רשת ביג פאשן גלילות פנתה בחודשים האחרונים לבעלי החנויות במתחם בקריאה ברורה: הצטרפו למאבק נגד סגירת המסחר בשבת, כדי שבית המשפט "יראה שיש הרבה עסקים שיכולים להיפגע". מאחורי הפנייה לבית המשפט, שנחזית כמו התארגנות אותנטית של סוחרים מודאגים, נחשף מנגנון מתוזמר היטב: נוסח אחיד שהוכן מראש, שידוך למשרד עורכי דין, וקידום מכוון של הפניות.
מחר (20.11.25) צפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון מכריע בעתירה שהגישו בעל חנות מרמת השרון יחד עם הסתדרות הפועל המזרחי, בדרישה לאכוף את חוקי העזר ולסגור את המסחר בשבת בקניון "ביג פאשן" גלילות. הדיון יתקיים לאחר שההליך התעכב במספר חודשים, בעקבות בקשת רשת ביג לצרף את כלל בעלי העסקים כמשיבים לעתירה. הרשת אף טענה כי אי־צירופם של כלל בעלי העסקים הוא עילה למחיקת העתירה. אלא שבעוד שבמכתבי הטענות נראה שכלל הסוחרים נחלצו חושים והתייצבו לצד העירייה וביג, מסמכים ותכתובות שהגיעו לידי News1 מציירים תמונה אחרת לגמרי: פחות "התקוממות מלמטה", הרבה יותר מהלך יזום ומנוהל מלמעלה.
הטמפלט, הדוא"ל והבחירה במשרד עורכי הדין: כך נבנה "מפגן הכוח"
בהתייחסויות שהועברו אל בית המשפט הציגה קבוצת ביג חזית מרשימה: עשרות בעלי עסקים שהצטרפו כמשיבים, כולם מספרים על פגיעה צפויה בפרנסתם אם שערי המתחם ייסגרו בשבת, עד כדי איום נטישה כביכול מצד בעלי עסקים. אולם מאחורי חלק גדול מרשימת השמות הארוכה התגלה כלי עבודה אחד פשוט - קובץ תבנית שנוסח עבורם מראש.

על-פי המידע שהגיע לידינו, הנהלת הקניון לא הסתפקה בעידוד כללי. הוכן מראש קובץ תשובה סטנדרטי לבית המשפט, כמעט מלא, שסוחר נדרש רק למלא בו את פרטיו. בדיקה טכנית של מסמכי המקור העלתה כי הקובץ נערך, לכאורה, על-ידי היועצת המשפטית של קבוצת ביג, עורכת הדין אפרת מארק. ברוב המקרים, מכתבי התשובה שהוגשו לבית המשפט אכן דומים עד כדי זהות לנוסח שהוכן מראש, מבלי שהדבר הובהר לשופט.
אל המהלך הזה הצטרפה תכתובת דואר אלקטרוני מסודרת, שנשלחה מביג פאשן גלילות לבעלי החנויות לאחר הודעת ואטסאפ מקדימה ממנכ"ל המתחם, בועז דריקס. בדוא"ל פורטה "תוכנית פעולה":
* התוכנית הפצירה בבעלי העסקים להעביר לייצוג המשפטי מטעמם את הקובץ והתצהיר המוכנים שנשלחו אליהם;
* למי שאין ייצוג משפטי, ביג כבר "יצרה קשר" עם משרד עורכי דין שייצג במרוכז את הסוחרים;
* גובה התשלום הוצג כאלפיים וחמש מאות (2,500) שקלים לסוחר, סכום הנחזה כנמוך בהרבה מייצוג פרטי רגיל;
* המסר המרכזי הודגש במפורש: "אנו מעוניינים שיהיו הרבה משיבים לעתירה כדי שבית המשפט יראה שיש הרבה עסקים שיכולים להיפגע... ככל שנהיה כוח בדיון בבית המשפט כך ייטב לכולנו".

במכתב נוסף, שנשלח ב־5 באוגוסט 2025, דריקס פונה ישירות לשוכרים, מפציר בהם להצטרף להליך המשפטי ומזהיר כי סגירת השבת תגרום "נזק משמעותי" לעסקים. כך, צעד אחר צעד, הוסבר לסוחרים לא רק למה כדאי להם להצטרף - אלא גם כיצד בדיוק לעשות זאת.
התוצאה מדברת בעד עצמה: בנוסף לעסקים רבים שהגישו תשובה אחידה כמעט לחלוטין, כ-30 עסקים התאגדו יחד תחת אותו משרד עורכי דין והגישו תשובה משותפת. המשרד שנבחר מציג בפרסומים מטעמו את קבוצת ביג בראש רשימת הלקוחות שלו. עיון בצוות עורכי הדין במשרד מגלה כי עו"ד עדי גאליס תורג'מן, אחותו של מנכ"ל החברה, חי גאליס, נמנית על צוות המשרד. בסך-הכל, כ-60 משיבים נוספים הצטרפו להליך לצד העירייה וביג. כלפי חוץ - "חזית סוחרים רחבה". מאחורי הקלעים - מערך מאורגן של גיוס, ניסוח והכוונה.
עיריית רמת השרון: במקום אכיפה - ניסיון לשינוי החוק
צילום: [צילום: דוברות העירייה]בזמן שביג עסקה בבניית מצג "מפגן הכוח" של הסוחרים, גם עיריית רמת השרון קידמה מהלך משלה. בפרסומיה באינטרנט פנתה העירייה לתושבים וקראה להתארגנות שתצטרף כמשיבים לעתירה. ואכן הוגשה בקשה מטעם 'תושבים ברמת השרון' להצטרף אל העתירה. אף כאן ההצטרפות נראית מתוזמנת וכזו שמעודדת על-ידי המשיבות להליך. בהקשר זה כדאי לספר שאת קבוצת התושבים המבקשים להצטרף מייצג עו"ד עידן סגר - אשר משרדו של בן-זוגו הוא זה שמייצג בהליך את קבוצת ביג.
במקביל, עמלה עירית רמת השרון על חזית אחרת - שינוי בדיעבד של המסגרת המשפטית עצמה. כיום, חוק העזר הנמצא בתוקף אוסר פתיחת בתי עסק בשבת, וחוות דעת משפטית של יועמ"ש העירייה אף קבעה כי קיימת חובה לאכוף אותו גם במתחם גלילות. למרות זאת, בפועל, אכיפה משמעותית כמעט שלא ננקטה. מלבד חלוקת התראות בודדת בסוף אוקטובר, לא נרשם שינוי של ממש בשגרת המסחר.
במקום להחמיר את הפיקוח ולהטיל קנסות ואף להעמיד לדין את מפרי החוק, בחרה העירייה במסלול אחר: ביום 9 בנובמבר 2025 אישרה מועצת העיר "חוק עזר חדש לפתיחת בתי עסק וסגירתם", שנועד לשנות את המצב ולאפשר את פעילות המתחם בשבת. אלא שחוק עזר עירוני כזה מחייב גם את חתימתו של שר הפנים - שלב שהשלמתו רחוקה מאוד מלהיות ודאית. מעיון בחוק המרכולים נראה שאם חוק העזר שיועבר ינסה להכשיר את כלל הפעילות המסחרית במתחם - ולא יסתפק במרכולים, חנויות נוחות בתחנות דלק ועסקים דחופים דוגמת בתי מרקחת וכיוצא באלו - סיכויי האישור שלו נמוכים מאוד.

למרות זאת, על בסיס החוק החדש שבדרך, הגישה העירייה ב־17 בנובמבר בקשה דחופה לדחיית הדיון שנקבע לעתירה, בטענה ל"שינוי מהותי" בדמות הניסיון לתקן את חוק העזר. ביום 18 בנובמבר 2025 קיבל השופט גלעד הס את הבקשה לעיונו - ודחה אותה בהחלטה קצרה וברורה. מבחינת בית המשפט, לא מדובר בהליך טכני של שינוי תאריך, אלא במהלך שנועד לעכב את ההליך כולו לזמן בלתי ידוע.
השופט כתב כי "ראוי היה שהמשיבים היו מכתירים את הבקשה לפי מהותה, כבקשה לעיכוב הליכים, ולא מסווים אותה כבקשה לדחיית מועד דיון". במילים אחרות: במקום להודות בגלוי שהם מבקשים לעצור את ההליך עד להכרעת שר הפנים יריב לוין, העירייה וביג עטפו את המהלך במעטפת טכנית של "לוח זמנים".
יתר על כן, השופט קבע שההתפתחויות סביב חוק העזר החדש אינן עילה לדחיית הדיון - אלא להפך. דווקא הניסיון לשנות את המצב המשפטי רגע לפני הדיון מחזק, לדבריו, את הצורך לבחון את טענות העותרים על אי־אכיפת החוק הקיים. למרות שמועצת העיר אישרה את חוק העזר ב-9 בנובמבר, עד עתה לא שלחה העירייה מסיבותיה את החוק המוצע לאשרור השר.
צילום: השופט גלעד הסכעת מתקרב הדיון שבו צפויים לעמוד זה מול זה שני סיפורים מנוגדים. מצד אחד, העותרים הטוענים להפרה שיטתית של החוק, למדיניות מכוונת של אי־אכיפה ולפגיעה בציבור המסורתי, בסוחרים קטנים ובציבור עובדים חלשים וחסרי יכולת מיקוח, אשר יאבדו את האפשרות לבלות את יום המנוחה עם משפחותיהם וחבריהם. מצד שני, "קואליציה" משומנת ועתירת משאבים של העירייה, קבוצת ביג וקבוצת הסוחרים שגויסה אל ההליך, בין השאר באמצעות התבנית המשפטית, ההכוונה והייצוג המאורגן.
על השאלות הללו יתבקש השופט לענות בעתירה הקרובה. מה שכבר ברור כעת הוא שהקרב על השבת בגלילות אינו נעשה רק מעל בימת בית המשפט - אלא גם, ואולי בעיקר, במסדרונות המנהלה, בתכתובות פנימיות ובקבצים שנשלחים לסוחרים "כמעט מוכנים להגשה".
העירייה, קבוצת ביג ועורכי הדין המעורבים טרם מסרו תגובה לממצאים העולים מן התכתובות והמסמכים שנחשפו. תגובותיהם יפורסמו אם וכאשר יימסרו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה