העליון: לא נפל פגם בטיפול בחומר הפגסוס נגד יניב זגורי ואנשיו

שופט בית המשפט העליון, יחיאל כשר, מאמץ (24.11.25) את מסקנת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפיה המדינה טיפלה כיאות במידע שהפיקה המשטרה שלא כדין באמצעות הרוגלה פגסוס במסגרת החקירה נגד העבריין יניב זגורי ואנשי ארגון הפשע בראשותו. כשר דחה את ערעורם של זגורי ושלושה מאנשיו על החלטת המחוזי, אשר סירב לעכב את פסק הדין בתיק עד לבחינת השימוש החורג ברוגלה של חברת NSO.

זגורי ואנשיו מואשמים בעבירות רצח ועבירות אלימות חמורות נוספות, והשופטים נתן זלוצ'ובר, דינה כהן ודניאל בן-טולילה יפרסמו את פסק הדין בעוד שבועיים. בחודש אוגוסט הודיעה הפרקליטות לסניגורים, כי במסגרת בדיקת פרשת פגסוס, התגלה שהמשטרה "חדרה בפועל למכשירים סלולריים של נאשמים ועדים ושאבה מהם נתונים נוספים, לרבות אנשי קשר, פתקים ופרטי מידע אחרים". ההגנה טענה שהמידע שיש לעכב את פסק הדין עד לבחינת המידע שנאסף, ולחלופין - לפסול את הראיות שהושגו תוך חריגה מצווי האזנת הסתר.

בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על כך שהחומר התגלה ונמסר להגנה רק בשלב כה מאוחר, אולם אין המדובר בחומר חקירה ואין בו כדי לסייע להגנת הנאשמים. שופטי המחוזי ציינו, כי צווי האזנת הסתר ניתנו כחוק, וכי "החומר הלא-חוקי (תוצרי החריגות) כלל לא הופק, אלא הושאר ככותרת, המבהירה מהו סוג המידע ונאסף בנפרד מהחומר החוקי" ואיש לא נחשף אליו.

"הגם שהבענו מורת רוח מהתנהלות המדינה בנסיבות העניין, אנו סבורים, כי בהינתן שאת הנעשה אין להשיב, המדינה בדקה ותחקרה את האירוע באופן נרחב, הקפידה על מידור החומרים שנאספו בחריגה מהצווים ועל כך שאיש לא ייחשף אליהם, כך שגם אנשי חטיבת הסייבר נחשפו אליהם ככותרות בלבד", אמרו השופטים.

עוד נקבע, כי "הדרך בה נהגה חטיבת הסייבר כשכבר נאסף, מביאה את המצב קרוב מאוד למצב בו כלל לא נאסף, במובן זה שאם לא נאסף - איש לא יעיין בו, וגם אם נאסף אך מצוי ב'מגירה דיגיטלית' בה לאיש אסור לעיין, המצב דומה - איש לא יעיין בו".

החומר הנוסף לא יסייע להגנה

צילום: כשר. לא נפלה טעות בהחלטת המחוזי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

כשר אומר כי המצע העובדתי תומך במסקנותיו של המחוזי, ולכן "קביעותיו של בית משפט קמא, במישור העובדתי, תואמות את התשובות וההסברים שקיבל בדיון במעמד צד אחד. משאלו הנסיבות, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא". המחוזי עיין בעצמו בחומר הנוסף והגיע למסקנה חד-משמעית שאין בו כדי לסייע להגנת הנאשמים, וכשר תומך במסקנה זו.

כשר מוסיף: "למרות בקשותי המפורשות לעשות כן, לא עלה בידי באי-כוח העוררים, במהלך הדיון שהתקיים בפני, להצביע על פוטנציאל לראיה מזכה בחומר 'הנוסף' המתייחס להאזנות הסתר הרלוונטיות, ולו בדרגה של אפשרות תאורטית סבירה". במצב זה, גובר האינטרס הציבורי העומד בבסיס החיסיון שהטילה המדינה על החומר ואין להסירו לשם הגנת הנאשמים.

הנאשמים טענו, כי יש לאפשר להם לכלול את השימוש ברוגלה בטענתם להגנה מן הצדק ולכן יש להסיר את החיסיון. כשר דוחה זאת מכל וכל: "טענה זו נעדרת כל בסיס משפטי ואף באי-כוח העוררים לא הצביעו על תימוכין לטענתם. ובמילים אחרות: הדין אינו מכיר בחריג גורף הקובע כי משיש בסיס לטענה לפיה נפלה אי-חוקיות בפעילותה של המאשימה, יש להסיר כל חיסיון הנוגע, במישרין או בעקיפין, לאותה אי-חוקיות נטענת".

את הנאשמים ייצגו עוה"ד אביגדור פלדמן, משה יוחאי, לירון אודסר, רועי אטיאס וחיים אוחנה; ואת המדינה - עוה"ד מוחמד סראחנה, שירי רום, רחל אלמקייס וסיגל דהן.