סגן-ניצב בדימוס צחי חבקין אומר כי לא כלל בסיכום חקירת תיק 4000 "דברים שסותרים או מקשים", כגון האיכונים שעמדו בסתירה לגרסתו של שלמה פילבר בנוגע לפגישת ההנחיה עם בנימין נתניהו. חבקין המשיך להעיד (16.11.25) במשפט נתניהו.
חבקין אישר, כי החוקר יניב פלג נתן לניר חפץ רמז ברור שכדאי לו להחליף את עורכי דינו, שכן החוקרים ידעו שירון קוסטליץ - שייצג אותו באותה עת - אינו מייצג עדי מדינה; החוקרים סימנו מראש את חפץ כעד מדינה פוטנציאלי. "לי ואולי לחוקרים אחרים היו התובנות האלה בראש. איך עושים את זה - זה דבר מאוד מסובך ומסוכן", הוסיף.
לדברי חבקין, בית המשפט נזף בו בעבר על מהלך דומה, ולכן "זה משהו שגם הפריע לי בזמן אמת. לא דפדפתי אותו ולא עברתי לסדר היום". הוא טען, כי חוקר אינו מבצע מהלך שכזה - ודאי מול דמות מרכזית בתיק כמו חפץ - על דעת עצמו, אלא בהנחיית מפקדיו, המגדירים מראש מה מותר ומה אסור. הסנגור עמית חדד: "כמה גבוה זה מגיע למעלה?" חבקין: "צריך לשאול את מי שהנחה אותו. זה יכול להיות ראש מפלג, ראש זרוע, אני לא יודע".
חבקין העיד על הכעס ביחידת להב לאחר שהפרקליטות טענה שלא הייתה מעורבת בתרגיל החקירה בו הופגשו חפץ והמקורבת אליו, לאחר שהחוקרים איימו בהרס משפחתו. "הייתה תכונה מאוד גדולה כדי למצוא את הפרוטוקול שמראה שנציגי הפרקליטות היו באותה ישיבה שבה אושר התרגיל. היה זעם גדול מאוד ביחידה עם אמירות קשות ביחידה".
חדד: "שניסו להפיל את זה על המשטרה". חבקין: "כן". חדד: "שניסו לרחוץ בניקיון כפיים ולמרות שהיו מעורבים עד צוואר". חבקין: "כן". חדד: "ועל זה הייתה תרעומת גדולה". חבקין: "בהחלט". לדבריו, "אני זוכר תכונה עם הרבה מאוד לחץ" בלשכתו של ראש יאל"כ דאז (וכיום ראש אגף החקירות והמודיעין), בועז בלט: "זה חיפוש באטרף למצוא את הפרוטוקול כדי להוכיח שהמשטרה לא פעלה פה על דעת עצמה ובעצם מנסים להפיל על המשטרה את התיק".
חדד טען, כי כאשר התברר שאנשי הפרקליטות היו מעורבים בהחלטה - הורה היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, שלא לחקור את אותו תרגיל חקירה, אלא רק לבדוק אותו. הוא הציג את תוצאות הבדיקה, ולפיה מוטב היה שפלג לא היה מאיים על חפץ בריסוק משפחתו. עוד נקבע, כי המקורבת נחקרה במסגרת "ניסיון ענייני לברר האם קיים בידיה מידע על-אודות מערכת היחסים בין חפץ לבין ראש הממשלה, בהקשרים רלוונטיים לחקירה" וכי ההפגשה "נערכה במטרה לייצר אצל חפץ את המחשבה כי המקורבת נחקרת ועשויה למסור מידע המצוי בידיה שאותו קיבלה מניר".
חדד: "אתה היית בישיבה. האם זה מתאים למשהו אתה מכיר?" חבקין: "לא". חדד: "זה קשקוש מקושקש, הבל הבלים". חבקין: "אני לא מכיר את זה". לדברי חבקין, הוא לא ידע שבידי המקורבת היו מסמכים או מידע. "יש פה דברים שכתובים שאין בינם לבין ההודעה הכתוב,ה לא אגיד שום קשר, אבל קשר קלוש". חדד: "מה שכתבו פה הוא לא נכון". חבקין: "צודק. לפחות חלק מהדברים".
לא לזמן לעדות את אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה
צילום: פילבר. לא היה באיזור משרד ראש הממשלה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]עוד נשאל חבקין על האיכונים של פילבר, אשר העלו שלא היה באזור משרד ראש הממשלה בתאריכים האפשריים. הוא אישר, כי בסיכום החקירה שכתב לא הזכיר איכונים אלה. "לא הכנסתי דברים שסותרים או מקשים", אמר. "הסיכום כלל את עיקר הראיות שנאספו במהלך החקירה, נקרא להם קשיים או סתירות - אני לא זוכר שכללתי, אבל זה לא אומר שהיו ידועים". לדבריו, הוא קיבל מתווה לכתיבת הסיכום ושוחח עליו עם מפקדו, סגן-ניצב יורם נעמן, אשר הכיר את בעיית האיכונים. פרק ההמלצות, הוסיף חבקין, סוכם בדיונים נרחבים ביחידה.
חדד טען, כי המשטרה עצרה את חפץ כדי ללחוץ עליו ולשבור את רוחו, ועטפה מטרה זו בלבוש משפטי כדי לקבל את אישור בית המשפט. חבקין השיב: "עושים שימוש בכלי הזה גם כדי להפעיל לחץ. אדם שנמצא בתנאי מעצר ימים, יש לך יותר סיכוי שישתף פעולה מאשר אדם חופשי בבית". חדד: "במקרה שלנו הטעם העיקרי היה לגבי חפץ ואחרים לשבור את רוחם". חבקין: "אני לא יודע מה זה עיקרי. זה היה, אני לא מכחיש שזה היה". עוד אישר, כי החוקרים ידעו שחפץ טען שהוכנס לתא מעצר שורץ פשפשים, אך תנאי המעצר היו באחריות השב"ס.
חדד שאל את חבקין על חקירתו את היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה דאז, שלומית ברנע-פרגו. לדבריו, החוקרים ידעו שקיימת עוינות בינה לבין שרה נתניהו. חבקין השיב, כי ידע "שהם לא חברים". חדד שאל מדוע החוקרים לא ניסו לאמת את דבריה של ברנע-פרגו, למשל כאשר מסרה שהטיפול בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו היה בידי דני חורין מהייעוץ המשפטי לממשלה. חבקין השיב, כי קיבל הנחיה שלא לזמן לעדות את אנשי הייעוץ המשפטי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה