''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

עליית תעריפי התחבורה הציבורית האיצה את "מרד התיקופים"

פלייסיג: "זו כבר לא תקלה טכנית - זו נורמה חברתית שמאיימת על קיומה של התחבורה הציבורית" * שיעור אי-התיקוף זינק ל־20%-25% * המדינה מפסידה כחצי מיליארד ש"ח בשנה * בקווים מזהירים: אם ההתייקרות הקרובה תצא לפועל - המגמה תחריף

עידן יוסף
י"ט חשון התשפ"ו
עליית התעריפים, היעדר סמכויות והנורמה החדשה של אי־תיקוף [עיבוד AI]
עליית התעריפים, היעדר סמכויות והנורמה החדשה של אי־תיקוף [עיבוד AI]

העלאות התעריף בתחבורה הציבורית, שנועדו לייצב את תקציב המערכת, יצרו תופעת לוואי חמורה: ירידה חדה בתיקופים. לדברי איתי פלייסיג, סמנכ"ל טכנולוגיות ואיכות השירות בחברת קווים, הציבור מגיב להתייקרות במרד צרכני - שנע בין מחאה שקטה לעבירה המונית.

"אנחנו מזהים שינוי חברתי, לא רק טכני. ההתייקרות חידדה תחושת ניכור כלפי המערכת ויצרה לגיטימציה להימנע מתשלום. זו לא מחאה ברחובות - זו מחאה בכיס. דור שלם של בני נוער שלא מתקפים", אמר פלייסיג בכינוס בתל אביב שקיימה (6.11.25) עמותת תחבורה היום ומחר.

המספרים מאחורי המרד

נתוני קווים מראים כי בתחילת השנה נרשם גידול נורמלי של כ־7% בתיקופים לעומת השנה הקודמת - אך לאחר העלאת התעריפים, הקצב צנח ל־1% בלבד. "זו אינדיקציה ישירה לכך שעליית המחירים הובילה לצמצום התיקופים ולגידול משמעותי בשיעור ההתחמקות מתשלום", הסביר פלייסיג.

על-פי הנתונים שהוצגו בכינוס, שיעור אי־התיקוף בכלל המערכת מוערך כיום בין 20% ל־25%. המשמעות הכלכלית ברורה:

* אובדן הכנסה למדינה - כ־500 מיליון ש"ח בשנה
* אובדן למפעילים - מאות מיליוני ש"ח נוספים
* פגיעה ישירה בשירות - פחות תוספות קווים, פחות תדירות, פחות השקעות בתשתיות ובנהגים

"כל שקל שאובד בגלל אי־תיקוף היה אמור לחזור לציבור בשיפור השירות", הדגיש פלייסיג.

כשאין הרתעה - אין תיקוף

במצגת שהציג תיאר פלייסיג מציאות של אכיפה חסרת שיניים: הפחתת הקנסות לנוסעים שלא תיקפו או בעלי חוזה נסיעה חופשית מ־100 ל־50 ש"ח, איסור לקנוס ילדים מתחת לגיל 12, צורך לפנות להורים בגילים 18-12, ואיסור לקנוס בגירים שלא מציגים תעודה מזהה.

"אנחנו נדרשים לאכוף - אך חסרי סמכויות וכלים אפקטיביים", הלין. "הידיים שלנו כבולות, והרתעה פשוט לא קיימת".

הקבלה לניו־יורק: כשהנורמה הופכת לטבע שני

פלייסיג הזהיר כי ישראל עלולה לשחזר את התסריט של ניו־יורק, שם שיעור אי־התיקוף הגיע ל־45%. "גם שם זה התחיל מאובדן אמון, הפחתת אכיפה בזמן הקורונה ואופנות ברשתות - והפך למשהו 'נורמלי'". לדבריו, שחיקה באמון הציבור, פערים כלכליים וטכנולוגיות תשלום מיושנות עלולים להביא אותנו לשם מהר מהצפוי.

איך עוצרים את הסחף

פלייסיג הציע שורה של צעדים למניעת החרפת התופעה:

*

חינוך והסברה

- שילוב נושאי תיקוף בבתי ספר ותוכניות הסברתיות לנוער.
*

מתן סמכויות לבקרים

- הגדרה מחודשת של גבולות אכיפה, כולל אפשרות לעכב במקרים חריגים.
*

הגדלת הקנסות

- חזרה לקנסות מרתיעים למי שבחר שלא לתקף.
*

גיוון אמצעי התיקוף

- סליקת אשראי "על הסף", קודי QR פשוטים ותיקוף מהיר לתיירים.
*

מתן תמריצים

- הטבות קטנות לכל תיקוף, לדוגמה החזר כספי סמלי לכרטיס הרב־קו.
*

מדידה ויעדים

- בקרה לאומית חצי־שנתית ומיפוי חכם של נקודות ביקורת לפי נתוני פרוד.

לדברי פלייסיג, כל העלאת תעריף שאינה מלווה בחיזוק האמון ובאכיפה שקופה - מגדילה את הפער בין הציבור למערכת. "אם הציבור מרגיש שמעלים לו מחיר בלי לשפר שירות, התיקוף הופך לאקט מחאה. זו שרשרת פשוטה: פחות אמון - פחות תיקופים - פחות הכנסות - פחות שירות", סיכם.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה