בנגלדש - מוצפת ומזוהמת

40% מדקה, בירת בנגלדש, הוצפה. אפשר היה לחשוב שמים אינם חסרים בעיר - מים אפשר לראות בכל מקום כעת, אבל אלה מעורבבים עם מי ביוב והם אינם ראויים לשתייה. האסון, כך צופים מומחים, הוא בעיקר מעשה ידי אדם.

מאז חודש יוני, גשמי מונסון כבדים ושטפונות פקדו שני שליש מהמדינה, וגרמו למותם של למעלה מ-540 איש בשטפונות הקשים ביותר מאז 1998.

האוכלוסייה ההולכת ומתרחבת בעיר, גורמת לצמיחה אורבנית בקצב מהיר. הבתים הולכים ונבנים, אך מערכת הביוב בכי רע. 60% מהפסולת הנוזלית המיוצרת בדקה, עיר ובה 10 מיליון בני אדם, זורמת דרך תעלות פתוחות. אלה, לעתים קרובות נסתמות על-ידי פסולת מוצקה, כך מוסרות הרשויות.

בדקה, המוקפת על-ידי 9 נהרות, יש רק 54 משאבות, כמחצית ממה שצריך, כדי להסית את מי הגשם מאזורים מיושבים. כשני שלישים מהעיר הוצפו ב-1998, החלו הרשויות לבנות סכר מבוץ, לבנים ובטון, אך העבודה נפסקה בשל חוסר תקציב.

כעת, 22 ק"מ של חומת הסכר מגינה רק על מערב דקה, בעוד שהמזרח - עמוק במים, המזוהמים.

בנגלש היא ארץ שטוחה. שטפונות ב-1988 וב-1998 כיסו 60% - 70% מהמדינה, בין החודשים אוגוסט וספטמבר. כעת קיים חשש, כי שטפונות מסוג זה ימשיכו להציף את הארץ, אלא אם בנגלדש, הודו ונפל ישתפו פעולה ביניהן.

בינתיים, לא כולם מודעים לסכנה שבמים המזוהמים, או שחלקם מודעים לה, אך מחוסר ברירה - שותים אותם. מרכז רפואי בדקה מסר, כי מטופלים בו בין 500 ל-600 איש, רובם ילדים, בכל יום, כתוצאה מהמים המזוהמים.

עובדי רווחה מחלקים מים לשתייה ומספקים מחסות מפני השטפונות, אך הכמות - אינה מספקת.