצורה ישירה להתרשמות הציבור. הציבור גם יכול להתרשם במישרין מהחוקרים: האם חרגו מן הראוי, האם הקלו עם נחקרים נכבדים והאם הכשילו את החקירה. "האינטרס הציבורי צריך להיות בפרסום התיעוד החזותי או הקולי, לא בעצם קיום החקירה או ההתרחשויות בה", מוסיף כבוב. בית המשפט צריך לתת משקל רב לעמדתו של הנחקר, אך אין לו זכות וטו.

מתי יש יתרון לערכאה המבררת

צילום: כבוב. "חשיבות ציבורית מהמעלה הציבורית" [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

בנושא הנדון, ממשיך כבוב, "החלטת בית המשפט המחוזי מאוזנת, מנומקת ומפורטת היטב". סובל "מכיר היטב את הנסיבות שהובילו להתפתחות התיק באופן שבו הוא התפתח. קביעתו כי בקטעי וידאו מסוימים יש כדי לשפוך אור על מהלך הדברים בתיק, ועל השיקולים שהובילו לכריתת הסדר הטיעון עם פישר - היא קביעה עובדתית המבוססת על היכרות מעמיקה עם חומר הראיות שבתיק; וככזו, קשה עד מאוד להתערב בה בשלב הערעור".

כבוב אומר במישור העקרוני: "בשאלה שעניינה מידת תרומתם היחסית של קטעים ספציפיים מתוך חקירה - דומה שלערכאה המבררת אכן קיים יתרון מובנה, בהכירה את התיק על בוריו, ונוכח יכולתה להבחין בין עיקר וטפל בהקשרו של התיק הספציפי... לעומת זאת, בשאלה הכללית יותר, שעניינה עצם קיומו של אינטרס ציבורי בפרשה שבגדרה מתבקש הפרסום, אין זה הכרחי כי לערכאה המבררת יהיה יתרון מובנה שיצדיק זהירות מיוחדת בבחינת נימוקיה בשלב הערעור. אדרבה - ייתכן שדווקא מי ש'חי ונושם' את התיק, עוסק בו מדי יום ביומו, ייטה להעריך ביתר את חשיבותו הציבורית".

הפגיעה במלכה אינה חורגת מעצם תיאורו כנחקר, ממשיך כבוב, וסובל הורה לטשטש את דמותו בשני קטעים שעלולים לקבוע בכבודו יתר על המידה. רצונו לשים את הפרשה מאחוריו אינה נימוק מספיק, שכן - כפי שכבר נפסק - "עצם בחירתו של כלי תקשורת לנהל דיון ציבורי מחודש בפרשה כלל אינו נתון לשיקול דעתנו במסגרת דיונית זו".

כבוב מוסיף: "קשה, לטעמי, לחלוק על כך שלפנינו עניין בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. היבט ראשון של האינטרס הציבורי עניינו בכך שבפרשה נכללו אישומים חמורים ביותר כלפי גורמים שכיהנו בתפקידים משמעותיים במערכת אכיפת החוק. היבט שני, ועיקרי, עניינו באופן שבו מגיע התיק לסיומו ביחס לפישר, אחרי למעלה מעשור, בהסדר טיעון שבו נמחקו מרבית האישומים שיוחסו לו. סיום זה, כזכור, תואר על-ידי באת-כוח המאשימה עצמה, כקשור ב'קשיים ופגמים' משמעותיים ביותר שהתגלו במהלך ניהול ההליך. קיימת אפוא חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בכך שהציבור יוכל לבחון את התנהלות מערכת אכיפת החוק בפרשה זו".

הנשיא יצחק עמית והשופטת רות רונן הסכימו עם כבוב. את מלכה ייצגה עו"ד ימימה אברמוביץ; את דרוקר ייצג עו"ד יונתן ברמן; את המדינה ייצגה עו"ד מיכל בלומנטל; את פישר ייצג עו"ד אלי פרי; את ברס ייצגה עו"ד גליה כהן; ואת ע"י - עו"ד רועי בלכר.