קרן אור בכלכלה: S&P מעלה את התחזית לישראל - והשווקים מגיבים באופטימיות

חברת דירוג האשראי S&P שיפרה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה, תוך שמירה על הדירוג עצמו ברמה של A. השיפור מגיע על-רקע ההסכם בעזה, שמצמצם את הסיכון להסלמה ביטחונית רחבת היקף ומחזיר את אמון השווקים בכלכלה הישראלית. בחברה מעריכים כי הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 5% והגירעון התקציבי ירד ל־4.8% מהתוצר - שיעור גבוה מעט מהתחזיות הרשמיות של משרד האוצר, אך כזה שנחשב בר־ניהול.

פרמיית הסיכון יורדת - והמשק מראה חוסן

לפי הדוח, פרמיית הסיכון של ישראל - כפי שהיא נמדדת באיגרות החוב הדולריות - ירדה ל־85 נקודות בסיס, כמעט כמו לפני תחילת המלחמה באוקטובר. זהו סימן מובהק לשיקום האמון של המשקיעים בזירה הבינלאומית. גם נתוני הצריכה הפרטית מחזקים את התמונה: רכישות בכרטיסי אשראי עלו בספטמבר ב־2.6% לעומת אוגוסט, וברבעון השלישי כולו נרשמה קפיצה של 9.5%. העלייה מוסברת בין היתר ברכישות לשיקום נזקי ירי הטילים ובעליות השערים בשוק ההון, אך גם משקפת ביטחון צרכני גבוה של הציבור.

שכר בעלייה - אך יש גם סיכון אינפלציוני

השכר הממוצע במשק עלה בכ־5% בשנה האחרונה, ובמגזר העסקי אף יותר. עם זאת, כלכלני S&P מציינים כי השכר הגבוה עשוי להיות מושפע מתמהיל שונה של עובדים - פחות משרות חלקיות ופחות קליטת עובדים צעירים בענפי ההיי־טק והתקשורת, מה שמעלה את הממוצע הסטטיסטי. בכל מקרה, שוק העבודה בישראל נותר הדוק מאוד, כאשר אין צפי לחזרת עובדים פלשתינים בטווח הקצר - מה שעלול לתמוך באינפלציה גבוהה יותר בעתיד.

הציפייה להפחתת ריבית מתחזקת

בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית בהחלטה הצפויה ב־24 בנובמבר, לאחר פרסום מדד מחירים נוסף. כל עוד לא תירשם הפתעה חריגה במדדים, בשווקים מעריכים שהריבית תרד בהדרגה ותתייצב סביב 3.5%. הציפיות לאינפלציה נותרו יציבות, סביב 2% - מרכז יעד בנק ישראל. המשמעות היא שהבנק יידרש לשמור על ריבית ריאלית גבוהה של כ־1.5% כדי לעמוד ביעדים.

האוצר נערך לשנת 2026 - ללא תקציב מאושר

במקביל, משרד האוצר הציג את עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026. לפי השר, הגירעון צפוי לרדת ל־3.2% מהתוצר, בהנחה שהצמיחה תגיע ל־5.2%. עם זאת, התקציב יגיע לאישור הממשלה רק בדצמבר ולכנסת במרס, כך ששנת 2026 תיפתח למעשה ללא תקציב מאושר - תרחיש שצפוי להגביל את יישום מדיניות ההשקעה של הממשלה.

בעולם: ירידות בשווקים והאטה בארה"ב

בזירה הגלובלית נרשמו ירידות שערים במרבית הבורסות. בארצות הברית ירד מדד S&P500 ב־1.6% והנאסד"ק ב־3%. באירופה ירדו מדדי היורוסטוקס והקאק בכ־2%, וביפן רשם מדד הניקיי ירידה חדה של 4.1%. לעומת זאת, בסין נרשם גידול מתון של 1.1%.

הירידות יוחסו בעיקר לחשש מהאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב בעקבות השבתת הממשל הפדרלי. נתוני סקר ADP הצביעו על תוספת של 42 אלף משרות בלבד במגזר הפרטי - בעיקר בעסקים גדולים - בעוד הענפים הקטנים יותר ממשיכים לדעוך. במקביל, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד לרמה של 50.3 נקודות, כמעט שפל היסטורי, והציפיות לאינפלציה נותרו גבוהות סביב 4.7%.

אירופה ויבשת אסיה: סיבות לאופטימיות זהירה

באירופה ניכרת התייצבות מסוימת: מדדי מנהלי הרכש חצו שוב את קו ה־50 נקודות - רמה המצביעה על התרחבות - אך המכירות הקמעונאיות ירדו במפתיע. בבריטניה הותיר הבנק המרכזי את הריבית על 4% אך ארבעה מחבריו הצביעו כבר בעד הפחתה, מה שמעיד על שינוי מגמה אפשרי בהחלטת דצמבר.

בסין, לעומת זאת, נרשמה ירידה ביצוא - 1.1% בשנה - לראשונה מזה שמונה חודשים, על-רקע חולשה בביקוש הגלובלי. הירידה החדה ביותר נרשמה ביצוא לארה"ב, שצנח ב־25%. נתונים אלו מצטרפים להאטה בצריכה המקומית ולמשבר המתמשך בענף הנדל"ן.

שיפור התחזית לישראל מצד S&P משמש זריקת עידוד לממשלה ולשווקים, ומאותת על חזרה הדרגתית לשגרה כלכלית. עם זאת, שמירה על ריבית ריאלית גבוהה ושוק עבודה הדוק עלולים להגביל את קצב ההבראה. בעולם, המגמות המעורבות מצביעות על תקופה של זהירות גלובלית - אך גם על תחילת התייצבות כלכלית אחרי תקופה סוערת במיוחד.