הוועדה לביטחון לאומי: אלימות נגד נהגים הפכה שיטה - המשטרה מתקשה לספור את הנפגעים

הוועדה לביטחון לאומי קיימה (17.11.25) דיון מעקב סוער על אלימות חמורה כלפי נהגי התחבורה הציבורית, לאחר שורה של פגיעות קשות - ובהן מקרה בו נהג נמצא מורדם ומונשם. דברי הנהגים והחברות הציפו שוב את מה שמגדירים כ"מחדל משולש": העדר נתונים, העדר אכיפה והעדר הרתעה.

ממדים חדשים של אלימות - והמדינה מתקשה למדוד

יו"ר הוועדה צביקה פוגל אמר כי נהגי האוטובוסים הפכו ל"טייסים" של הציבור וכי "זו בעיה שורשית שצריך לעקור". לטענתו, המשטרה לבדה אינה מסוגלת לתת מענה. מנגד, במשטרה הודו כי אין בידם נתונים מדויקים על היקף התופעה מאחר שאין עבירה מוגדרת בחוק של "תקיפת נהג תחבורה ציבורית". רפ"ק דרור פרימן הבהיר: "מאחר שאין עבירה ספציפית אנו לא יודעים כמה נהגים הותקפו".

עו"ד שרה רובק ממשרד המשפטים טענה כי מבחינת תשתית החוק הנהגים כן נכנסים תחת הגדרת עובד ציבור, וכי ניתן להחמיר בעבירה אם מניע התקיפה גזעני או לאומני. הנהגים מציגים תמונה הפוכה: לדבריהם, ברוב המקרים התיקים נסגרים מחוסר עניין לציבור.

מיזם אבטחה - שבע ערים, תגובה של 6 דקות

משרד התחבורה הציג את מיזם האבטחה שיצא למכרז: שבע ערים, כוח ייעודי על גבי דו־גלגליים, ומרכז שליטה שאמור לקלוט את כלל הדיווחים. עו"ד דורון תורג'מן אמר כי המערך צפוי לצאת לשטח בינואר וכי לאחר חצי שנה ניתן יהיה להרחיבו על בסיס ניתוח האירועים.

עם זאת, ארגון הנהגים טען שהיקף האבטחה המוצע - שלושה מאבטחים בלבד לכל עיר - רחוק מלספק מענה. איתי כהן מכוח לעובדים התריע כי "אנו מתמודדים לא עם מקרים ספורדיים, אלא אלימות מאורגנת. קבוצות נערים בירושלים מתארגנות כדי לתקוף את עובדי התחבורה הציבורית".

הנהגים לא מתלוננים - כי לדעתם אין טעם

אריק סיני, יו"ר חברת קווים ונציג פורום החברות התחרותיות, הציג נתונים קשים: יותר מ־300 תלונות בשנים האחרונות על תקיפות וונדליזם - ללא כתבי אישום. "אין לנו מנוחה. זה לא יכול להימשך. איך יכול להיות שב־2025 אף גורם לא יודע כמה אירועים יש?" לדבריו, ללא הרתעה האלימות לא תיעלם.

אורי מתוקי מההסתדרות תיאר מצב בו נהגים ומבקרים מרגישים שאין טעם להתלונן: "אין תוצאות. חלק מהשינוי קרה רק אחרי שהשבתנו קווים".

עדות חמורה במיוחד נשמעה מחגית דהאן ממטרופולין: "ילד בן 14 ריסס אותי בגז מדמיע. אחרי ארבעה שבועות קיבלתי הודעה שהתיק נסגר עקב חוסר ראיות". לדבריה, אילו הנער היה מובא לבית משפט לנוער - ייתכן שהיה נמנע מהמשך אלימות.

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) התריעה כי "מדובר כבר בדקירות, בגדר ניסיון לרצח. לא מטפלים בחברה מסוימת. אם זה אוהדי לה-פמיליה - לא חוקרים. זה לא יכול להימשך". היא מקדמת תיקון לחוק העונשין שיכיר בנהגים כעובדי ציבור ויחמיר בענישה.

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הדגיש כי חלק מהתקיפות מלוות בגזענות כלפי נהגים ערבים, בעיקר באזור ירושלים: "אין אכיפה ואין הרתעה. חלק מהנהגים מפסיקים להתלונן כי זה כאב ראש".

עמיתתו לסיעה ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה כי "האלימות מתפשטת ומשפיעה על ילדים ונערים. מחסור בנהגים? זו תוצאה ישירה מהתופעה".

אדיר שורץ, סגן ראש העיר ירושלים, העריך שיש עשרות תקיפות בשבוע בעיר. לשיטתו, יש צורך במיגון פיזי, נהלים ברורים והכשרות למניעת הסלמה.

יו"ר הוועדה פוגל סיכם: "אני לא מחכה לאסון שבו נהג יותקף, האוטובוס ידרדר לתהום ונוסעים ייפגעו. חייבים למגן את הנהג". הוא הודיע על קיום דיון מעקב נוסף.

בצד החברתי־ארגוני הזכיר איתי כהן כי התקדמות המיזם התרחשה רק בעקבות השבתת קווים ביוזמת הנהגים: "רק זה הניע את התהליכים". הוא הדגיש כי הנהגים לא מעוניינים להשבית שוב - אך לא יהססו לעשות זאת אם המדינה לא תספק הגנה.