השופטים רומזים לפשרה: לוין ימנה איש פרקליטות לליווי חקירת שדה תימן

בג"ץ דן היום (11.11.25) בעתירות בנוגע לליווי חקירת פרשת שדה תימן ו-News1 העביר את הדיון בשידור חי. לפסיקה, הצפויה להינתן בהקדם, יהיו השלכות שמעבר לפרשה עצמה, במיוחד ביחסים הטעונים שבין הממשלה והשר יריב לוין לבין היועצת המשפטית, גלי מיארה. העתירות נדונות בפני השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.

מדבריהם של השופטים עולה האפשרות, כי הם יחתרו לפשרה לפיה לוין ימנה את מי שילווה את החקירה - אך יהיה זה אדם מתוך הפרקליטות עצמה. עוד עולה, כי הם יקבעו שנציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, אינו יכול ללוות את החקירה (במינויו של לוין), שכן החוק אוסר על הנציב למלא כל תפקיד אחר.

נציג המדינה, רן רוזנברג, טען שהצעד של לוין הוא חסר תקדים. וילנר: "קצת לא עולה בתגובה שלכם שאנחנו במצב חסר תקדים". רוזנברג: "אין מחלוקת שזה אירוע תקדימי". לדבריו, בעבר העברת הסמכות תמיד הייתה בתוך המערכת. וילנר: "נתתם דוגמאות של אנשים שהיו קשורים ליועץ המשפטי לממשלה. האם יש מקרה של מניעוּת מוסדית אישית, כמו במקרה הזה?" וילנר תוהה האם מיארה היא בעלת הסמכות לקבוע מי יחליף אותה. כנפי-שטייניץ: "לא ברור לי מה המסלול הנורמטיבי שלכם". רוזנברג מזכיר, כי לוין קבע שהתשובה היא פרקליט המדינה. וילנר: "ומקום בו פרקליט המדינה מנוע?"

וילנר אמרה כי לא יישמעו טיעונים האם נפלו פגמים בהודעתו של לוין לפיה מיארה מנועה – שכן אין לכך רלוונטיות, לאחר שמיארה הודיעה שהיא מושכת את ידה. וילנר הדגישה, כי השאלה החשובה ביותר היא מי אמור למנות את המחליף של מיארה. כנפי-שטייניץ: "הכלל הברור הוא שאין מקום להתערבות פוליטית בחקירה מתנהלת, וזה כולל את מינוי מקבלי ההחלטות כמו בענייננו, אך זה לא חיץ".

כנפי-שטייניץ שאלה האם נבדקה אפשרות של ניגוד עניינים גם מצידו של איסמן. רוזנברג אמר כי איסמן השתתף בישיבה אחת בלבד בנוגע לבדיקת ההדלפה. וילנר: "אדוני הולך סחור-סחור, ואנחנו לא מקבלים תשובה לשאלה מי ממנה את המחליף". וילנר לחצה שוב ושוב בשאלה זו. שטיין אמר: "בדקות האחרונות לא הבנתי שום דבר. השאלה היא מי הגורם הפועל לפי סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי ומי מינה אותו".

וילנר ציינה, כי בתשובה בכתב אמרה הפרקליטות שמיארה מינתה את איסמן, אך השאלה היא המקרה הקונקרטי. רוזנברג טען שלא היה צורך בימים האחרונים בביצוע פעולה סטטוטורית הנתונה בידי מיארה. כנפי-שטייניץ תהתה האם המשמעות היא שאין ליווי "לחקירה הרגישה ביותר שמתנהלת כעת במדינת ישראל". רוזנברג אמר כי במידת הצורך – ההחלטות יתקבלו בידי איסמן. וילנר שבה ואמרה כי מדובר במקרה חריג.

רוזנברג ציין, כי לוין לא התייעץ כנדרש בחוק עם ממלא-מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ. כנפי-שטייניץ הגיבה באומרה, כי מיארה מנעה היוועצות זו, כאשר אסרה על הרשקוביץ לבצע אותה. וילנר שבה ושאלה, האם לא מדובר באירוע חריג בו רשאי לוין להתערב; רוזנברג השיב בשלילה, וכי רק הייעוץ המשפטי רשאי לקבוע מצב של ניגוד עניינים.

רוזנברג אישר, כי בניגוד להסדר ניגוד העניינים של מיארה – היא לא נועצה ביועצת המשפטית של משרד המשפטים, יעל קוטיק, לפני שמינתה את איסמן, שכן לא היה בפועל צורך בליווי מטעמו. כנפי-שטייניץ שבה ושאלה, האם לא היה ראוי לבחון תחילה האם איסמן אינו מצוי גם הוא בניגוד עניינים. היא הזכירה, כי איסמן השתתף כאמור באחת הישיבות, וכי איסמן כפוף למיארה – בעוד המשנה שלו, אלון אלטמן, הופקד בפועל על ליווי הבדיקה. שטיין אמר כי טבעי שלוין יחפש פתרון בחוק המינויים כאשר מיארה קבעה שהיא בניגוד עניינים; הטענות נגד טיב הפתרון נכבדות וראויות לדיון, הוסיף.

השאלה היא למי להעביר

צילום: מיארה. "זו סטייה מההחלטה" [צילום: אורן בן-חקון/פלאש 90]

וילנר ביקשה מציון אמיר, בא-כוחו של לוין, להתייחס להכרזתו הרשמית של לוין באוגוסט 2023 לפיה איסמן הוא ממלא מקומה של מיארה במקרה של מניעוּת. "זה אירוע אחר", השיב אמיר. "זו סטייה מההחלטה. השאלה היא אם יש טעם לסטייה הזאת", הגיבה כנפי-שטייניץ. וילנר הזכירה, כי בג"ץ קבע מספר פעמים שהתערבות של שר בחקירה פלילית היא מאוד בעייתית. כנפי-שטייניץ: "זה ודאי סוג של התערבות. אי-אפשר להגיד שאין כאן התערבות". וילנר: "אדוני יכול לומר 'אין מנוס'; אדוני לא יכול לומר שאין התערבות".

כנפי-שטייניץ הוסיפה, כי העברת התפקיד לגורם שמחוץ לרשויות האכיפה אינה מובנת מאליה, כי לכאורה היה מקום להעבירו לאדם בתוך המערכת, ועל אמיר לנמק את צעדו של לוין. וילנר הוסיפה, כי גם חוק סדר הדין הפלילי קובע, שמקבלי ההחלטות יהיו מתוך המערכת. וילנר תהתה מתי נעשה שימוש דומה בסמכות השר להעביר תפקידים, שכן אמיר לא ציין דוגמאות. שטיין אמר, שמי שמחליף את מיארה חייב לעמוד בתנאים שקובע החסד"פ.

עוד ביקשה וילנר התייחסות לכך שהחוק אוסר על קולה לעסוק בעיסוק אחר ולפוטנציאל ניגוד העניינים; אמיר טען שאין ניגוד עניינים ושאין המדובר בעיסוק במשרה. כנפי-שטייניץ: "הניסיון מלמד שליווי חקירה במחוזותינו יכול להימשך שנים". אמיר השיב, כי ספק האם זה מה שיקרה בחקירה הנוכחית.

שטיין אמר כי לדעתו הבעיה איננה ניגוד עניינים, אלא הקדשת מלוא הזמן לתפקיד – והמחוקק אסר זאת לחלוטין על הנציב. אמיר טען שמדובר על מניעת עיסוק קבוע; וילנר תהתה מהיכן מגיעה פרשנות זו. וילנר שאלה, האם לדעת לוין יש להוציא את הליווי לחלוטין מידי כל תביעה שהיא – כולל הגשת כתב אישום ומי יופיע בבית המשפט. בהמשך טען אמיר, כי לוין נועץ עם הרשקוביץ בפגישה שנמשכה שעתיים - למרות שהרשקוביץ הצהיר שלא הייתה היוועצות.

טענות הצדדים ותגובות השופטים

צילום: איסמן. הליווי הועבר לידיו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

ח"כ אביחי בוארון ועמותת לביא מבקשים לאסור על מיארה לעסוק בפרשה, בטענה שהיא מצויה בניגוד עניינים משום שליוותה את הבדיקה הקודמת - שעל-פי החשד שובשה בידי הפצ"רית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, ואנשיה. מיארה הודיעה בשבוע שעבר שהיא פוסלת את עצמה, לאור חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, יעל קוטיק, בדבר חשש למראית עין של ניגוד עניינים, וכי הליווי הועבר לפרקליט המדינה, עמית איסמן. לדבריה, במצב זה התייתרה העתירה.

תנועת משמר הדמוקרטיה מבקשת לבטל את החלטתו של לוין, ולפיה מיארה מנועה מלטפל בחקירה והליווי מוטל על נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה. לטענתה, מדובר בהתערבות פוליטית פסולה בחקירה פלילית, אשר נעשתה שלא כדין. לוין אומר כי פעל במסגרת סמכותו, על-מנת למנוע טיוח של החקירה וכדי לשקם את אמון הציבור. מיארה תומכת בקבלת העתירה, בה צפוי להתמקד רוב הדיון.

בג"ץ דחה אמש שלוש בקשות לצרף לדיון היום עתירות נוספות שהוגשו אתמול: של ארגון חוננו, של עמותת אם תרצו ושל התנועה לאיכות השלטון. זאת, משום שהגיעו לשולחנם של השופטים רק בשעות הערב, סמוך מדי לדיון. השופטים יחליטו היום האם לאפשר לשניים מנאשמי פרשת שדה תימן להצטרף לדיון.

וילנר הקשתה על יצחק בם, בא-כוחם של בוארון ולביא, האם אין למחוק את העתירה משום שהתייתרה, ואמרה שטענותיו כעת סותרות את הסעד שביקש. "יש קושי בעתירה של אדוני כיום", אמרה ברמז ברור לפסיקה הצפויה.

שטיין אמר לדורון ברקת, בא-כוח משמר הדמוקרטיה, כי התרשם שמדובר בעניין נקודתי ולא בסוגיה רוחבית (של סמכויות מיארה, כפי שטענה העמותה). "יש פה סוגיה מז'ורית, גם בנושא של אמון הציבור", הוסיף. וילנר הדגישה, כי ברור שאין פסלות של כל הפרקליטות, אם כי המצב בו מיארה ממנה את מי שעשוי להחליט האם לחקור אותה – "הוא בלשון המעטה בעייתי". שטיין הוסיף, כי לשיטתו יש למנות "אדם המשתלב עם מערכת סדר הדין הפלילי". הוא אמר כי הפיקוח צריך להיעשות בידי אדם בעל מעמד מתוך המערכת המקיפה את מיארה, אשר ימונה בידי לוין.

כנפי-שטייניץ שאלה את רוזנברג: "מה הייתה עמדתכם אם הוא היה מחליט למנות פרקליט בכיר מפרקליטות המדינה?" רוזנברג: "לא היה מקום להפעיל את חוק המינויים, כי לא יכול להיות מצב שהשר יכתיב. אני ארצה להתייעץ. ולחזור עם תשובה".